כך הפך מגרש הכדורסל של מכבי תל אביב למפגע בטיחות רשלני

אלפי אוהדי מכבי תל אביב והלקוחות בחנויות ובתי הקפה בהיכל נוקיה בעיר (לשעבר יד אליהו) נחשפו לעבירות בנייה שחלקן עשויות להוות סכנה בטיחותית, כך עולה ממסמכים שהגיעו לידי "הארץ".

המסמכים חושפים שורה של חריגות בנייה שהתקיימו בהיכל, בניגוד ברור להיתרים שניתנו. החריגות קשורות רובן ככולן לשימושים המסחריים שהוכנסו להיכל במסגרת השיפוץ המסיווי שעבר בשנים האחרונות. בין החריגות ניתן למנות הפקעת שטחי ציבור לטובת שטחים מסחריים, תוספות בנייה, הצבת שילוט בניגוד להיתרים ועוד. לפי המסמכים, חלק מהחריגות שהתקיימו מהווה הפרה חמורה של הנחיות הבטיחות.

המסמכים אף חושפים כי אדריכל ההיכל המחודש, אסף לרמן, שלח בעבר מכתבי התרעה על חריגות הבנייה לחברת היכלי הספורט (חברה בבעלות עירונית המנהלת את ההיכל). מהחברה נמסר כי היא החלה בבדיקת הטענות שהועלו בנושא (עוד לפני פניית "הארץ") וכי במידה שיימצא חשש בטיחותי היא תפעל לתיקון הנדרש. ל"הארץ" נודע כי לפני כעשרה ימים פוטר לרמן מתפקידו הנוסף כאדריכל פרויקט שיפוץ בניין עיריית תל אביב (תפקיד אותו עשה במשותף עם אדריכל הבניין המקורי, מנחם כהן).

סכנת אש במסעדה

אחת החריגות היא הקמת קיר שחסם את היציאה משער 7 של ההיכל כלפי חוץ, בניגוד לתנאי ההיתר ולהנחיות הבטיחות והמילוט. מאחורי הקיר הוצב קיר בלוקים נוסף שיצר מעבר בין שני חלקיו של סניף הסופרפארם (ובכך למעשה הופקע חלל משטח המעבר הציבורי). אחד הקירות לא עמד בתקני בטיחות אש. בתחילת דצמבר פורסם ב-YNET כי מבקר המדינה בודק את חריגות הבנייה בהיכל. סמוך לפרסום הוסרו הקירות. אלא שגם עתה, בסיור במקום, סחורת הסופרפארם עדיין ניצבת בין שני חלקי הסניף בשטח שמוגדר כציבורי, וסמוך לשער היציאה ניצבים ארגזים וסחורות.

חריגה נוספת עליה מצביעים המסמכים נוגעת לסניף מקדונלד'ס במתחם. במסעדה לא בוצעו הפרדות אש כנדרש בין שטח הפנים של המזנון לחלל המעבר הציבורי ובין המטבח לזירה, בניגוד לנדרש עפ"י הנחיות הבטיחות - מה שחושף את קהל ההיכל לסכנה במקרה של שריפה. בסניף "ארומה" לא הותקן מתקן למניעת התפזרות עשן בעת שריפה, בניגוד להנחיות הבטיחות ולתנאי ההיתר. "גאיה ספורט בר" פלש לשטח ציבורי במפלס הכניסה, תוך הצבת ריהוט ישיבה ללקוחותיו (באזור בו מסומנת רחבה לרכב כיבוי אש), ובנוסף, הרחיב את שטחו ומיקם כיסאות במעבר במפלס עליון בתוך ההיכל.

בין הציבורי לפרטי

תזכורת: ביוני 2007 נפתח בחגיגיות היכל נוקיה לאחר שיפוץ ארוך ומורכב שנערך בו במשך כשלוש שנים. במסגרת השיפוץ הוגדלו בכ-10,000 מ"ר השטחים הציבוריים בהיכל: נוספה בו קומת גלריה (פתוחה לציבור באופן יום-יומי), קומת הקרקע הורחבה ועוד. בנוסף, התווספו אליו עוד כ-3,000 מ"ר של שטחים המיועדים למסחר. בשטחים אלו ממוקמים כיום במפלס הקרקע בין היתר סניפים של סופרפארם, זברה, טרקלין חשמל, ארומה ועוד. במסגרת השיפוץ גדל מספר מקומות הישיבה בהיכל ל-11,000.

ההיכל החדש עוצב על בסיס הגדרה אדריכלית מחודשת שבין יחסי פנים לחוץ והמרחב הפרטי לציבורי. כך למשל, המבנה כוסה במעטפת חדשה מזכוכית שגורמת החושפת את תנועות הקהל שנמצא בתוכו כלפי חוץ ובכך הופכת אותן למופע ציבורי. בנוסף, קומפלקס החנויות ובתי הקפה נגישים כעת לציבור במהלך ימות השבוע ולא רק בעת משחק הכדורסל.

עלות השיפוץ מוערכת בכ-30 מיליון דולר, והמימון הגיע מחברת נוקיה (בתמורה למיתוג שמו של ההיכל ל"היכל נוקיה" לעשר שנים), המועצה להסדר ההימורים בספורט (הטוטו), מהסכם מחודש עם מכבי תל אביב ומהלוואות שלקחה חברת "היכלי הספורט", על סמך תכנית עסקית עתידית.

למעשה, שיפוצו של ההיכל כלל לא מומן ע"י העירייה, זאת בזמן שהוא מנוהל על ידי חברה פרטית שבבעלותה. מדובר במודל מימון של "זכויות שמיות" המוכר מאצטדיונים נוספים בעולם.

אין ספק ששיפוץ ההיכל, מיתוגו והכנסת החנויות ובתי הקפה תרמו להחייאתו של ההיכל. אלא שכאן הבעיה: לצד השימושים הפרטיים-מסחריים, ישנו גם צורך להמשיך ולשמור על צביונו הציבורי, צורך שאולי הלך לאיבוד במהלך השיפוצים הנרחבים.

"ברור לגמרי שאין היום כמעט מבנה ציבורי כלשהו שיכול להמשיך להתקיים ללא פעילות מסחרית וכך גם היכל נוקיה", מסביר הפרופ' צבי אפרת, ראש המחלקה לארכיטקטורה בבצלאל. "עם זאת, כדאי להשגיח ששטחי המסחר בהיכל לא יתפשטו ויכבשו בהדרגה את שטחי הציבור ויעוותו את משמעות הבניין. השאלה המעניינת בעיניי היא לא כיצד הבניין מתפקד במהלך משחק של מכבי, אלא האם הוא מצליח להיות מבנה ציבורי משמעותי בכל שאר 95 אחוזים מהזמן. תמהיל מחושב של פעילות מסחר ופנאי יחזק אותו. מנת יתר תחסל אותו".

לצורך השמירה על אותו תמהיל, פורטו בהיתרי הבנייה כללים אדריכליים, אלא שמהמסמכים עולה שהאיזון הזה הופר על ידי חריגות הבנייה.

זהירות, שלט

נדמה, כי הדוגמה הטובה ביותר לפגיעה בצביון הציבורי היא השלט הענקי "היכל NOKIA", שמתנוסס בצדו המזרחי של ההיכל.

"אחת ההפרות החמורות ביותר של ההיתר", מכנה אותו האדריכל לרמן בחוברת מצגת שהכין על הפרויקט ("והשחתתו", כלשונו), וכותב כי מדובר ב"מכירת חיסול של זהותו הציבורית של הבניין לזכיין פרטי. השלט מהווה גם סכנה בטיחותית מאחר שהוא תלוי מחוץ לקו בניין, מעל שערי הכניסה לבניין ומעל מדרכה ציבורית". במכתב ששלח בעבר לרמן למנכ"ל היכלי הספורט כתב כי לא יוכל להיענות לבקשתו של זה להכשיר בדיעבד את השלט.

דוגמאות נוספות הן שלטי החנויות שמוצבים כלפי חוץ, על גבי קיר מסך הזכוכיות, בניגוד לתנאי ההיתר, וחסימת חלונות הראווה, שמתבצעת על ידי חלק מהחנויות באמצעות פוסטרי ענק. גם היא מנוגדת לתנאי ההיתר.

"כל עבירה על תנאי הבטיחות היא מהחמורות ביותר במבנה ציבורי", מסביר מהנדס העיר תל אביב לשעבר, ישראל גודוביץ. "יש להעביר מידע על כך, עוד לפני העירייה, לחברות הביטוח שמבטחות את המבנה, כי אם חס וחלילה יקרה אסון כלשהו, חברות הביטוח יוכלו להיות אכזריות מאוד בתשלום הפיצויים". לדב ריו, "העירייה לא יכולה לכפות על עצמה, מסתבר, דברים שהיא כופה על אזרחיה".

ההנהלה: בודקים אם היו חריגות

מחברת "היכלי הספורט" נמסר כי פרויקט השיפוץ כולו נעשה בידיהם של אנשי מקצוע ובראשם אדריכל הפרויקט, שאישר מקצועית כל צעד ותכנון. "הנהלת היכלי הספורט בע"מ, כגוף אחראי, החלה בבדיקת הטענות שהועלו בנושא עוד לפני פנייתכם ובמידה שיימצא להן תימוכין, תפעל לתיקון הנדרש". עיריית תל אביב בחרה להעביר את תגובתה בנושא לחברת "היכלי הספורט".

בנוגע לפיטורי לרמן מתפקידו כאדריכל שיפוץ בניין העירייה, העבירה העירייה מכתב בו נטען כי פעילותו של לרמן הופסקה בשל אי שביעות רצון מתפקודו ומשום שלא עמד בהתחייבויותיו החוזיות.

תגובת האדריכל אסף לרמן: "מנכ"ל חברת היכלי הספורט וגורמים מוסמכים נוספים קיבלו התרעות חוזרות ונשנות על עבירות הבנייה המרובות בהיכל. על עבירות הבנייה נודע לי לאחר מעשה. היכלי הספורט לא התייחסה להתרעותיי המתועדות. משמעותן המצטברת של עבירות אלו היא חשיפת קהל המבקרים למפגעי בטיחות שונים והשחתה של האיזון בין אינטרסים פרטיים וציבוריים". בנוגע לפיטוריו מפרויקט שיפוץ העירייה מסר לרמן כי אינו מעוניין להגיב.

ממשרד מבקר המדינה נמסר כי הנושא נמצא בבדיקה, והממצאים יתפרסמו בדו"ח שיראה אור בעוד כמה חודשים.