וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

גאווה, דעה קדומה, תרגילי גמישות למוח

11.1.2009 / 7:30

למה אנחנו חושבים כמו שאנחנו חושבים? ולמה אנחנו מגיבים כמו שאנחנו מגיבים? טוקבקיסטים - הכתבה הזו בשבילכם

כתיבה אינה דבר חדש עבורי. מפגש עם אנשים וקבלת ביקורת גם כן אינם זרים לי. השילוב של כתיבה במדיה שמאפשרת העברת ביקורת (טוקבקים) בזמן קצר כל כך, חדש עבורי ואני מוצא את עצמי מסתגל לאט מאד לחיבור בין השניים.

בעוברי על הטוקבקים אני מגלה שהם נכתבו מתוך אמוציות רבות. בהאמיני כי מרבית הכותבים אינם מכירים אותי אישית, אני משתאה לנוכח עוצמת האמוציות שבכתיבה. כיצד ייתכן שאדם שכלל אינו מכיר אותי יכול בוודאות כמעט מוחלטת להביע דעה כל כך נחרצת על חיי, עיסוקי ומצבי הכלכלי.

הסיבה שבשלה אני פותח את הכתבה החמישית בלשון זו אינה מתוך תחושת כשלון או הצלחה, אלא קשורה למושג ה"משקפיים" שאני כמאמן משתמש בו עם מתאמני. ה"משקפיים" הם האופן שבו מתאמנים שלי תופסים את החוויות שהם חשים. עד כמה קל להם להשליך ממקרה אחד למשנהו.

כולנו נולדנו חסרי חוויות (אם כי גם על זה אפשר להתווכח), כאשר חווינו לראשונה אירוע מסוים הגבנו עליו בדרך כלשהי. לאור המשוב על הדרך שבה הגבנו, למדנו, הסקנו ובחרנו את הדרך ה"נכונה" להגיב על אירועים מסוג זה וכך נוצר מערך תגובות אישי.

האם תמיד סט התגובות שלנו "נכון"? האם יכול להיות שאנחנו שוגים בתפיסת החוויות שלנו ועושים השלכה מהירה מדי מחוויות עבר אל תרחישי ההווה והעתיד? בתהליך האימון אנחנו מאתרים ביחד את ה"משקפיים" ובוחנים את השימוש בהם לגופו של מקרה. לעיתים דרך ההסתכלות שלנו מתאימה ולעיתים אנחנו נדרשים לשינוי.

השימוש בנקודת מבט אחת מקובעת יוצר עולם צר שלא מאפשר לנו לראות ולהעריך מצבים בצורה שונה ממה שהורגלנו בו עד כה. התבוננו (בלשון רבים ולא יחיד זכר) בחוויה שאתם חשים כעת. האם אתם קוראים את הכתוב עד כה באותם "משקפיים" שהתרגלתם אליהם? האם אתם מאד אוהדים כי בדרך כלל אתם כאלה, האם אתם ביקורתיים כי כך אתם נוהגים לקרוא?

דרך הסתכלות על מצבים מקבעת אותנו. משפטים כגון: "כי ככה אני", "זה עניין עקרוני אצלי", "לא מתאים לי משהו אחר" מצביעים על קיבעון, על חוסר מוכנות להשתנות. חשיבה מקובעת היא אחת הסיבות לחוסר היכולת לאמץ רעיונות חדשים, חשיבה שונה, התנהלות אחרת ממה שהתרגלנו אליו.

יושב ומחכה

אלי התאמן אצלי במשך כחצי שנה. מטרתו הייתה להרחיב את מעגל העסקים שלו. מה שהנחה אותו בהתנהלותו העסקית היה יושר, אתיקה והתחשבות באחר. כאשר לקוחות היו פונים אליו הוא שמח לתת להם הסברים ארוכים לגבי השרות שהוא מציע, הוא היה אמין, יעיל ושידר אכפתיות. כאשר ביקשו הלקוחות זמן לחשוב על ההצעה שלו בטרם נסגרה עסקה, היה אלי משיב שהוא מחכה שהם יתקשרו אליו.

לשאלתי למה הוא מחכה ולמה הוא לא יוזם את השיחה השיב אלי, "כי זה לא אתי שאני אתקשר ואנדנד להם, אם הם ירצו הם יתקשרו". החשיבה המקובעת הזו גרמה לו להפסדים רבים. לקוחות לא חזרו אליו והוא לא הצליח לסגור עסקאות.

כשעשינו ברור לגבי המושג "אתיקה" והיה על אלי להבהיר לי למה הוא מתכוון הסתבר לו שאין קשר אמיתי בין אתיקה מקצועית לבין האקטיביות הנדרשת ממנו לצורך מציאת לקוחות חדשים וסגירת עסקאות. החשיבה של אלי הגבילה אותו ולא אפשרה לו לפרוץ קדימה ולהצליח בעסקיו.

לעשות הגדרה מחדש

בכתבות הקודמות קראתי תגובות שיוצאות מנקודת הנחה ומתפיסת עולם מקובעת: מאמן = אדם שיש לו כסף, מכונית מפוארת והוא בעל אמצעים. מאמן = מי שמנסה לעשות כסף מלופטגשפט. מאמן = אדם שאין לו יכולת לעשות משהו אחר חוץ מלתת עצות לאחרים.

בהחלט ייתכן שחלק מההשערות נכונות אך באותה המידה בדיוק הן מופרכות ואינן קשורות למציאות. הקשר שבין הגדרת התפקיד לבין התפיסה שלו בעיני הסביבה מחזירה אותי אל הכתבה "להחזיר את העכבר אל הכפר". מה שאנחנו לובשים מעיד עלינו. כמה כסף שאנחנו מבזבזים מעיד על יכולתנו הכלכלית. אך האם זה נכון? האם באמת יש קשר? מרבית המתאמנים שמגיעים אלי לצורך סיוע באיזון כלכלי מוכיחים שאין קשר. אדם שמוציא הרבה כסף הוא לאו דווקא אדם שיש לו אמצעים לכך וההיפך, החסכן הוא לאו דווקא חסר היכולת הכלכלית.

בכתבה זו אני מציע להתחיל תהליך שנקרא Reframing כלומר הגדרה מחדש. הסתכלות על אירועים בחיים - ואינני מתכוון דווקא לאירועים הגדולים והמשמעותיים אלא ליום יום, למילים שנאמרות, לסיטואציות הקטנות בבית, בעבודה, בבנק, במכולת, עם הילדים, בן הזוג - דרך משקפיים "שונות".

פתרונות מעשיים

הריפריימינג הוא תהליך מוגדר ומסודר. השתמשו בו כמה פעמים ביום על ארועים שונים. תחילה עשו זאת בסוף היום בדיעבד, בהמשך קיימו את התהליך מיד לאחר ארוע, בשלב השלישי נסו את כוחכם בשימוש בפריפריימינג בזמן הארוע. השלב האחרון הוא הטמעת השיטה באופן שיצור גמישות מחשבתית ושימוש בספקטרום נקודות מבט על כל ארוע וארוע בחייכם.

שלב א': כתבו את הארוע שחוויתם בקצרה.

שלב ב': המחשבות האוטומטיות – מה היו המחשבות הראשונות והמיידיות שלכם לאחר הארוע?

שלב ג': רגש אוטומטי – אילו רגשות התעוררו בכם בזמן הארוע?

שלב ד': תוצאה – מה היתה התוצאה של הארוע?

שלב ה': מחשבה מתקנת – מה היו חושבות על הארוע שלוש דמויות אחרות (הורה, בן זוג, חבר/ה)?

שלב ו': רגש אחר – מה הרגש שהיה מתעורר בכם אם הייתם מסתכלים על הארוע מנקודות המבט של האנשים האחרים (סעיף ה')?

שלב ז': תוצאה חדשה – מה הייתה יכולה להיות התוצאה החדשה בעקבות שינוי ההתנהגות ודרך תפיסת הארוע?

כלים נוספים בהם תוכלו להשתמש

שאלת הרווח / הפסד מכל דרך חשיבה ותגובה שבחרתם. ככל שתעלו יותר נקודות מבט ולכל אחת תיצרו רשימת רווחים והפסדים גדולה יותר, כך תגדל גמישות המחשבה שלכם. מה חושב האדם האחר בסיטואציה שלכם ומה הניע אותו לפעול בדרך שבה פעל?

לסיום, אני אחזור על ההזמנה שלי לבחון את הדרך שבה קראתם את הכתבה הזו: מה חושב האדם האחר (שרון), למה כתבתי את הכתבה הזו? מה הייתה המטרה שלי? אילו מחשבות אוטומטיות עולות בך כשקראת את הכתבה? איזה רגש התעורר שם? מה את/ה מרוויח מהדרך שבה את/ה חושב/ת כעת? מה את/ה מפסיד מהדרך שבה את/ה חושב/ת כעת? אילו מחשבות אוטומטיות היו עולות בדעתם של אנשים שאת/ה מכיר/ה שהיו קוראים את הכתבה הזו? אם היית חושב/ת כמוהם איזה רגש היה נילווה לקריאה? מה היית מרוויח/מפסיד אם היית חושב/ת כמוהם?

באתר החברה מוצעת ערכת Mind – משחק חברתי שמטרתו הגדלת ספקטרום נקודות המבט על אירועים.

בהצלחה,
שרון מרגולין – מאמן אישי ועסקי
לפרטים נוספים אתם מוזמנים לפנות לאתר תכלית: www.imun-t.com

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully