ביהמ"ש אסר לפנות חוכר שהוכיח שהיה שותף ברכישת קרקע בשרון

>> שופטת בית המשפט המחוזי בת"א צפורה ברון אסרה בפסיקה תקדימית על מינהל מקרקעי ישראל לפנות מהקרקע חוכר חקלאי שהוכיח כי סבו, שחכר את הקרקע מקק"ל ב-1942, היה שותף לרכישה ושילם עליה מכספו. הפסיקה תאפשר לקיבוצים ומושבים לתבוע מהמדינה זכויות קניין בשווי מאות מיליוני שקלים בקרקעות שהשתתפו ברכישתן לפני הקמת המדינה.

הפסיקה מתבססת על החלטת בג"ץ בעתירת הקשת המזרחית, לפיה חוכר חקלאי שיוכיח כי רכש או השתתף ברכישת הקרקע שהוא מעבד, זכאי לזכויות קניין עליה, ולפיכך אין לפנותו ממנה לפני תום חוזה החכירה.



מכתב התביעה שהגיש חוכר קרקע חקלאית בצומת כפר סבא-רעננה עולה כי סבו קיבל על הקרקע זכויות ב"חוזה חכירה לדורות", אף שהקרקע נותרה רשומה על שם קק"ל. תוקף חוזה נקבע ל-49 שנים, עם אופציה להארכה ל-49 שנים נוספות.



ב-1991 תם חוזה החכירה והנכד היורש החליט לממש את האופציה להארכת החוזה. ואולם אז הודיע לו המינהל כי אין בכוונתו לממש את האופציה וכי בכוונתו לפנות את החוכר מהקרקע, המיועדת לבנייה למגורים.



סעיף בחוזה החכירה מאפשר למינהל לפנות חקלאי מאדמתו אם אושר שינוי ייעוד בקרקע. ואולם היורש עירער לביהמ"ש המחוזי על ההחלטה. ביהמ"ש קיבל, כאמור, את הערעור ומנע את הפינוי, כמתחייב מפסיקת בג"ץ בעתירת הקשת המזרחית, כי יש לבחון כל חוזה חכירה לדורות לגופו, מפני שאין דין חוכר ששילם על הקרקע כדין חוכר שקיבל אותה ללא תשלום.



עם זאת, דחה ביהמ"ש את בקשת החוכר לרשום אותו כבעלי הקרקע וכן את בקשתו לקבל זכויות בנייה בקרקע. השופטת ברון מתחה ביקורת על המינהל וקבעה כי התנהלותו במקרה גובלת בחוסר תום לב. את החוכר ייצגו עוה"ד סימון טוסון ודוד בסוק.