"איך היית מגיבה אם מחר היה מתפרסם בעיתון המתחרה שאת מפרסמת כתבות שמוזמנות על ידי מיליונר תמורת מעטפות ובהן עשרות אלפי דולרים במזומן?" פותח עו"ד צבי גלמן, את הראיון עמו בהמחשת תחושותיהם של לקוחותיו הפגועים. "לדברים הרי אין כל שחר. לא תדרשי שתפורסם התנצלות ותלחמי על שמך הטוב עד הסוף?".
גלמן מתמחה בדיני לשון הרע ותביעות דיבה. הוא לא מתבייש בכך שמשרדו פועל בעיקר בשירות בעלי ממון וכוח, אך הוא מקפיד לציין כי באותה נחישות יילחם גם על שמן הטוב של מורות או מנהלות בתי ספר אותן המשרד מייצג בתביעות לשון הרע.
בין היתר, מייצג גלמן את איל ההון עידן עופר בתביעת הדיבה שהגיש נגד העיתונאי מיקי רוזנטל על רקע הסרט "שיטת השקשוקה"; את רפי גינת בתביעות הדיבה ההדדיות שמנוהלות מול אורן פרנק, לשעבר מנכ"ל משרד הפרסום מקאן-אריקסון. בנוסף מייצג גלמן את רן ארז, יו"ר ארגון המורים העל-יסודיים, בתביעת דיבה שהגיש נגד ערוץ 10 והפרשן רביב דרוקר.
כל התיקים האלה עדיין מחכים להכרעות בית המשפט, ואף אחד לא ייצא מהם עשיר במיוחד. אולי הכבוד הפגוע של המסוקרים ישוקם - ואולי להיפך. מה שבטוח הוא שבדרך למירוק הקלון התקשורתי, ההליך המשפטי עצמו, שייארך במקרה הטוב שנתיים שלוש, יגרום לעלבונות לצוץ בכל פעם מחדש.
גלמן מזהה עלייה בכמות תביעות הדיבה שהוגשו לבתי המשפט בשנה האחרונה. "אני חושב שזה נובע ממצוקה של מי ששמו נפגע. יש זילות בשם הטוב של אדם בישראל. ככל ששמך טוב יותר - כך פוגעים בך יותר. אנשים הגיעו לתובנה שהדרך היחידה לעמוד על שמם היא לפנות לבית המשפט. לאנשים נמאס להיות חכמים. הם רוצים להיות צודקים. גם אם ההליך המשפטי ארוך, הוא הדרך היחידה כיום להגן על השם הטוב".
האשמה, לדעת גלמן, נעוצה במחוקק. לטעמו בתי המשפט עושים ככל יכולתם בנסיבות הקיימות. "המחוקק לא עושה כלום ומפקיר את שמם הטוב של אזרחים בישראל", הוא אומר ומבהיר כי עיקר הטרוניה מופנית כלפי סכום הפיצויים הנמוך הקבוע בחוק לשון הרע, ועומד על פיצוי בגובה 50 אלף שקל ללא הוכחת נזק. אם הפרסום בוצע בכוונה להזיק, יעמוד הפיצוי על 100 אלף שקל לכל פרסום פוגעני. "צריך להיות סכום של חצי מיליון שקל כי לחוק כיום אין שיניים" קובע גלמן בנחרצות.
"הזכויות של בעל ההון והאדם הפשוט"
התביעה המתוקשרת ביותר עליה שוקד בימים אלה גלמן היא תביעת דיבה בסך מיליון שקל שהגיש עידן עופר, בנו של סמי עופר, בתחילת 2008 נגד מיקי רוזנטל. לטענת עופר מנצל רוזנטל את כוחו ומעמדו בתקשורת כדי לפגוע במשפחת עופר באופן כפייתי. כחלק ממסע הרדיפה של רוזנטל נגד המשפחה נטען בתביעה, כי רוזנטל פירסם דברי לשון הרע נגד המשפחה פעמיים: בכך שאמר בראיון עמו כי בני משפחת עופר מתמחים בהוצאת כספים שאינם מגיעים להם מהמדינה, וכן במסגרת אירוע בו התייצב רוזנטל בכניסה למפעלי הברום שבשליטת האחים עופר והפיץ כרוזים שעליהם נכתב כי הם עושים במדינה כבשלהם ועושקים את עובדיהם.
רוזנטל מצדו ביקש לדחות את התביעה על הסף בטענה שמדובר בהליך סרק ובניסיון להלך עליו אימים. רוזנטל טוען בכתב ההגנה כי מטרת התביעה היא להטיל דופי בעבודתו מתוך מטרה לסתום פיות ולמנוע ביקורת לגיטימית ומתבקשת. רוזנטל, המיוצג על ידי עו"ד רונאל פישר, מציין כי התביעה הוגשה בסמוך למועד פרסום הסרט "שיטת השקשוקה" העוסק בהתנהלות האחים עופר. במקום להשיב לטענות העולות בתחקיר לסרט, מלין רוזנטל, בחר עופר לנקוט בבריונות משפטית. התביעה מתנהלת בימים אלה בבית משפט השלום בתל אביב ולדברי גלמן אין לה קשר לסרטו של רוזנטל "שיטת השקשוקה".
אתה לא מרגיש כמי שבעלי הון שכרו את שירותיו כעורך דין כדי לסתום פיות?
גלמן קם, מוזג כוס שתייה קרה וחושב על תשובתו: "אני לא רוצה להתייחס פרטנית למשפחת עופר. כל מי ששוכר את שירותיי משלם הרבה כסף. כל מי ששוכר עורך דין בא אליו כדי למקסם תוצאות שהוא רוצה להשיג. הזכות של אדם להגן על שמו הטוב, היא של בעל הון ואדם פשוט גם יחד. אנחנו משרד שעושה גם עבודה משפטית בהתנדבות מלאה לטובת הקהילה. אני מייצג בלשון הרע מורות ומנהלות בתי ספר, שהכפישו את שמן במסגרת הקטנה שלהן. אין להן הון, והכפישו אותן. אין מבחינתי שוני בין תיק בו אני מייצג את עידן עופר נגד מיקי רוזנטל לבין מורה מקרית ביאליק כנגד מי שהוציא דיבתה רעה. אני מייצג באותה אחריות מקצועית. בי העניין הזה בוער, לא בציניות. העניין שיום אחד נופלת על אדם גזירה בה מכפישים את שמו ברבים, ואין דרך להחזיר דברים אחורנית - בי בוער לתקן את הדברים עבור לקוחותיי. ולא חשוב אם הם מתוקשרים".
למה גופי שידור עדיין נמנעים מלשדר את הסרט?
"קשה לי להתייחס לדברים שאינם מתנהלים בבית המשפט. הלקוח שלי התייעץ אתי בדברים, והם לא יכולים לקבל ביטוי בתקשורת".
האם המלצת להגיש תביעה אם גוף שידור יקרין את הסרט?
"כל אדם ינסה למנוע פרסום של שקר. קודם שולחים אזהרה - דע שאם תפרסם אתה צפוי לתביעת דיבה. אני ממליץ לכל אדם לומר לגוף שידור: אני בטוח שהדברים שמובאים בסרט שקריים ופונה אליך לבדוק את הדברים. זו חובה מוסרית ערכית של מישהו שחרד לשמו הטוב - שאומר רבותיי תיזהרו מהפרסום. זה לא איום. אדם שיודע שעומדים לפרסם עליו דיבה - חשוב שיפנה לגוף המפרסם ויאמר לו אתם עומדים לפרסם דיבה, תבדקו את הדברים. הגופים המפרסמים בדקו את הדברים המועלים בסרט והחליטו אם לפרסמם או לא".
כדי לחזק את הנקודה מצטט גלמן את השף צחי בוקששתר (לקוח של המשרד שמנהל תביעה שאינה קשורה ללשון הרע - ה.ר.): "בוקששתר תמיד אומר שכדי לדעת אם האוכל טעים צריך לבדוק את התבשיל ולא את הטבח. בפרפראזה על דבריו אני אומר 'התבשיל הזה מקולקל ולא הטבח'. אם קוראים לזה איום? אני לא חושב כך - אני חושב שאני עושה מעשה טוב".
אולי מבחינה תקשורתית למשפחת עופר עדיף היה להבליג על הפרסומים כדי לא ליצור הד נוסף למה שפורסם ולטענתם פוגע בהם?
"אני לא רוצה להתייחס ספציפית לתיק של עידן. כל אדם שוקל את שיקוליו בהגשת תביעה. האם אדם צריך למחול על שמו הטוב ולא להגיש תביעת דיבה? בוודאי שלא. יש קשיים בתביעות כאלה - האם לוותר? בוודאי שלא. האם לתת לאנשים להכפיש אותך ולשתוק? לא. כשפוגעים בשמו של אדם - זו פגיעה עכשווית ולאורך שנים. בראיון עוד כמה שנים פתאום יגידו לו 'הבלגת בעבר - למה אתה נסער עכשיו כבר אמרנו שאתה רשע, גזלן ושקרן'".
"פשרה אם יש הכחשה, התנצלות ופיצוי כספי"
גלמן טוען כי הוא מאמין גדול בפשרות. לדבריו בהתדיינות משפטית פשרה תהיה טובה יותר מכל פסק דין שבו יזכה. אלא שהפשרה עליה הוא ימליץ ללקוחו לחתום כוללת כניעה מוחלטת של היריב. "במקרים של דיבה אמליץ ללכת לפשרה כשיש תיקון, הכחשה והתנצלות של הפרסום הדיבתי. זה ערך עליון כלפי התובע. וכמובן פיצוי כספי של תובע שהוציא כדי להגיע עד לפשרה" הוא אומר ומביע ספק רב אם בתיקים המתוקשרים בהם הוא מטפל כעת ניתן יהיה להתפשר, "מפאת עוצמת הדיבה והאינטרסים בתיקים אלה".
באילו מצבים תמליץ ללקוח שמגיע אליך להגיש תביעת דיבה?
"אני רוצה לראות בפרסום שמציג לי הלקוח את מה שבית המשפט ירצה לראות - שזה פרסום דיבתי לעילא ולעילא: לא כמעט, לא ליד. כשאני רואה פרסום דיבתי - אני פונה במכתב תוך שעתיים כדי שתהיה התנצלות. אם זה לא קורה - אני ממליץ להגיש תביעה".
בסוף 2007 הגיש ארז תביעה בסך מיליון שקל נגד ערוץ 10 והפרשן דרוקר. את זעמו של ארז עוררה כתבה בה נטען לקונספירציה כביכול נגד שרת החינוך. במהדורה נטען שארז "יודע לומר, בשיחה עם סמנכ"ל משרד החינוך בארבע עיניים, שהשביתה היא חלק מהתוכנית להחליף את שרת החינוך יולי תמיר בעמי איילון". ארז מציין בתביעתו כי מדובר בכתבה שקרית שנועדה לפגוע בארגון המורים העל יסודיים, ובמאבקו לשיפור זכויות המורים. ערוץ 10 בתגובה טוען כי דבריו של ארז תועדו במלואם, ולכן אין כל בסיס לתביעה.
"יש גורמים שמפריעים ופוגעים בתקשורת"
ריבוי תביעות הדיבה ניכר היטב בעיתונות. החשש העיקרי הוא שהאינפלציה בתביעות תגרום לכריתת ענף התחקירים בעיתונות ובטלוויזיה. תחקיר טוב הוא מצרך יקר ערך תרתי משמע: הן מבחינת עלותו הכספית והן מבחינת חשיבותו הציבורית. העלות הכלכלית הנוספת של מאבק משפטי יקר סביב כל תחקיר נגד אדם בעל אמצעים שחש עצמו פגוע, עלולה לגרום למו"לים ולבעלי ערוצים להתייאש ולפנות לשידור תכנים זולים.
באופן לא מפתיע, גלמן דוחה טענות אלה. "העיתונות עושה מלאכתה נאמנה. רפי גינת מנהל תוכנית תחקירים 30 שנה. כצופה שלו, ולא כבא כוחו, אני חושב שהוא מבקר כל גוף - קטן כגדול. יש תוכניות תחקירים רבות וטובות. התקשורת לצערי נושאת על גבה גורמים שעושים בה שימוש לרעה. התקשורת היא כלב השמירה של הדמוקרטיה אבל יש בה גורמים שמפריעים לה לפעול ופוגעים בה. והתקשורת צריכה להתנער מהם".
על איזה גורמים מדובר?
"עיתונאים או כאלה שנחזים לעיתונאים שעושים שימוש בתקשורת כדי להשיג אינטרסים, אחרים מעיתונות טובה, כדי לפגוע באנשים אחרים".
בחירתו של גלמן להזכיר דווקא את גינת כתחקירן ותיק אינה מקרית. לפני כשנה הגיש גינת תביעת דיבה בסך מיליון שקל נגד פרנק, מנכ"ל מקאן-אריקסון לשעבר. התביעה הוגשה בעקבות טורים שפירסם פרנק בבלוג שלו ב-TheMarker Cafe בהם טען כי כלבוטק מבצעת תחקירים על חתולים בחנויות טיב טעם אך לא היתה מעיזה לחקור, למשל, את נוחי דנקנר. הדברים עוררו סערה שבעקבותיה פיטר אילן שילוח, מבעלי מקאן-אריקסון, את פרנק. לאחר שפוטר פרסם פרנק טור נוסף בבלוג תחת הכותרת "איך הביא רפי גינת לפיטורי".
בתביעתו טוען גינת בתקיפות כי כל הטקסטים בטורים שקריים. בתגובה הגיש פרנק כתב הגנה חריף ובו טען כי גינת הוא מניפולטור, ציניקן חסר מעצורים, מקורב לאישים בעלי השפעה ונוטה לטובתם בעבודתו העיתונאית. בכתב תשובה שהגיש גינת לבית המשפט הוא טען כי מדובר במסכת של פרסומים שקריים שהפיץ פרנק נגדו, והיא חלק ממסע נקם של פרנק.
לפני כחצי שנה הגיש פרנק תביעת דיבה נגד גינת, בסכום זהה לזה שתבע ממנו גינת. גינת הגיש בקשה לסילוק על הסף של התביעה נגדו וטען כי התביעה מופרכת וקנטרנית - בקשתו של גינת נדחתה. התביעות ההדדיות נידונות בימים אלה במאוחד.
עו"ד צבי גלמן: "ככל ששמך טוב יותר - כך פוגעים בך יותר"
הילה רז
11.1.2009 / 8:24