ניתן להגיש ערעור לבית משפט מחוזי על החלטות רשות ניירות ערך, הן בתחום הפלילי הן בתחום האזרחי - כך קבעה באחרונה שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, דניה קרת-מאיר.
לטענתו של לקוח בנק דיסקונט, אלי שירי, ב-2007 ניתן פסק דין שבו נקבע כי תיקי ניירות הערך שלו נוהלו בבנק בניגוד לחוק הייעוץ. שירי הגיש תלונה לרשות, בין השאר, בנוגע לניהול התיקים ללא רישיון. בסוף אותה השנה החליטה הרשות שלא לפתוח בחקירה פלילית נגד בנק דיסקונט, עובדיו והדירקטורים שלו.
שירי, באמצעות עוה"ד אסף ברם וליאת ארזי ממשרד ברם, דחוח ושות', ערער על ההחלטה לבית משפט המחוזי בתל אביב, ודרש לחייב את הרשות לפתוח בחקירה. הוא הסתמך על סעיף 14א' לחוק ני"ע, שקובע כי "הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת הרשות רשאי לערער עליה לבית המשפט המחוזי".
הרשות, באמצעות פרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי), ביקשה לדחות את הבקשה על הסף. לגרסתה, יש להבחין בין ערעור על החלטה אזרחית של הרשות לבין ערעור על החלטה פלילית. על האחרונה, נטען, לא ניתן לערער לבית המשפט. זאת לפי היקש לחוק סדר הדין הפלילי, הקובע כי בהחלטות של רשות חוקרת שלא לפתוח בחקירה פלילית, הנפגע רשאי להגיש ערר ליועץ המשפטי לממשלה - ולא להגיש ערעור לבית המשפט.
קרת-מאיר דחתה את טענות הרשות, וקבעה כי סעיף 14א' חל על כל החלטות הרשות. היא העירה כי ההליך הפלילי בתיק ניירות ערך שונה מתיק פלילי במשטרה: העברת התיק למחלקת החקירות ברשות ניירות ערך נעשית בהוראת יו"ר הרשות, ומסתיימת בהעברת החומר לפרקליטות בליווי המלצה אם לסגור את התיק או להגיש כתב אישום.
"זכות הערעור הינה זכות רחבה החולשת על כל החלטה של הרשות", פסקה השופטת לסיכום. (עש 1077/08, בש"א (14134/08)
רשות ני"ע החליטה לא לפתוח חקירה פלילית נגד דירקטורים בדיסקונט
עמית בן-ארויה
11.1.2009 / 9:23