אומרים שרק לחתולים יש תשע נשמות, אבל עד לאחרונה נראה היה כי גם ממשלת ארגנטינה התברכה בתכונה הזו. כמעט מאז תחילת כהונתו של הנשיא פרננדו דה לה רואה, שרויה ארגנטינה במשבר פיננסי. גם האסטרטגיה הכלכלית של ממשלתו נראתה על סף קריסה, ומשקיפים רבים הניחו כי ארגנטינה תשתמט מתשלום חובותיה העצומים, או תפחת את המטבע שלה, או שניהם גם יחד. עד עכשיו הצליחה הממשלה לדחות את הקץ.
אך ייתכן שיום הדין יגיע בקרוב. ב-9 בנובמבר סירבו רוב המושלים של מדינות המחוז לסעיף מרכזי בתוכנית החדשה להסדר החובות, המחייבת צמצום העברות של הכנסות ממסים מהממשלה הפדרלית למדינות המחוז. דה לה רואה היה בארה"ב בניסיון לגייס תמיכה בתוכנית, בין השאר, מהנשיא ג'ורג' בוש, אך החלטת המושלים לא לשתף פעולה הוציאה את הרוח מהמפרשים שלו ושל שר הכלכלה, דומינגו קוואלו.
כולם מסכימים כי ארגנטינה אינה מסוגלת להמשיך הלאה במצבה הנוכחי, כשהיא מנסה להימנע משמיטת חובות, אך אינה מצליחה לגבש תוכנית ברורה להבראת הכלכלה. עוד לפני שהמושלים דחו את תוכנית הממשלה הפדרלית, הובעו ספקות לגבי סיכויה. במרכז התוכנית פנייה למשקיעים להמיר איגרות חוב בריבית גבוהה באג"ח חדשות בריבית נמוכה. שרי האוצר של המדינות המתועשות הגדולות (ג'י-7) הביעו תמיכה מסוימת בתוכנית ב-2 בנובמבר, זמן קצר לאחר שפורסמה. אך ככל שנחשפו יותר פרטים, כך התפוגגה ההתלהבות בקרב משקיעים זרים. בארגנטינה עצמה הובעה התנגדות חריפה לתוכנית.
קרן המטבע הבינלאומית, שתמיכתה בתוכנית תהיה חיונית, לא אמרה כמעט דבר בפומבי, ועל אף שארה"ב צירפה את שמה להודעת הג'י-7, מתרבים הדיווחים שהקרן לא תפעל למניעת שמיטת חובות. הבעיה של ארגנטינה פשוטה, אך לא כך הפתרון. היא כורעת תחת נטל חובות מעיק. למרות שהחוב הציבורי שווה ערך ל-50% מהתוצר המקומי הגולמי, פחות מבגרמניה, לדוגמה, הוא עצום במונחים של מדינה מתפתחת, ולאחר שלוש שנות מיתון הממשלה אינו מסוגלת לשאת בו.
החוב הציבורי הוא 132 מיליארד דולר, מחציתו למשקיעים זרים. כ-101 מיליארד דולר נסחר בשווקים (בדמות אג"ח) - כרבע מהחובות הסחירים של השווקים המתעוררים. הקשיים בתשלום הריבית על החובות האלה, ביחד עם משטר חליפין קשיח - מועצת מטבע המקבעת את הפסו לדולר ביחס של 1:1 - משתקים את הכלכלה. מטרת הממשלה בהסדר החובות היא להפחית את תשלומי הריבית שלה ב-4 מיליארד דולר ב-2002, כך שתוכל לנסות ולעודד צמיחה כלכלית.
ככל שהחריפו בעיות הממשלה, כך גברו החששות בקרב נושיה, מבית ומחוץ. שערי הריבית נוסקים מדי כמה ימים, כדי למנוע גל משיכת פקדונות מהבנקים. פרמיית הסיכון שדורשים משקיעים על השקעה בארגנטינה זינקה לרמה שנראתה לאחרונה במשבר הטקילה במקסיקו ב-1994.
בעיצומו של משבר קצר-מועד בקיץ, הצליחה ארגנטינה לשכנע את קרן המטבע להעניק לה סיוע נוסף, אך בתנאי שתצליח להגיע להסדר חובות עם נושיה. התוכנית שגיבש קוואלו נראתה מצוינת. בעלי אג"ח בריבית נקובה של 12%-11% מתבקשים להמיר אותן בהלוואות לממשלה בריבית נקובה של 7%, כשתזרים ההכנסות ממסים משמש בטוחה. בשלב מאוחר יותר ייתכן שההלוואות האלה יומרו באג"ח חדשות עם תאריך פירעון ארוך. בשלב הראשון אמורים בעלי אג"ח מקומיים להשתתף בתוכנית ההמרה. נושים זרים אמורים להצטרף אליהם ב-2002.
בעיות בתוכנית
בתוכנית הזאת שלוש בעיות מרכזיות. הראשונה היא שלא ברור אם מספיק בעלי אג"ח יסכימו לה. הממשלה מעריכה כי כדי שהתוכנית תקל את נטל החובות שלה, דרושה המרה של אג"ח בערך נקוב של לפחות 15 מיליארד דולר. הבעיה השנייה קשורה בבטוחות. הממשלה מתכננת להשתמש בתזרים הכנסות עתידי ממסים. המושלים מקשים עליה מכיוון שהם מסרבים להסכים להעברות מסים יותר נמוכות. כמו כן, הצליחו המושלים לזכות בתמיכת הבית התחתון של הפרלמנט בהצעת חוק המחייבת את הממשלה הפדרלית לחלוק איתם הכנסות ממס שירותים פיננסיים חדש שהיה אמור לחפות על הירידה בהכנסות ממסים כתוצאה מהמיתון. כדי לאזן את תקציבה חייבת הממשלה הפדרלית את שיתוף הפעולה של המושלים. יתר על כן, התנאי המרכזי לסיוע הנוסף שהסכימה קרן המטבע להעניק לארגנטינה באוגוסט היה רפורמה במערכת מימון מדינות המחוז.
אם אין בכך די, שתי חברות דירוג האשראי הגדולות - מודיס וסטנדרד & פורס - אמרו כי יתייחסו להמרת האג"ח כ"שמיטת חובות סלקטיווית", צעד שעלול להוביל משקיעים מוסדיים רבים להיפטר מאג"ח ארגנטיניות מכיוון שהתקנון שלהם אוסר החזקות אג"ח בדירוג כזה.
אם תתרחש שמיטת חובות בארגנטינה, היא תהיה הגדולה ביותר מעולם. אף אחד לא מתייחס לכך בקלות ראש, לבטח לא קרן המטבע שהעניקה לארגנטינה סיוע בסך 48 מיליארד דולר בפחות משנה. אך הסיכוי ששמיטת חובות כזאת תזעזע שווקים מתעוררים אחרים קטן מבמשברים קודמים, בין השאר, מכיוון שכיום יותר מבעבר נוטים משקיעים להבדיל בין מדינות מתפתחות על פי דירוג האשראי שלהן. ואולם בהחלט ייתכנו זעזועים קצרי-טווח.
על אף האיום על ארגנטינה, משקיעים בינלאומיים ומדינות אחרות, נראה כי אין מנוס משמיטת חובות. התחזית לפעילות כלכלית עתידית בארגנטינה תלויה בעתיד משטר החליפין. הממשלה מדגישה כי היא מחויבת למועצת המטבע, אותה הנהיג קוואלו כשר כלכלה בתחילת שנות ה-90. אך יש לזכור כי אם תרמוז שהיא שוקלת לוותר על קיבוע הפסו לדולר, כלומר לפחת את המטבע המקומי, היא עלולה ליצור משבר במערכת הבנקאות ובשוקי האג"ח.
למרות זאת, כלכלנים רבים טוענים כי הבעיות של ארגנטינה כה חמורות שניוד הפסו הוא הפתרון ההגיוני היחיד. קיבוע הפסו שם קץ לשנים של היפר-אינפלציה, אך בשנים האחרונות הוא דיכא פעילות כלכלית. ארגנטינה נפגעה מחוסנו של הדולר ששחק את כושר היצוא שלה. זה נשחק עוד יותר בעקבות הפיחות בברזיל ב-1999. שמיטת חובות ופיחות יגרמו קשיים כלכליים חמורים, אך נוכח המצוקה הנוכחית, ייתכן שלא ניתן להימנע מהם. לאחר שלוש שנות מיתון, ברור שמועצת המטבע גובה מחיר כלכלי כבד. הנשיא דה לה רואה נדרש להחלטות קשות וכואבות.
גוברות הציפיות לשמיטת חובות ופיחות בארגנטינה
אקונומיסט
13.11.2001 / 11:56