וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

איפה זה האינטרנט

עומר טנא

13.1.2009 / 7:01

משפט וטכנולוגיה



>> אחת השאלות המטרידות עסקים רבים בעקבות כניסתו לתוקף של חוק דואר הזבל היא התחולה הטריטוריאלית של החוק. די ברור שהחוק לא חל על משלוח מיילים מבנק אמריקאי ללקוחותיו בחו"ל. אבל האם הוא חל על משלוח מיילים מבנק אמריקאי ללקוחותיו בישראל? ומה בדבר משלוח הודעות מחברה ישראלית ללקוחותיה בחו"ל? והאם הודעות ששולחת חברה בת זרה של חברה ישראלית ללקוחות בישראל כפופות לחוק? האם זה חשוב היכן נמצאים שרתי החברה או מי ספקית שירותי האינטרנט שלה?

כל השאלות נובעות מאחת הסוגיות הקשות בדיני האינטרנט: סוגיית סמכות השיפוט וברירת הדין. כלומר, איזה בית משפט מוסמך לדון בתביעה המתעוררת עקב שימוש ברשת; ואת החוק של איזו מדינה יש להחיל. בדרך כלל בעולם המשפט נענות השאלות האלה על פי הזיקות המקומיות של ההתרחשות העובדתית. איפה נחתם החוזה? איפה התרחש הנזק? האם העבריין או הקורבן הוא ישראלי או זר?



ואולם, הארכיטקטורה של האינטרנט מבוזרת על פני מדינות ויבשות, והיא מקשה על זיהוי המיקום הרלוונטי מבחינה משפטית. מייל שאני שולח לאשתי עשוי לעבור דרך נתבים בצרפת, ארגנטינה וחוף השנהב, לפני שינחת כעבור שבריר שנייה בחדר הסמוך. הכל על פי רוחב הפס ועומס הרשת באותו רגע.



ארה"ב, למשל, פותרת את הדילמות האלה בצורה פשוטה: היא מחילה את דיניה על כל העולם. מי שמתנגד עלול לקבל משלוח של טילי שיוט, "מייד אין אמריקה".



ידידות כמו ישראל אינן מופגזות בדרך כלל על ידי ארה"ב. אבל אנחנו טועמים מנחת זרועו של אותו "מפציץ חמקן" המכונה נציג הסחר האמריקני. בשנה שעברה, הוא הכניס אותנו לרשימה שחורה של מדינות הכוללת את ונצואלה, הודו, תאילנד ופקיסטן, בתגובה על אימוצו בישראל של חוק זכות יוצרים, שאינו תואם במדוייק את הקו שמתווים הלוביסטים של תעשיות המוזיקה והקולנוע בוואשינגטון.



בניגוד לארה"ב רבת העוצמה, ישראל אינה מסוגלת להחיל את דיניה על טריטוריות נוספות. מה שמציב בפנינו את השאלה - מה התחולה הגיאוגרפית של חקיקה ישראלית המשפיעה על האינטרנט. לא מדובר רק בחוק דואר זבל. בעיות דומות מתעוררות, למשל, לגבי מאגרי מידע על אזרחי ישראל המוחזקים על גבי שרתים בחו"ל או באמצעות חברות בת זרות. האם אלה כפופים לחוק הגנת הפרטיות הישראלי? כך גם לגבי אתרי הימורים באינטרנט המבוססים כלכלית וטכנולוגית בגיברלטר, אך משמשים לקוחות רבים בישראל; או אתרי תוכן סלולרי ישראלים, המשווקים את שירותיהם בארה"ב ואירופה.



מסובכים במיוחד המצבים שבהם קיימת התנגשות של ממש בין הדינים במדינות השונות. המקרה הידוע ביותר הוא של יאהו, שנתבעה על ידי האגודה למלחמה באנטישמיות בצרפת עקב פרסום חפצי מזכרת נאציים. אלא שההתנהגות הזאת, המהווה עבירה פלילית בצרפת, לא רק מותרת על פי החוק בארה"ב, אלא אף מוגנת שם חוקתית כהיבט של חופש הביטוי. ואכן, בית משפט בקליפורניה סירב לאכוף את פסק הדין הצרפתי בהסבירו כי יאהו, כחברה אמריקנית, כפופה לדין המקומי.



-



הכותב הוא מרצה למשפטים במסלול האקדמי המכללה למינהל

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully