שש שנים, 100 מיליון דולר, רק חצי מהיעדים הושגו

>> לקוחות בנק לאומי צפויים להרגיש קצת שינויים בקרוב: בחודש הבא ישיק לאומי בכ-70 סניפי "בנק ערבי ישראלי" את מערכת ל"ב - מערכת המחשוב החדשה שנועדה לנהל את המידע על הלקוחות בצורה טובה יותר.



חודש לאחר מכן צפויה המערכת, שעל פרישתה ממונה מנהל מערכות המידע של הבנק, איציק מלאך, להגיע לשאר סניפי לאומי. עליית המערכת לאוויר צפויה לחתום את אחת מסאגות המחשוב הארגוני הממושכות ביותר שנראו במשק הישראלי, שנייה רק למרכב"ה - פרויקט המחשוב האירגוני (ERP) של משרדי הממשלה שהחל בשלהי העשור הקודם ועדיין תקוע.

חרמ"ש, פרויקט המחשוב השאפתני של לאומי שנועד להחליף ולשדרג את כל מערכות המחשוב של הבנק, יגיע לסיומו שלוש שנים לאחר המועד המקורי שנקבע, ולאחר שהיקפו המקורי צומצם כמעט במחצית והערכת התקציב שלו הוכפלה מ-100 מיליון דולר ל-200 מיליון דולר.



עם זאת, בבנק לאומי מתעקשים להגדיר את הפרויקט כהצלחה, לאחר שנים רוויות מאבקים ומתחים, שלושה מנהלי פרויקט שהוחלפו והליך בוררות אחד מול החברות החיצוניות שהובילו את הפרויקט.



בחגיגות העלייה לאוויר לא ישתתפו מנהלים רבים שלדברי בכיר בתעשייה: "יצאו מן הפרויקט חפויי ראש". לדברי בכיר בתעשיית ה-IT שהיה מעורב מאוד בפרויקט, גם אם רוב ההחלטות שהתקבלו היו נכונות וגם אם המערכת מוצלחת ועונה על צרכיו של הבנק, "כאשר בוחנים את הפרויקט לאור הקריטריונים שהוצבו בתחילת הדרך - אין ברירה אלא לקבוע כי הוא לא הצליח". דובר הבנק, מנגד, כינה את חרמ"ש: "פרויקט מפואר בכל קנה מידה, הצלחה גדולה, שנותן מענה מצוין לצורכי בנקים בכלל ולאומי בפרט".



מארבע יוצאות שתיים



מטרת הפרויקט המקורי היתה לפתח מוצרי תוכנה עצמאיים ולא לקנות מוצרי מדף. הסיבה לכך היתה הניסיון המר של בנק דיסקונט בהטמעת מוצר מוכן. בדיסקונט התארך פרויקט המחשוב אופק תוך חריגה תקציבית של כ-70 מיליון דולר מהתכנון המקורי.



מאז החל השוק להציע פתרונות מתקדמים לניהול מערכות בנקאיות שלא היו קיימים בעת קבלת ההחלטות המקורית. "כשבחנו את הנושא בזמנו לא היו קיימות תוכנות מדף ראויות - היו רק חבילות קובול (שפת תכנות ישנה; א"ה) שטוב שלא בחרנו אותן", ציין נציג לאומי.



לסחבת בפרויקט אבות רבים, לא כולם בשליטת האחראים לו. חלק ניכר מהעיכובים נגרם בשל הצורך להכניס בפרויקט שינויים לאור הוצאתן של הנחיות חדשות של בנק ישראל ולאור ההיערכות להפעלת התקנות הרגולטוריות באזל 2 (הנוגעות ליציבות הבנקים; א"ה).



מחשוב של ארגון בסדר גודל של בנק לאומי הוא משימה מורכבת ביותר. הפרויקט כולל פיתוח מערכות שונות שיתקשרו זו עם זו, כמו גם עם המערכות הישנות של הבנק, וכן יאפשרו פיתוחים עתידיים. בנוסף, כפי שידוע בתעשיית ה-IT, לא נדיר שפרויקטים של מחשוב מגיעים לקו הסיום לאחר ייסורים רבים, אם בכלל. שינויים טכנולוגיים עשויים להגדיל את העלויות וליצור סיבוכים בלתי צפויים.



בינתיים פיתח הבנק רק שתיים מתוך ארבע מערכות שתוכננו מראש: מערכת ל"ב ומערכת ביטחונות, שכבר עלתה ב-2007 ונועדה למחשב את ההליכים העסקיים הכרוכים באישור הלוואות. בנוסף, לאומי הספיק לפתח את רכיבי התשתית שאמורים לאפשר בעתיד את העלאת שתי המערכות הנוספות - אשראים ופיקדונות. זאת על אף שכרגע הוחלט להקפיא את החלפת מערכות אלה.



כבר ב-2004 ערך הבנק בדיקה נוספת והערכת תקציב, וגילה כי השלמת הפרויקט כפי שתוכנן במקור תעלה 200 מיליון דולר - פי שניים מהסכום המקורי. ב-2006 נכנסה לתמונה חברת הייעוץ מקינזי, שבדקה את השלבים הראשונים (ל"ב וביטחונות) והמליצה לבנק שלא להמשיך מעבר לשלב היישום של רכיבי המערכת שפיתוחם כבר החל. במקום זאת, הציעה מקינזי, על הבנק לצאת למכרז חלופי לרכישת מוצרי מדף למודולים שעדיין לא פותחו - אשראים ופיקדונות. הבנק החליט בסופו של דבר לדבוק בקיים: מה שיש עובד וזה מספיק טוב עבורו.



חשש להפסדים



סיום הפרויקט הביא לתחושת הקלה גם במשרדי שתי החברות החיצוניות שהופקדו עליו: ענקיות ה-IT מטריקס ו-EDS ישראל. הדחייה בעלייה לאוויר של מערכת ל"ב מ-2006 ל-2009 הביא להערכות לפיהן הסניף הישראלי של EDS ומטריקס עלולים להיקלע להפסדים עקב התמחור הקבוע של הפרויקט (Fixed price).



בתגובה לדברים טען אז מנכ"ל מטריקס, מוטי גוטמן, כי שינוי לוח הזמנים של הפרויקט יסייע לחברות להפחית עלויות, וכי גם אם הן יקלעו להפסדים - הם יהיו מינוריים. בראיון ל-TheMarkerIT אמר מנכ"ל הסניף המקומי של EDS, גלעד רבינוביץ': "מבחינתנו הפרויקט יוגדר כהצלחה". למרות אמירות אלה, מקורבים לפרויקט מציינים כי מנהלי הפרויקט מטעם הספקיות התלוננו פעמים רבות כי התמשכותו מעבר למצופה גורמת להם להפסדים.



במהלך תקופה סוערת זו נהפכו היחסים בין הבנק ל-EDS ומטריקס למתוחים. התארכות הפרויקט, הגידול בתקציב וחוסר היכולת להביא לידי סיום את שלב א' יצר חיכוכים קבועים בין הצדדים. בעקבות דרישות הבנק הוחלפו שני בכירים שמונו למנהלי הפרויקט מטעם EDS - אריה עמית ונפתלי לרמן - בזה אחר זה. את לרמן החליף אלי גונן, שמשמש מנהל הפרויקט מטעם EDS גם כיום. בנוסף הוחלף מנהל הפרויקט מטעם הבנק, משה לביא, שעבד בין היתר תחת משה וולף, כיום ראש אגף מערכות מידע בלאומי.



מטעם בנק לאומי מנהלת בשנה וחצי האחרונות את הפרויקט סילביה הרשקוביץ. בשלב מסוים הגיעו הדברים למבוי סתום, כש-EDS טענה שהבנק לא העביר לה את מלוא הכספים המגיעים לה. טענות אלה הסתיימו בהליך בוררות, שבעקבותיו הועברו לחברה הכספים אותם דרשה.



סימנים לסופו של הפרויקט החלו להופיע כבר ב-2008. במשך השנה בוצעו כמה גלי צמצומים, שהתעצמו בשלושת החודשים האחרונים. ההערכות מדברות על 200-400 עובדים שהועסקו בפרויקט בתקופת השיא במחצית 2007; כיום, על פי הערכות, מועסקים בפרויקט 100-200 עובדים בלבד.



רבים מהמועסקים בפרויקט מצאו את עצמם מחוץ למעגל העבודה. בעקבות עלייתה של מערכת ל"ב לאוויר בפברואר 2009 צפויים חלק גדול מהעובדים הנותרים לחזור ל-EDS ולמטריקס, אם ימצאו פרויקטים שבהם יוכלו להשתלב. לאחר הפעלתו המלאה של הפרויקט תימשך רק תחזוקה של המערכות, באמצעות עובדים פנימיים. לדברי נציגי לאומי, הבנק שומר לעצמו את כל האפשרויות פתוחות מבחינת אופן תחזוקת המערכות. "ייתכן וזו תבוצע על ידי עובדי הבנק, ייתכן שעל ידי עובדי ספקיות המחשוב, וייתכן שעל ידי שילוב כל האפשרויות", מסרו נציגי לאומי.



תגובות הבנק והחברות



מבנק לאומי נמסר: "במסגרת פרויקט חרמ"ש תוכנן שדרוגן של תשתיות טכנולוגיות בבנק לצורה וארכיטקטורה מודרנית. הפרויקט עמד בהצלחה מרובה ביעדיו, הצליח לספק לבנק אפליקציות בשפות החדשות ואבני בניין תשתיתיות שרלוונטיות לכל התוכנות שנקנות ומפותחות לבנק. במהלך השנים האחרונות, עם התפתחויות מוצרי מדף בנקאיים בשפות ותפיסה מודרנית, לוקח הבנק בחשבון גם שימוש במוצרים אלה".



בנוגע לחילופי המנהלים בפרויקט נמסר מהבנק: "תפקיד מנהל פרויקט הוא תפקיד מאוד שוחק, ומקובל להחליף מנהלי פרויקט לפי השלבים השונים של הפרויקט. חריג כי אותו מנהל פרויקט יישאר לכל אורך שלבי הביצוע". בנוגע למחלוקות עם החברות הספקיות נמסר מהבנק: "חילוקי דעות בנושאים כספיים עם ספקיות מחשוב הם דבר שבשגרה, בעיקר בכל הנוגע לפרויקטים רחבי היקף".



מחברת מטריקס נמסר: "החברה לא נוהגת לדבר בשם לקוחותיה על פרויקטים שלהם. מטריקס השלימה את חלקה בפרויקט ועמדה ביעדים כפי שהוגדרו לה על ידי הלקוח". בנוגע לעובדים שהוצאו מהפרויקט השיבה מטריקס: "החברה עושה כל מאמץ שעובדים המסיימים עבודה בפרויקט אחד יועברו לפרויקטים אחרים". מ-EDS לא נמסרה תגובה.