התקדמות במגעים לפיצוי ליישובי הדרום; מוערך בעד 600 מיליון ש'

>> התקדמות במגעים על הפיצויים ליישובי הדרום: מקורות מקורבים למגעים המתנהלים בין משרד האוצר, ההסתדרות ונציגי המעסיקים, אומרים כי יש עדיין פערים בעמדות הצדדים - אבל אלה פערים קטנים, שאפשר לגשר עליהם במהירות יחסית. למרות זאת, לא צפויה הכרזה מהירה על נוסחת הפיצוי. הסיבה: כל הצדדים, בעיקר המעסיקים, מעדיפים להשהות את פרסום הנוסחה, כדי למנוע היווצרות תמריץ למעסיקים ולעובדים בדרום לא לצאת לעבודה.

מכיוון שפרטי הפיצויים עדיין לא סוכמו, וכמו כן לא ברור כמה זמן תימשך הלחימה בדרום, אין כרגע אומדן לגבי עלות הפיצוי. ההערכות הן כי עד כה הצטבר נזק כלכלי שמחייב פיצוי של 200-600 מיליון שקל.



בנוסף, משרד האוצר הסכים כי הפיצוי ישולם באופן שווה לכל היישובים שנכנסו תחת הוראות פיקוד העורף - לרבות יישובים כמו יבנה וגדרה, שהוראות פיקוד העורף הופעלו לגביהם רק בימים האחרונים. השוויוניות הוכרה כהכרחית, מכיוון שלא ניתן להפלות בין היישובים השונים שנפגעו מטילים. עם זאת, ברור כי מספר ימי הפיצוי ישתנה מיישוב ליישוב על פי מספר הימים בהם נמצאו תחת הוראות פיקוד העורף.



הוראות פיקוד העורף ישמשו מבחן לשם תשלום פיצויים על סמך היעדרות עובדים מהעבודה. עם זאת, פרטים לא מעטים בהקשר זה אינם ברורים - וקשים מאוד לאכיפה. למשל, הוראות פיקוד העורף מתייחסות לסגירת מוסדות חינוך וגם לסגירת מקומות עבודה שלא היו ממוגנים דיים. לא בכל יישוב הופעלו שתי ההוראות. ביישובים רבים ההוראות היו עמומות ונתונות לפרשנות העובד; למשל, פיקוד העורף תיאר איזה סוג של מיגון במבנים המאכלסים מוסדות חינוך או מקומות תעסוקה מחייב סגירה של המקום ואיזה מאפשר המשך הפעלה - אך במקרים רבים העובדים לא יכלו לזהות אם במבנה מותקן המיגון שתואר, והדבר יצר בלבול רב.



גם ביישובים שבהם נסגרו באופן חד-משמעי מוסדות החינוך, ברור כי הדבר אמור להשפיע על ההיעדרות של הורה אחד ממקום עבודתו. אופן סגירת מקומות העבודה היה עמום במיוחד, וכנראה שיהיה קשה מאוד לקבוע מאיזה מקום עבודה מוצדק היה להיעדר ולאיזה מקום עבודה אפשר היה להמשיך להגיע.



מחלוקת נוספת, עקרונית יותר, נוגעת למספר ימי ההיעדרות שיוכרו על ידי המדינה. במלחמת לבנון השנייה נקבע כי רק 80% מימי ההיעדרות ישולמו על ידי המדינה, והיתרה תיחשב כחופשה של העובד. זאת כדי לתמרץ עובדים להתאמץ ולבוא לעבודתה. במקרה של אזור הדרום, ההסתדרות כנראה מתנגדת לדרישה, וזו נקודה שעדיין יש להגיע בה להסכמה.



גם האוצר והמעסיקים הסכימו עקרונית על מנגנון שימדוד את הירידה במחזורי העסקים בדרום, תוך ניכוי השפעות המשבר הכלכלי על המחזורים. ככל הנראה תיבדק ירידת המחזורים בנובמבר-דצמבר 2008 לעומת נובמבר-דצמבר 2007, שתיחשב כהשפעת המשבר הכלכלי. רק ירידה שתירשם מעבר לכך במחזורים תיוחס להשפעות הלחימה בדרום על העסקים.



עם זאת, האוצר לוחץ כנראה כי הפיצוי על ירידת מחזורים בגין המלחמה לא יהיה מלא. האוצר, ככל הנראה, שואף לשלם פיצוי רק של 80%-90%, בהנחה כי המציאות של טילים הנופלים על יישובים ישראליים אינה עומדת לחלוף במהרה - ולכן המדינה אינה יכול לשאת במלוא הנזק לטווח הארוך הנובע מכך. המעסיקים, מטבע הדברים, יתנגדו לדרישה זו.