מהן האפשרויות העומדות בפני הממשלה כדי להתמודד עם הגירעון במשק?

הירידה החדה בהכנסות המדינה ממסים המשיכה גם בדצמבר ומחזקת את הערכות בשוק כי צפויה בעיה תקציבית קשה ביותר בשנת 2009 ואולי גם בשנים הבאות.



הגירעון התקציבי ב-2008 הסתכם ב-2.1% תוצר, לעומת 1.6% תוצר בתכנון התקציבי וסך ההכנסות ממסים הסתכמו ב-184.1 מיליארד שקל, לעומת 190.6 מיליארד שקל בתכנון התקציבי. גביית המסים בדצמבר הייתה נמוכה במיוחד ועמדה על 12.7 מיליארד שקל.



להערכת כלכלני בית ההשקעות הראל ב-2009 יחסרו בהכנסות ממסים כסך של כ-­35 מיליארד שקל (כ-4.5%תוצר). לכן, עוד לפני הגידול הצפוי בהוצאות הממשלה כתוצאה מתוכניות הסיוע השונות שכבר הוחלט עליהן, העלויות התקציביות של הלחימה בעזה והפיצויים הכלכליים לתושבים ולעסקים בדרום הארץ, הגירעון התקציבי יעלה לפחות ל-5.5% תוצר, לעומת 1% תוצר בתכנון המקורי. הוספת עלויות תוכניות הסיוע, הלחימה והפיצויים עלולה להביא להגדלת הגירעון לרמות שלא חווינו מאז תוכנית הייצוב בשנת 1985.



בהראל פיננסים מעריכים כי האפשרויות העומדות בפני הממשלה שתקום לאחר הבחירות הן:



1. קיצוץ חד בהוצאות הממשלה להקטנת הגירעון.



2. העלאת שיעורי מס וביטול פטורי מס להקטנת הגירעון.



3. הסכמה לגירעון גבוה אך מימון חלקי שלו באמצעות מלווה חובה (אשר למעשה שקול למס).



4. הסכמה לגירעון גבוה ומימונו בערוצים הרגילים (בעיקר הנפקת אג"ח בשוק המקומי), דבר שיביא לעליית תשואות בטווחים הארוכים של האג"ח הממשלתיות.



להערכת כלכלני הראל פיננזסים, הגידול הניכר הצפוי בגירעון יאלץ את הממשלה לנקוט בשילוב של כל הצעדים.



בבית הששקעות מעריכים כי הממשלה תהיה חייבת להציג במהרה תוכנית רב-שנתית ברורה, החלטית ואמינה להקטנת הגירעון בשנים הבאות לסביבות 1% תוצר, מכיוון שגירעון גבוה יותר לא יבטיח הפחתה של החוב הציבורי כאחוז מהתוצר בטווח הארוך.



הימנעות מהצגת תוכנית כזו אומרים בהראל עלולה לגרום לעלייה בפרמיית הסיכון ובדירוג האשראי של המדינה, תוך עלייה נוספת בריבית לטווח ארוך ופגיעה בהשקעות, בצריכה הפרטית וביכולת הממשלה לממן את הגירעונות בעתיד.