פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "2009: גירעון ענק בהיקף של 5.5% מהתוצר "

      ד"ר מיכאל שראל: הירידה החדה מהכנסות ממסים מחד ותוכניות הסיוע והמלחמה בדרום מנגד יובילו לגירעון הגדול מאז 1985"

      "הירידה החדה בהכנסות המדינה ממסים המשיכה גם בדצמבר ומחזקת את הערכתנו כי צפויה בעיה תקציבית קשה ביותר בשנת 2009 ואולי גם בשנים הבאות". כך אומר ד"ר מיכאל שראל הכלכלן הראשי של בית ההשקעות הראל פיננסים.

      מסקירת הראל עולה, כי הגירעון התקציבי ב-2008 הסתכם ב-2.1% תוצר (לעומת 1.6 תוצר בתכנון התקציבי) וסך ההכנסות ממסים הסתכמו ב-184.1 מיליארד שקל, לעומת 190.6 מיליארד שקל בתכנון התקציבי. גביית המסים בדצמבר הייתה נמוכה במיוחד ועמדה על 12.7 מיליארד שקל.

      "הנתונים מחזקים את הערכתנו, כי צפויה בעיה תקציבית קשה ביותר בשנת 2009 ואולי גם בשנים הבאות. התחזית המעודכנת שלנו, בעקבות נתוני דצמבר, היא כי ב-2009 יחסרו בהכנסות ממסים כ-35 מיליארד שקל(כ-4.5% ). לכן, עוד לפני הגידול הצפוי בהוצאות הממשלה - כתוצאה מתוכניות הסיוע השונות שכבר הוחלט עליהן, העלויות התקציביות של הלחימה בעזה והפיצויים הכלכליים לתושבים ולעסקים בדרום הארץ - הגירעון התקציבי יעלה לפחות ל-5.5% תוצר, לעומת 1% תוצר בתכנון המקורי. הוספת עלויות תוכניות הסיוע, הלחימה והפיצויים עלולה להביא להגדלת הגירעון לרמות שלא חווינו מאז תוכנית הייצוב בשנת 1985".

      עוד אמר שראל, כי "האפשרויות העומדות בפני הממשלה שתקום לאחר הבחירות אינן משמחות במיוחד:
      1. קיצוץ חד בהוצאות הממשלה להקטנת הגירעון.
      2. העלאת שיעורי מס וביטול פטורי מס להקטנת הגירעון.
      3. הסכמה לגירעון גבוה אך מימון חלקי שלו באמצעות מלווה חובה (אשר למעשה שקול למס).
      4. הסכמה לגירעון גבוה ומימונו בערוצים הרגילים (בעיקר הנפקת אג"ח בשוק המקומי), דבר שיביא לעליית תשואות בטווחים הארוכים של האג"ח הממשלתיות.
      להערכתנו, הגידול הניכר הצפוי בגירעון יאלץ את הממשלה לנקוט בשילוב של כל הצעדים הנ"ל".

      "בנוסף, הממשלה תהיה חייבת להציג במהרה תוכנית רב-שנתית ברורה, החלטית ואמינה להקטנת הגירעון בשנים הבאות לסביבות 1% תוצר, מכיוון שגירעון גבוה יותר לא יבטיח הפחתה של החוב הציבורי כאחוז מהתוצר בטווח הארוך. הימנעות מהצגת תוכנית כזו עלולה לגרום לעלייה בפרמיית הסיכון ובדירוג האשראי של המדינה, תוך עלייה נוספת בריבית לטווח ארוך ופגיעה בהשקעות, בצריכה הפרטית וביכולת הממשלה לממן את הגירעונות בעתיד".