האם צריך לשלם לעובד שלא התייצב בשל המלחמה?

>> בשבועות האחרונים, עובדים רבים מיישובי הדרום לא מגיעים למקום עבודתם לפי הוראות פיקוד העורף, המשתנות מדי פעם. מצב זה מעורר את השאלה אם עובדים נעדרים זכאים לתשלום שכרם הרגיל ואם המעסיקים חייבים לשלם להם אותו.

לדברי עו"ד ענת קנת ממחלקת דיני עבודה במשרד ליפא מאיר ושות', הכלל הוא שעובד זכאי לקבל שכר רק כאשר הוא מתייצב במקום העבודה ונכון לבצע את תפקידו. זאת למעט בהיעדרויות מסוימות שמזכות בתשלום, כמו חופשה שאושרה על ידי הממונה, מחלה או שירות מילואים.



אם עובד לא התייצב במקום עבודתו בשל המצב הביטחוני, הוא לא יהיה זכאי לשכר, אלא אם ההיעדרות והתשלום בעדה הוסדרו בחוק - בהסכם קיבוצי, בצו הרחבה של שר התמ"ת או בחוזה האישי של העובד. במלים אחרות, אומרת קנת, החוק לא מחייב את המעסיק לשלם לעובד שנעדר ממקום עבודתו עקב מצב חירום ביטחוני, אפילו בתקופה שבה כוחות הביטחון מורים לא לצאת מהבית. החוק אף אינו מחייב מעסיק לשלם שכר לעובדים אם מקום העבודה סגור בהוראת פיקוד העורף.



עם זאת, קנת מציינת שבסיום תקופת מלחמת המפרץ ב-2003 ובתקופת מלחמת לבנון השנייה ב-2006 נחתמו הסכמים קיבוציים שהסדירו תשלום שכר לחלק מהעובדים שנעדרו מעבודתם. עובדים אלה קיבלו את מלוא שכרם, למעט שעות נוספות.



הוויתור היחיד שנתבע מצד העובדים היה קיצוץ של חלק ממכסת ימי החופשה שלהם. בנוסף, חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, שהתקבל ב-2006, הסדיר את חובת התשלום לעובדים תושבי קו העימות עם לבנון. עם זאת, תוקף החוק פג במאי 2007. אם יוארך תוקף החוק, יקבלו עובדים בדרום שנעדרו מעבודתם במלחמה הנוכחית את שכרם.



לפיכך, אומרת קנת, עובד שלא מגיע לעבודה עקב המצב הביטחוני אינו זכאי בשלב זה לקבל את שכרו. אם המעביד יבחר לשלם לו, הוא יהיה זכאי לפיצוי מהמדינה - שישולם אם וכאשר תהיה הסכמה בין משרדי האוצר והתמ"ת, למעסיקים הפרטיים וההסתדרות לגבי חקיקה מיוחדת למתן פיצוי כזה.