וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

אני ופאריס הילטון

עידו מרינוב

15.1.2009 / 7:08

יומנו של מפוטר היי-טק



>> אדם נמדד על פי יכולתו להתאים את עצמו למצבים משתנים בחיים. זה נכון לגבי היכולת להתמודד כראוי עם בונוס מפתיע בעבודה, ונכון גם עם אבטלה. המובטל מקבל את הנתונים המשתנים ומגיב בהתאם.

בשלב הראשון המובטל יוצא לחופשה. פוטרתי, נלעסתי, הושלכתי הצדה - את כל זה כבר שמעתם. אבל למה שכל זה יעכיר את רוחי? האבטלה מעניקה למובטל את מה שלעובד אין: ימי חול. ימין ושמאל רק חול וחול. הכל זול יותר בימי חול ואני ניגש לאינטרנט וצד לי את החופשה החלומית במחיר האטרקטיווי. זה לא קל, אבל שעות של ריפרש מביאות את התוצאה המיוחלת, אני וש' על מטוס במחיר השווה למאתיים גרם גרעינים לבנים.



הימים הבאים מזכירים יותר את החיים של פאריס הילטון מאשר את החיים האמיתיים שלי. תשע שעות שינה, שש ארוחות ביום, שיזוף כל החלקים שלא נחשפו לשמש מאז שיעורי הספורט בתיכון, הרבה מאוד בירה בשעות הרבה יותר מדי מוקדמות וקריאה של שלושה-ארבעה ספרים, שבימים רגילים אין שום סיכוי שתגיע אליהם (אני יודע מה אתם חושבים, פאריס הילטון קוראת הרבה יותר משלושה-ארבעה ספרים בשבוע). כעבור ארבעה ימים, המטוס נהפך למשהו אחר, הוא הדרך בחזרה לעולם אחר: בעולם הזה המובטל צריך לשלם על הבירה שלו.



בשלב השני המובטל מאמץ תחביב. פוטרתי, נלעסתי, הושלכתי הצדה - את כל זה כבר שמעתם. אבל למה שכל זה יעכיר את רוחי, האבטלה מעניקה למובטל את מה שלעובד אין: אור יום. אור יום הוא ידידו הטוב ביותר של רוכב האופניים. וכך, אחרי שחוזרים מהחופשה, הגיעה העת להסיר את האבק מהאופניים ולצאת אל הדרכים. הדרכים יפות בהרי ירושלים המשופעות בשיפועים. אני צובר קילומטרים וגומע עליות. עם עליות אין לי שום בעיה, ירידות זה כבר משהו אחר לגמרי. כוח המשיכה הוא לא תמיד החבר של רוכב האופניים, מובטל או לא מובטל. כעבור כמה שעות בחדר מיון וחמישה קילו של גבס אני מבין שגם מהתחביב הזה לא איוושע.



בשלב השלישי המובטל עושה חישובים. פוטרתי, נלעסתי, הושלכתי הצדה - את כל זה כבר שמעתם. אבל למה שכל זה יעכיר את רוחי, האבטלה מעניקה למובטל את מה שלעובד אין: חופש פעולה. ש' ואני שולפים את הפנקסים שלנו ומתחילים לחשב אלטרנטיבות. סיני. אפשר לחיות שם ב-4 שקלים ו-15 אגורות ביום. למה שלא נעבור לגור בסיני לכמה חודשים? יש כמה סיבות, מתברר. אנחנו לא בדואים או סודנים ונראה שיכול להיות שמגורים בנתיבי האספקה של החמאס יכולים להיות מעט מסוכנים לבריאות. פורום הסלון המשפחתי הכריע: לא נוסעים לסיני.



בשלב הרביעי המובטל מוצא עבודה. לא באמת. כלומר עדיין לא. כשאגיע לשלב הזה אחרי כל הלגו, הטרזן, הסלביות, הלשכה והערסים, אתם תהיו הראשונים לדעת איך זה. אולי השניים. תכל'ס, אני לא מאמין שתהיו בעשירייה, אבל אני אראה מה אוכל לעשות.



-



להערות, הארות והצעות עבודה: ido999@gmail.com

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully