אטימות שקופה

>> בימים אלה יצא מלפני שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, דניה קרת-מאיר, פסק דין בעניינה של חברת גזית-גלוב. לחברה הישראלית יש אחזקות מהותיות, בהן חברות בחו"ל. גזית-גלוב נתנה לחברות שבהן השקיעה שירותים שונים ואת תושבות החוץ מביניהן חייבה במע"מ בשיעור אפס.

עסקה המחויבת במע"מ בשיעור אפס היא עדיין עסקה החייבת במע"מ, בכך היא נבדלת מעסקה הפטורה מהמע"מ. להבדל זה משמעות רבה. כשעסקה פטורה ממע"מ, אין העוסק יכול לנכות כנגד המע"מ שבו הוא חייב את מס התשומות שהוציא בקשר לעסקות שלו שפטורות ממע"מ. יוצא, אם כן, כי במקרים רבים, יקבל העוסק החזר של המע"מ שנשאו תשומותיו, בהיעדר עסקות החייבות במע"מ בשיעור שונה מאפס.



מע"מ בשיעור אפס מוטל משתי סיבות: 1. הואיל ושיעור אפס שמור, ברוב המקרים, לתושבי חוץ, ההנחה היא כי תושב חוץ יתחייב במע"מ במדינתו בעת היבוא. כנגד מע"מ זה לא יוכל לנכות את המע"מ שידרוש ממנו העוסק הישראלי ויימצא משלם פעמיים. 2. במגמה להגביר את היצוא, ביקש המחוקק להחזיר ליצואנים את המע"מ שבו נשאו ביצוא מישראל.



שלטונות מע"מ סירבו לאפשר לגזית-גלוב לנכות את המע"מ על תשומותיה. למה? לטענתם, גזית-גלוב התייחסה לעצמה כאילו לא היו לה חברות מוחזקות והציגה את פעילותן של אותן חברות, כפעילותה. מכיוון שגזית-גלוב "אימצה" בתשקיפה ובמסמכים אחרים את פעילות החברות שלהן העניקה שירותים, ייחסו שלטונות מע"מ את אותה פעילות לגזית-גלוב, ומכיוון שהפעילות לא היתה חייבת במע"מ (פעילות של חברות זרות מחוץ לישראל), מנעו את הניכוי של מע"מ התשומות.



שלטונות מע"מ התייחסו לגזית-גלוב כאל חברה שקופה וראו בכל ההשקעות של אותן חברות מסונפות, השקעות של גזית-גלוב עצמה רק משום שהיא כמצוות החוק תיארה את פעילותן כפעילות שלה.



גזית-גלוב, טענה בפשטות, כי לכל אחת מהחברות שבהן השקיעה יש אישיות משפטית ופעילות עצמאית משלה. תיאור הפעילות כפעילות קבוצתית נבעה מציווי החוק להביא כך את המידע למחזיקי מניותיה ולרשויות. בכך לא היה כדי לאיים על קיומן העצמאי של החברות המסונפות.



בית המשפט קיבל את טענות שלטונות מע"מ. בכך, למעשה, שיקף מערכת אטומה ודילג מעל מחסומי האישיות המשפטית הנפרדת של כל אחד ממרכיבי קבוצת גזית-גלוב. בבקשם לייחס את הפעילות של החברות המסונפות לגזית-גלוב, הסתמכו שלטונות מע"מ על "התוכן הכלכלי" של הפעילות.



מבחן התוכן הכלכלי נועד, בעיקרו של דבר, להסיר מעל עסקה מעטה המנסה לייחד לה תוכן שונה מתוכנה האמיתי. הוא לא נועד לאפשר התעלמות מהמציאות, רק משום שהעוסק או הנישום ביקשו להביא לידיעת מחזיקי מניותיהם את הפעילות הכלכלית שבה הם מעורבים, תוך הפשטתה מניואנסים משפטיים דקים - אך מכריעים.



גישת בית המשפט מעוררת קשיים רבים ובהם השאלה אם דין דומה יחול גם לעניין מס הכנסה. שמא, למשל, תוכל גזית-גלוב בישראל לקזז את כל הפסדי החברות הזרות שבהן היא מחזיקה, כנגד הכנסותיה מישראל, בטענת "שקיפות" שכולה פרי הצהרותיה. ועוד: האם הצהרות עוסק או נישום די בהן כדי לשנות מציאות משפטית ועובדתית?



-



הכותבים הם שותפים במשרד עורכי הדין א. רפאל ושות'