הבחירות עברו לאינטרנט, הבוחרים לא

>> לקראת הבחירות משקיעות המפלגות סכומים גדולים כדי להראות נוכחות באינטרנט, בין אם מדובר באתרים רשמיים, פרסום באתרים או פעילות ברשתות חברתיות. פעילות זו קיבלה את השראתה מניצחונו הסוחף של ברק אובמה במרוץ לנשיאות ארה"ב לאחר שעשה שימוש נרחב באינטרנט.



פייסבוק, טוויטר, רשת חברתית לפעילים, וידאו - לא היה כלי אינטרנטי שהנשיא הנבחר של ארה"ב לא השתמש בו, ובהצלחה יתרה. יותר מ-600 מיליון דולר גייס אובמה בעזרת האינטרנט. אתר הרשת החברתית שלו גייס 8 מיליון מתנדבים, וקטעי הווידאו שלו ביוטיוב נצפו כ-90 מיליון פעמים.

הפוליטיקאים בישראל - או ליתר דיוק יועצי התקשורת שלהם - מנסים כעת לשכפל את ההצלחה של אובמה. סקר שערך TheMarker בשיתוף מכון המחקר פאנלס גילה כי בישראל האינטרנט הוא בעיקר כלי לאיסוף מידע על מפלגות ועל מועמדים לראשות הממשלה - ולא מקום לנקיטת עמדה או למעורבות. הסקר נערך בקרב 503 אנשים באמצעות הפנל האינטרנטי Panel4all.



מהסקר עולה כי אמצעי הבעת העמדה הנפוץ בישראל הוא טוקבקים, וכלים חדשניים יותר, כמו יצירת וידאו או אפילו חברות בפייסבוק, נדירים יחסית. עוד עולה מהסקר כי מצביעים למפלגות השמאל משתמשים יותר באינטרנט כמקור מידע מהמצביעים למפלגות אחרות. בקרב המצביעים למפלגות הימין יש יותר אנשים שמצהירים כי יש סבירות גבוהה לכך שישתתפו בעתיד בפעילות אקטיווית באינטרנט, כמו ייצור תוכן.



מקשיבים לחברים



מהסקר עולה כי המדיום המרכזי שבאמצעותו הציבור מגבש את עמדתו לגבי מפלגה מסוימת הוא התקשורת. כ-80% מהנשאלים ציינו שהם מקבלים מידע על מפלגה מסוימת או מועמד באמצעות כתבות וראיונות בעיתונים, בטלוויזיה וברדיו. אמצעי תקשורת בלתי תלוי נוסף שבולט יחסית הוא חברים ומכרים: כ-50% ציינו אמצעי זה כדרך לקבל מידע.



34.4% מהנשאלים מבקרים באתרי האינטרנט של המפלגות. נתון זה דומה מאוד להיקף החשיפה לשידורי התעמולה בטלוויזיה (33%) ולמודעות ופרסומים של המפלגות (30%). 43% ממצביעי מפלגות השמאל עושים שימוש באתרי האינטרנט של המפלגות - שיעור גבוה יותר מאשר בקרב המצביעים למפלגות אחרות. גם בקרב בעלי הכנסה גבוהה מהממוצע עולה שיעור השימוש באתרי האינטרנט של המפלגות (44%).



הרוב לא מבקרים



הסקר מגלה כי יותר ממחצית מהאוכלוסייה אינה מבקרת כלל באתרי המפלגות. מקרב אלה שכן מבקרים באתרים, הרוב המוחלט (66%) עשה זאת שלוש פעמים או פחות בחודש האחרון. 15.5% ציינו כי גלשו לאתר אחת המפלגות פעם אחת בחודש האחרון, ו-13.7% אמרו כי עשו זאת פעמיים-שלוש. 3% ביקרו באתר של מפלגה פעם בשבוע.



רוב הגולשים לאתרי המפלגות (כ-60%) עושים זאת כדי להשיג מידע לגבי המפלגה שלה הם שוקלים להצביע. 20% מעוניינים במידע על מפלגה שהם מתנגדים אליה. 26.2% גולשים לאתרי המפלגות כדי לברר לגבי הבחירות הפנימיות הנערכות בהן.



מעטים מבין המבקרים באתרי המפלגות מתכוונים לפעול לטובתן. רק 10.7% מהמבקרים מבקשים לברר פרטים על התפקדות למפלגה או התנדבות, ו-4.3% בלבד עושים זאת כדי לבדוק איך אפשר לתרום כסף.



הצעירים פעילים יותר



מהסקר עולה כי כ-73% מהגולשים לא ביצעו באינטרנט פעילות אקטיווית הקשורה לבחירות. כמו כן, כל כלי המדיה החדשים לא הצליחו לערער את מעמדו של הטוקבק, שנשאר הפעילות הנפוצה ביותר. לפי הסקר, 12.3% מהגולשים כותבים טוקבקים בעד המפלגה שבה הם תומכים, ו-9% כותבים נגד המפלגה היריבה.



7% נרשמו לניוזלטרים של מפלגה כלשהי, 6.4% העידו כי הצטרפו לקבוצה של מועמד או מפלגה בפייסבוק ו-4.4% הצטרפו כחברים בפייסבוק של מועמד או מפלגה. 4.2% פירסמו פוסטים פוליטיים, 1.8% ניצלו את האינטרנט כדי לתרום למפלגה ו-1.2% בלבד העלו לרשת סרטון פוליטי שהם יצרו.



מהסקר עולה כי התומכים במפלגות הימין פעילים יותר מתומכי המפלגות האחרות: 39% מהם ביצעו פעולה אקטיווית באינטרנט, לעומת 27% בלבד מכלל הציבור. גם צעירים ובעלי הכנסה גבוהה מהממוצע פעילים יותר מהממוצע בציבור.



"תוצאות הסקר מעידות על כך שמבחינת הגולש הישראלי האינטרנט הוא רק עוד אחד מהכלים שבאמצעותם הוא אוסף מידע", אומרת סמנכ"לית המחקר בפאנלס, שרית שטרנברג. "בעבור הקהל הישראלי הרשת עדיין אינה כלי משמעותי ליצירת תוכן פוליטי ולבניית קשר מעמיק עם המועמדים. סביר להניח שבבחירות הקרובות לא נזכה לראות ?נערת אובמה' מקומית - ואם היא תצוץ, ההשפעה שלה תהיה מזערי".



אין פעילות, גם לא תהיה



הבחירות ייערכו בעוד פחות מחודש, ולכן נבדקה גם הכוונה של הגולשים לעשות שימוש באינטרנט בעתיד. מבדיקה זו עולה כי 26% מהגולשים מצהירים כי יש סבירות גבוהה לכך שיחפשו בעתיד מידע על מועמד או מפלגה דרך האינטרנט. לעומת זאת, רק 7% מצהירים כי ייצרו בסבירות גבוהה בעתיד תכנים פוליטיים באינטרנט, ו-8% מצהירים כי יש סבירות גבוהה לכך שיפעלו למען מפלגתם באמצעות האינטרנט.



המחקר נערך על ידי חברת פאנלס ב-28-30 בדצמבר בקרב 503 נשאלים, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל. הסקר נערך באמצעות פאנל המשיבים האינטרנטי Panel4all, המייצג מגוון סגמנטים בציבור הישראלי. טעות הדגימה המירבית היא 4.3%.