איך הרגה הבריחה מסיכון את התשואות על אג"ח ממשלת ארה"ב ומה החלופות?

ירידה חדה בתיאבון המשקיעים לסיכון, ונהירת משקיעים ל-'Safe Haven', היו מבין הגורמים המרכזיים שהניעו את שוק איגרות החוב הממשלתיות בשנה האחרונה, בארה"ב ובעולם כולו. על רקע שלל האירועים הכלכליים והפיננסיים שהתרחשו במהלך השנה, ירדו מטה עקומי התשואה במדינות השונות לרמות שפל.



העלייה החדה בשנאת סיכון היוותה גורם משמעותי באג"ח בארה"ב בשנה האחרונה, והשתקפה במספר אינדיקאטורים עיקריים. הראשון הוא ירידה בתשואת אג"ח ממשלתיות קצרות הטווח, עד לכדי רמה אפסית ואף שלילית, עובדה המדגישה יותר מכל את החלופות המוגבלות העומדות בפני משקיעים במשבר הנוכחי, עד כדי מוכנותם לוותר על ריבית בתמורה לביטחון.



האינדקטור השני הוא התרחבות משמעותית במרווחי התשואה בין אג"ח ממשלתי לקונצרני מתחילת השנה. התמתנות הדרגתית במרווחים החלה בחודש האחרון, בעיקר באיגרות החוב בעלות הדירוגים הגבוהים.



כמו כן התרחשה התרחבות משמעותית בתוספות התשואה באגרות החוב של שווקים מתפתחים (EMBI), שבתחילת השנה נסבו סביב רמה של 3%, הגיעו לקראת סוף חודש אוקטובר לרמת שיא של 9% וכיום התמתנו לרמה שעודנה גבוהה יחסית (7.3%). זאת, על רקע חששות המשקיעים וצמצום תיאבונם לסיכון.



להערכת כלכלני יחידת המחקר של בנק הפועלים, הירידה החדה בעקום התשואה התרחשה על רקע מספר גורמים עיקריים. הראשון הוא משבר אמון חריף בשוקי ההון וירידה דרמטית בתיאבון המשקיעים לסיכון, שהפכו את שוק האג"ח הממשלתי למקום מקלט עבור משקיעים רבים.



הגורם השני - גל הפחתות ריבית ברחבי העולם בחודשים האחרונים. ובייחוד הפחתה חדה על ידי הפדרל ריזרב בישיבתו האחרונה, לכדי ריבית אפסית של 0%-0.25%, אשר הותירה אותו עם יכולת ניווט מוניטרית מוגבלת בעתיד.



הגורם השלישי - הצהרתו של הפדרל ריזרב בדבר כוונתו לרכוש אג"ח ממשלתיות לטווח ארוך במטרה להפחית עלויות אשראי ולתמוך בהמרצת הכלכלה. כמו כן התרחשה ב-2008 ירידה בציפיות לאינפלציה על רקע התכווצות הכלכלה האמריקנית (נדל"ן, תעסוקה, צריכה פרטית) ונהירת המשקיעים לאג"ח ארוכות הטווח, בהתבסס על הערכות שהופנמו בקרב המשקיעים רק בחודשים האחרונים, כי התכווצות הכלכלה האמריקאית תגבר על העלייה בקצב האינפלציה.



פער התשואות בארה"ב בין איגרות החוב הממשלתיות לשנתיים ול-10 שנים, אשר התרחב בחודש נובמבר לכדי רמת שיא של 2.62%, התכווץ בהדרגה מרמת השיא בה שהה, ושב לרמתו בתחילת השנה. התגברות החששות מפני דפלציה, הערכות כי שיעור הריבית האפסי יישמר לאורך זמן (על פי החוזים על הריבית, טווח הריבית של 0%-0.25%, צפוי להיוותר בעינו במחצית הראשונה של השנה) וחלופות השקעה מוגבלות, הובילו משקיעים לעבר איגרות החוב ארוכות הטווח, ותרמו להשתטחות העקום.



אג"ח ממשלתיות נקובות ביורו



ירידת תשואות שלא נצפתה בשני העשורים האחרונים, אפיינה בשנה האחרונה גם את שוק איגרות החוב הממשלתיות הנקובות ביורו. זאת, על רקע חששות מתהווים מפני דפלציה, התדרדרות בפעילות הכלכלית לכדי מיתון ברבעונים השני והשלישי של השנה, הפחתת ריבית וכמובן נהירת המשקיעים לאפיק בטוח.



בניגוד לאג"ח של ממשלת ארה"ב, מעריכים בבנק הפועלים כי, פוטנציאל עליות השערים באג"ח נקובות ביורו טרם מוצה לחלוטין, על רקע הערכות שהבנק המרכזי יוסיף ויפחית את הריבית בטווח הקרוב.



להערכת כלכלני בנק הפועלים, אג"ח של ממשלת ארה"ב אינן מהוות אפיק מעניין להשקעה ואף מעבר לכך, עשויות לרשום במהלך השנה הקרובה הפסדי הון על רקע שילובם של מספר גורמים.



ירידה מסוימת ברמת שנאת הסיכון של המשקיעים (כפי שמתבטאת במדדי ה-VIX וה- Ted spread) הצפויה להסיט הון מכיוון שוק האג"ח לכיוון שוק המניות. תוצאה של המשך התגייסות כללית וגילוי מחויבות של ממשלות ברחבי העולם להמרצת כלכלותיהם.



הנפקות מאסיביות של איגרות חוב ממשלתיות במהלך 2009, במטרה לממן את הגרעון התקציבי הצפוי להתרחב בשנת 2009 לכדי כ-7%, על רקע תוכניות הסיוע של הממשל האמריקאי, לצד מיצוי תהליך הפחתת הריבית על ידי הפדרל ריזרב.



המלצת בנק הפועלים אג"ח קונצרניות לטווחים קצרים (עד 4 שנים) במטבעות העיקריים בענפים כגון צריכה, אנרגיה, בריאות ותקשורת.



לאור רמת התשואות הנמוכה יחסית כיום המאפיינת איגרות חוב דולריות של חברות בבעלות ממשלתית (תשואה לפדיון של כ-1.5%-2.0%), קיימות אפשרויות השקעה באיגרות חוב מדורגות כמו פפסי, יוניליוור, דיסני ובארקשייר האתווי, לטווח של 4 שנים, אשר נסחרות בתשואה לפדיון של 2.5%-3.5%, ומעניקות תוספת תשואה על פני איגרות חוב ממשלתיות.



בנוסף, בשבועות האחרונים הונפקו אג"ח של חברות פיננסיות גמו ג'יי.פי מורגן בגיבוי של ה-FDIC הנסחרות סביב רמת תשואה של 1.50%-2.00%.