>> אתמול בשבע בבוקר יצא דוד מאיר לעוד יום עבודה כנהג מונית בתחנת המוניות בנתיבות, סמוך לשוק העירוני. רק כעבור שעתיים קיבל קריאה לנסיעה. מאיר (63), שהוא גם מנהל התחנה, ביצע אתמול חמש נסיעות, כולן בנתיבות, תמורת 120 שקל, לעומת כ-20 נסיעות ביום לפני פרוץ המבצע בעזה.
"מאז פרוץ הלחימה נשארנו בלי כסף בכיס", הוא אומר. "חלק גדול מהתושבים עזבו. אלה שנשארו ממעטים לצאת מהבית. כל 30 הנהגים בתחנה ואני בתוכם, נכנסנו למינוס בבנק. מילאנו טפסים כדי לקבל סיוע כספי ממשרד האוצר. אני מקווה שזה יגיע מהר".
מאיר אומר, שתושבי נתיבות מוותרים על נסיעה במוניות ועולים על אוטובוס או על רכבים של חפרים במחיר של שני שקלים. "למזלי מקבל פנסיה מחברת האוטובוסים שבה עבדתי. מתשלומי הפנסיה אני עוזר לבן שלי, שגם הוא נהג מונית ולבן השני, שהוא שיפוצניק".
לדבריו הנהגים מתקשים לשלם את דמי התחנה בסך 400 שקל לחודש וכתוצאה מכך התחנה לא מסוגלת לשלם לסדרנים, אבל לא חושב לעזוב. "גדלתי כאן וזה מקומי".
תחנת נתיבות בקושי עונה
חיים ביאור
16.1.2009 / 7:27
עובדים תחת אש