גם חזי קאלו נכנס להלם

>> צריך היה לראות את פניו של חזי קאלו, המנכ"ל הטרי של בנק ישראל, כדי להבין את גודל השערוריה שנקראת "שכר ופנסיה בבנק ישראל".

זה קרה לפני כחודש, בעת ישיבה של אנשי בנק ישראל עם אנשי הממונה על השכר באוצר. רפי לנקרי, מנהל משאבי אנוש בבנק ישראל, העלה מספר נקודות לדיון, והזכיר גם את נושא הפנסיה. אחד מהמשתתפים שאל מה גובה הפנסיה של בכירי בנק ישראל, כולל אלה שיוצאים לפרישה מוקדמת. התשובה שקיבל היתה: כ-30 אלף שקל בחודש.



קאלו נרעש וקרא: זו לא הפנסיה, זו המשכורת הקובעת לפנסיה. אבל לנקרי מיהר ותיקן: כן, זו הפנסיה.



קאלו נאלם דום. פניו הביעו תדהמה מוחלטת. כך התבררה לו עוד זווית בחגיגת השכר והפנסיה המושחתים בבנק ישראל.



לפני כמה ימים דיברתי בנושא עם ח"כ אופיר פינס. הוא סיפר שפגש באחרונה חברת ילדות שלו ברחוב. היא סיפרה שפרשה באחרונה מבנק ישראל, הרבה לפני גיל הפנסיה, אך "אני מקבלת פנסיה גבוהה יותר מהשכר שאתה מקבל כח"כ" - ושכר ח"כ הוא 33 אלף שקל בחודש. פינס נאלם דום. בדיוק כמו קאלו.



שייחנקו עם המענק



המאבק על מענק ההצטיינות בבנק ישראל נמצא בעיצומו. בסוף דצמבר חילק הבנק את המענק (בגין 2007) לכ-50% מעובדי הבנק.



המהלך זכה לביקורת ציבורית חריפה. בכל זאת, מדובר הרי בתקופה של משבר כלכלי חמור, בפיטורים ובקיצוצי שכר במגזר הפרטי, והנגיד סטנלי פישר הרי מטיף כל העת לאחריות תקציבית.



גם בבנק ישראל הבינו שצריך להלבין את "מענק ההצטיינות". עוד מעט, במארס, הם צריכים לחלק מענק נוסף, הפעם בגין 2008, והנגיד חושש מביקורת ציבורית. לכן, אנשי הוועד בגיבוי ההנהלה, מציעים עכשיו להמיר את המענק בתוספת שכר. כלומר, להלבין את החטא. במקום מענק של 4%, הם מציעים תוספת שכר של 3.5%.



אבל האוצר מסרב. "שייחנקו עם המענק", אומרים שם בכעס.



הורביץ הכי טוב



השבוע, בכנס דן אנד ברדסטריט, התחרו ביניהם אנשי העסקים מי יכה יותר בממשלה, מי יפגע יותר באוצר ומי ידרוש יותר תוכניות סיוע - והכל לטובת המשק כמובן.



אלי הורביץ, יו"ר טבע, הפליא במכותיו: "ממשלת ישראל עשתה שגיאות שעלו הון... כולם כשלו בעבר וכושלים בהווה". הוא הוסיף ודיבר נגד הממשלה שלא נפגשת עם תעשיינים ובנקאים ולא מקבלת מהם עצות.



אז ראשית, מתקיימות פגישות עם מנהלים בכירים. אבל למזלנו, אנשי האוצר לא מקבלים את דרישותיהם לפתיחת ברזי התקציב. אם היו מתקבלות העצות של הורביץ וחבריו, היינו מתבוססים עכשיו במשבר עמוק וקשה פי כמה.



ובקשר ל"שגיאות שעלו הון", אולי כדאי להזכיר כאן את השגיאה הגדולה מכל שנעשתה כאן בשנים האחרונות, בוועדת ברודט. הורביץ היה חבר בכיר בוועדה שהמליצה לאחר מלחמת לבנון השנייה להגדיל את תקציב הביטחון באופן מדהים וחסר אחריות.



במקום להמליץ על תוכנית הבראה אמיתית, על קיצוצים ועל התייעלות, הם המליצו על הפתרון הקל והפופוליסטי: הגדלת תקציב הביטחון בסכום עצום של 100 מיליארד שקל בעשר שנים, מתוכם 46 מיליארד מתקציב המדינה.



מדי שנה יקבל הצבא תוספת של כמה מיליארדים מתוך התקציב, ואלה בדיוק המיליארדים שיהיו חסרים לתשתיות, לכבישים, לחינוך, לעידוד התעסוקה ולעידוד התעשייה. לכן הורביץ יכול לבוא בטענות רק אל עצמו.



ברודט והורביץ הניחו שמה שהיה הוא מה שיהיה. כלומר, המשק ימשיך לצמוח בקצב המהיר של 2007, ואז ניתן יהיה לתת גם לביטחון וגם לחברה. הזהירו אותם שכלכלת ישראל שבירה, שהצמיחה לא מובטחת, שיש עליות ומורדות. והנה ב-2009 נהיה בצמיחה אפס. אז מאין ניקח את התוספת שכבר הוקצבה לביטחון? ועוד לא דיברנו כלל על עלות המלחמה.



כל שגיאות הממשלה יחווירו מול טעות זו. דבר אחד בטוח: הורביץ לעולם לא היה מעז להמליץ לטבע המלצות נוסח ועדת ברודט.



שיא הציניות



אתמול, בעיצומה של המלחמה בעזה, עלה לשידור שר התמ"ת אלי ישי ברדיו כדי לענות לשאלות מאזינים. אחת השאלות נגעה לבעיה של משפחה שלא הצליחה למצוא מניין וחזן לשבעה של בנה שנפל.



ישי התגייס מיד למשימה. הוא אמר שהוא ידאג לחזן ואפילו יבוא אישית לתפילה, ואף מסר את מספר הנייד של דוברו האישי. ממש מרגש.



זהו אותו ישי שמחנך את האליטה של ש"ס לא לשרת בצה"ל. זה אותו אדם שלוחץ בקבינט על הרחבת המלחמה בעזה "כדי למוטט את שלטון החמאס". שאחרים יילחמו וימותו. זה אותו שר שישלח חזן לשבעה, אך את האליטה של ש"ס ישלח "למות באוהלה של תורה". שם בטוח יותר.