בעלי ויטה וספקיה יציעו להשקיע 70 מיליון שקל בהבראת החברה

>> "הבעלים והספקים של ויטה פרי גליל יציעו מחר לבית המשפט להזרים 60-70 מיליון שקל להבראת החברה. הבנקים יתבקשו רק לדחות תלומי ריבית", כך אמר בסוף השבוע מקוב לבעלי ויטה גליל. לדבריו, עיקר ההזרמה תהיה של ארגוני החקלאים העובדים עם ויטה.

ביום חמישי מינה בית המשפט המחוזי בחיפה כונסי נכסים זמניים לויטה פרי גליל, בעקבות חובות בסך כולל של 160 מיליון שקל לבנקים דיסקונט ולאומי.



ויטה פרי גליל מעסיקה כ-500 עובדים. החברה עוסקת בייצור, יבוא, רכישה ושיווק של ירקות מעובדים, מוצרי מכולת כמו מרקים, רטבים לבישול ותערובות מוכנות להכנת עוגות, פתיתים, קוסקוס, שקדי מרק ושמנים. בנוסף, פועלת החברה בתחום המוצרים המצוננים כמו ירקות קפואים, עוגות תחת המותג קפולסקי ועוגות וקצפות תחת המותג ריץ'.



מכירותיה בינואר-ספטמבר היו כ-192 מיליון שקל, הרווח התפעולי היה יותר מ-10 מיליון שקל והשורה התחתונה היתה הפסד של כ-7.5 מיליון שקל. את 2007 סיימה החברה עם מכירות בסך 269 מיליון שקל, רווח תפעולי בסך כ-18 מיליון שקל והפסד של כ-3.5 מיליון שקל.



הקבוצה כוללת את החברות פרי גליל, פרי גליל שיווק וקפולסקי. בין בעלי המניות העיקריים: איאן דייויס (כ-30%), אביב אלגור (כ-24%) וריץ' האמריקאית (10%).



"סגירתו האפשרית של המפעל, שבשיא העונה מעסיק 600 עובדים, היא שואה כלכלית לאצבע הגליל ובמיוחד לחצור הגלילית ולטובא זנגריה, שרוב העובדים בויטה פרי גליל גרים בהן", אמר אמש יו"ר ההסתדרות במרחב הגליל העליון, יונה פרטוק. לדבריו, הפסקת פעילות המפעל פוגעת גם בקיבוצי האיזור, שהם ספקי פרי ההדר - חומר הגלם למוצרי ויטה פרי גליל. עובדי ויטה פרי גליל יפגינו היום בכניסה לחצור הגלילית, ליד המפעל, במחאה על הסכנה לסגירתו ולפיטוריהם.



נטל החוב לא טופל



על פי מקורות, ויטה פרי גליל נושאת נטל חובות עוד מאמצע שנות ה-90, אז היתה בבעלות כור. ב-2004 רכשו אלגור ודייוויס את השליטה בחברה, שנותרה עם אותו נטל חוב. החברה עברה תוכנית הבראה שהעבירה אותה לרווח לפני מס וריבית חיובי, אולם נטל החוב לא טופל וגולגל שוב ושוב. לפני כשנה וחצי החלו מגעים אינטנסיוויים עם הבנקים להסדר החוב למערכת הבנקאות.



לדברי המקורות, הצעותיהם לגיוס אג"ח ומכירת נכסים כולל נדל"ן, לא התקבלו על ידי הבנקים. "כיום החברה ממומנת על ידי אשראי חוץ בנקאי מחברות המעניקות אשראי (פקטורינג)", ציינו המקורות. "המשבר הפיננסי העולמי גרם לצמצום המסגרות החוץ-בנקאיות, וזה הכניס את החברה ללחץ של מקורות אשראי לפני כמה חודשים. עם זאת, מדובר בחברה רווחית ועצמאית, שיש לה בעיה מימונית", הוסיפו.



"את תוכנית ההבראה שהוצגה לבנקים גיבש הכלכלן גבי טרבלסי. ההצעה הונחה על שולחן הבנקים, שהתבקשו למחול על החוב תמורת מניות או תמורת שטרי הון (הלוואה עומדת שנפרעת אחרי שנתיים-שלוש, כשהריבית נצברת ולא משולמת בשוטף). הוצע להם להציע כמה מניות הם רוצים. ההנחה היתה שהם יקבלו כ-20% בחברה, בהתאם למיגבלה שלהם להחזקה בחברות ריאליות.



"אחרי חודש וחצי ענו הבנקים שההצעה לא מתאימה להם. באנו אליהם עם העובדים ואמרנו, שאנו מוכנים לשפר את ההצעה, אבל הם בחרו לפנות לבית המשפט ולבקש כינוס נכסים", הוסיפו המקורות. התאגידים הכלכליים האזוריים של קיבוצי הצפון, מאשימים אף הם את בנק לאומי כי הכשיל את המהלך להצלת החברה.



החברה לא שילמה לספקים מאוקטובר



מנכ"ל ארגון עובדי הפלחה, אורי נעמתי, שארגונו מייצג את ספקי הירקות, אמר בסוף השבוע כי "צריך להיות ברור לבנקים אם הם מתכוונים להפעיל את המפעל עד שיימצא לו קונה, או למי שינסה לרכוש אותו מכונס הנכסים, כי אם החוב למגדלים לא יוחזר עד השקל האחרון הם יצטרכו למכור את המפעל לגרוטאות, כי חומר גלם להפעלת המפעל הוא לא יקבל. קונה שרוצה מפעל שייצר ויקיים 300 עובדים, לא יוכל לעשות זאת בלי שיסדיר קודם לכן את החוב מולנו". אחרת הוא לא יקבל חומר גלם".



מאז אוקטובר 2008, ויטה פרי הגליל כמעט שלא שילמה לספקים תמורת חומרי הגלם שרכשה מהם: תירס, תפוחי אדמה, שעועית ואפונה. לדוגמה, מחוב של 22 מיליון שקל לספקי התירס בלבד, שילמה החברה 700 אלף שקל.



הבנקים טוענים כי הגרעון בהון המצטבר של הקונצרן הוא יותר מ-60 מיליון שקל, וציינו כי מסוף 2008 סורבו צ'קים של החברות בחשבונותיהן בהיעדר כיסוי מספיק.