>> מבין הציורים יקרי הערך התלויים במשרדיו המהודרים של עו"ד בני כהן בתל אביב, בולט פורטרט גדול של ברל כצנלסון, ממקימי ההסתדרות, המתנוסס מעל שולחן העבודה שלו ולא במקרה: כהן (55) חב חלק גדול מהקריירה שלו להסתדרות. במשך שני עשורים נמנה עם המקורבים ביותר לשני המזכ"לים לשעבר, ישראל קיסר וחיים הברפלד המנוח.
כיום כהן אינו חלק מהממסד ההסתדרותי, אך הוא מייצג כמה מהוועדים החזקים במשק, בהם בנק לאומי, דיסקונט, הבורסה, עובדי צה"ל ותנובה. כוחו, אומרים בענף, ביכולת הגישור שלו בין הוועד וההנהלה, בשלב המכריע של המשא ומתן ביניהם.
משרדו של כהן, המעסיק 20 עורכי דין ואנשי מינהלה, הוא הגדול בישראל בתחום ייצוג עובדים, אך זו אינה חוכמה גדולה: את מספר המשרדים בתחום דיני עבודה המייצגים עובדים בלבד אפשר לספור על אצבעות יד אחת. הכסף הגדול נמצא אצל המעסיקים, לא אצל העובדים. אך כהן, בן לאב שעבד כסבל בבלו בנד תלמה ולאם שהועסקה כעוזרת לגננת, מתעקש לייצג רק עובדים או ועדים, "מה שינקתי בנערותי הוא עזרה לעובד החלש מול המעסיק - ועם זה אני נשאר".
"עדיף פרישה מרצון"
גלי הפיטורים במשק הגדילו, לטענת כהן, את מחזור הפעילות של משרדי עוה"ד בתחום דיני העבודה. הוא מעריך כי עשרות אלפי עובדים במשק פוטרו מאז ספטמבר 2008. לטענתו, ניתן היה למנוע את הפיטורים של חלק גדול מהעובדים בענפי היי-טק כמו בתעשיה המסורתית באמצעות הפעלת תוכניות פרישה מרצון. "כל מנהל הרוצה להוכיח לבעלי המניות שלו שהוא מתייעל ברוח המשבר הכלכלי, מפטר, במין ריצת אמוק", מאשים כהן. "מה קרה, יש דרכים יעילות בהרבה לקצץ בהוצאות".
לדבריו, במקום גלי פיטורים, הזורעים פחד בארגון, עדיף להציע לעובדים תוכניות פרישה מרצון. "במשרד הבטחון", אומר כהן. "הנהלה רצתה לפטר מאות עובדים. כשנפגשתי עמה למשא ומתן מטעם הוועד, הצעתי שתציג לוועד תוכנית לפרישה מרצון, ההנהלה הציעה פיצויים גבוהים מהמקובל. ונמצאו לא פחות מ-250 עובדים שהביעו נכונות לעזוב. ההנהלה הרוויחה פעמיים: עובדים בעלי מוטיווציה נשארו ונשמר אקלים ארגוני נעים במשרד הבטחון".
לטענת כהן, בעקבות המשבר הכלכלי, יש הנהלות שמפטרות קבוצת עובדים, רק כדי להרתיע את השאר. הוא מצביע על הנהלת תנובה, שבנוסף להחלטתה לפטר 300 מעובדי החברה, חותרת להסכם עם הוועד ולפיו תהיה רשאית בכל שנה לפטר 30 עובדים בלא משא ומתן, לפי קריטריונים שהיא תקבע. "הנהלה המבקשת זכות לפטר כראות עיניה מספר קבוע של עובדים מדי שנה, משולה בעיני לכת הצבאית בבורמה המבקשת מהפרלמנט אישור להכניס למעצר מדי שנה 3,000 אזרחים לפי בחירתה", קובע כהן.
"זה הזמן להתארגן ולהקים ועד", אומר כהן. "במקומות עבודה שאינם מאורגנים, חרב הפיטורים יכולה לנחות בכל רגע, בלי שלעובדים תהיה היכולת לפצות פה. יש עובדים, בעיקר בהיי-טק, שנקראו למילואים בעזה, וחששו כי יאבדו את משרתם. יש יותר מדי מקומות עבודה שבהם לא מתבצע שימוע לעובד לפני פיטורים, או שנפרדים מהעובד באופן ציני".
על פי כהן, פיטורי עובדים הם משגה ניהולי. "פיטורים אינם דרך להבריא עסק שנקלע לקשיים", הוא טוען, "בסופו של כל משבר כלכלי מגיע שלב הצמיחה - ואז המעסיק יצטרך את העובדים שהעזיב". כדוגמה הוא מביא את התעשיה הצבאית שפיטרה אלפי עובדים בשנות ה-90, אך כשפרצה מלחמת לבנון השנייה, נאלצה לגייס לעבודה גמלאים, "כי רק הם ידעו לייצר את התחמושת הנחוצה למלחמה".
"הוועדים אחראיים"
כהן מצדיק את המעשים האלימים שנקט ועד עובדי חברת החשמל, בראשות מיקו צרפתי, במאבקו נגד ההנהלה בעניין התוכנית לשינוי מבני בחברה, בדצמבר האחרון. הוועד לא איפשר לחברי ההנהלה להיכנס למשרדי החברה והשתלט על רשת התקשורת הפנימית "מול ההאשמה שהוועד נוהג בביריונות, אני רואה את דרישת ההנהלה לשלוח הביתה 2,500 עובדים, כטקטיקה במשא ומתן, התנהגות ביריונית לא פחות".
אבל הוועד מנהל את החברה.
"לא נכון. בחברת החשמל יש הסכמי עבודה הקובעים את מערכת היחסים בין הצדדים. האם הוועד צריך להתנהג כמו ועד כיתה? דרישותיו לא חורגות מההסכמים. הוועדים הם גורם אחראי, לעתים יותר מההנהלות. הם מעורבים בחיי היומיום. ואם הם נתקלים בהפרה מצד ההנהלה, הם לא יושבים בשקט, ובצדק. אם ההנהלה יוזמת פיטורים והוועד מתנגד, אין פירושו התערבות של הוועד בניהול. אדם ייחשב למנכ"ל טוב אם יטה אוזן קשבת לבעלי הניסיון בשטח שמכירים את הבעיות ומי כמו העובדים ערים לבעיות השוטפות".
הוועדים לא אחראים לנפוטיזם?
"הביטוי נמצא אצל מי שתוקף את הסכמי העבודה ואת מערכת היחסים בין העובדים להנהלות. לנפוטיזם יש קונוטציה שלילית, של העדפת בני משפחה ללא כישורים. זה מצב שיש להתנגד לו. אבל אלה הצועקים נגדו, מנותקים מהמציאות. נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק ורעייתו אלישבע כיהנו באותה מערכת. השופטת ברק תרמה משמעותית למשפט העבודה. אינני מתאר לעצמי מצב שבו ספרי המשפט אינם כוללים את פסיקותיה.
"לא יעלה על הדעת למנוע ממנקת השירותים במטוסים מלעבוד ברשות שדות התעופה רק משום שבעלה מועסק כסבל. גם אני, כמו עורכי דין רבים, מעסיק במשרדי בני משפחה ואינך יכול לומר שהעסק שלי אינו משגשג".
"פיטורים אינם דרך להבריא עסק בקשיים"
מאת חיים ביאור
18.1.2009 / 7:07