הגיאולוג יוסי לנגוצקי ראה אתמול בעיני רוחו את דמותו של משה רבנו. כשם שהוליך זה את בני ישראל עד פאתי הארץ המובטחת אך זכה רק להשקיף עליה ולא לדרוך בה. כך גם איבד לנגוצקי את אחזקותיו בקידוח תמר ערב תחילתו, לאחר שהיה זה שהוביל משך כעשור את המהלכים לגילויו ולפיתוחו.
לפני כ-3 חודשים הודיע שותפו של לנגוצקי ב-STX, בני שטיינמץ, כי החליט לפרוש מהקונסורציום לביצוע הקידוח. זאת, לאחר שהשקיע עד כה בפרויקט כ-2.5 מיליון דולר. STX אמורה הייתה להזרים עד סוף נובמבר 2.25 מיליון דולר נוספים עבור מימון תחילת עבודות הקידוח באתר. ואולם לטענת לנגוצקי, בשל הודעתו המאוחרת לכאורה של שטיינמץ על פרישתו, לא התאפשר בידיו לאתר משקיע חלופי. כך נותר לנגוצקי, יזם הפרויקט, מחוץ לקונסורציום, כשזכויות השניים מחולקות בין יתר השותפים לקידוח.
האם תגיש נגד שטיינמץ תביעה?
"צר לי שבני שטיינמץ החליט ברגע האחרון שלא להמשיך בפרויקט. הייתה בינינו שותפות שבה הוא היה האחראי למימון. אמתין לתוצאות הסופיות של הקידוח, ואז אפעל בעצת יועציי המשפטיים. כואב לי, כי אני מרגיש כמו יוצר שנלקחה ממנו יצירה. זה שיכולתי לראות כאן רווח כספי - זה חשוב, אבל אני לא עוסק בחיפושי נפט וגז בגלל הכסף, אלא בגלל שזה המקצוע שלי, ואני אוהב את זה. כסף זה טוב אבל זה לא טעם החיים שלי. אני מרגיש צער עמוק מאוד".
לנגוצקי (74), אל"מ במיל', חתן פרס ביטחון ישראל ובעל עיטור המופת, מתהדר בניסיון של 40 שנה בגיאולוגיה ובין היתר כיהן בעבר כסגן מנהל המכון הגיאולוגי ומנכ"ל חברת חיפושי הנפט הלאומית. אל קידוח תמר הגיע לאחר שהצליח להביא לארץ את בריטיש-גז, שימש יועצם המקצועי ואף שותפם בפרויקט. "זה מקרה קלאסי שבו רואים כיצד העדר חברה בין-לאומית מנוסה לא היה מאפשר להוציא את הפרויקט לדרך", אומר לנגוצקי.
את עזיבת BG ותחלופת הבעלים בתחילת שנות האלפיים הגדיר לנגוצקי "מכות מוות". לנגוצקי היה זה שמחל על כבודו, התקשר לגדעון תדמור, מנכ"ל דלק אנרגיה, והציע לו על כוס קפה בהרצליה פיתוח, להצטרף אליו לפרויקט הצפוני הנועז.
"אם אני לא הייתי שייגעצ כזה גדול - הפרויקט הזה היה מת 10 פעמים", הוא אומר בחיוך. "אלף לילה ולילה, עברנו כאן. כולם אמרו לי: 'די. גמרנו, עזבנו'. הולכתי את בני ישראל, עברתי את היאור ואת המדבר, ואם תהיה כאן תגלית - ארגיש כמו משה רבנו".
קידוח תמר מכונה בעגה המקצועית "Wild Cat", כלומר "קידוח מרוחק מאד מכל קידוח אחר במידה המשאירה לא מעט אי ודאויות למקבלי ההחלטות טרם ביצוע הקידוח", הוא מסביר. "זה שיש לנו אינדיקציות מעודדות זה לא אומר שנוכל להפיק מסחרית, והקידוח הזה יכול להיגמר יבש. יחד עם זאת, אני משוכנע שלפי כל אמות המידה המקובלות היום בעולם חיפושי הנפט, הסיכויים לתגלית מסחרית במבנה תמר הינם משמעותיים".
ומה באשר להשלכות על עתיד חיפושי הנפט והגז בים התיכון?
"שטחי הים התיכון הישראלי תפוסים ברובם בידי חברות ישראליות וזרות שמטבע הדברים ממתינות בקוצר רוח לתוצאותיו של קידוח תמר. אם אכן נצליח תחל בים שלנו פעילות מאד אינטנסיווית. אבל לחיפושי נפט נדרש ים חוסן נפשי, תעוזה וסבלנות - ומי שמחפש 'לעשות מכה קלה ומהירה' - לא יחזיק מעמד. כל השותפים שעזבו לאורך השנים היו הרפתקנים. מי שנשאר היום הן רק חברות חיפושי נפט. מי שהכסף שלהן בנפט, מי שמודעות לסיכונים - ולא מספרי סיפורים".
"אם לא הייתי שייגעצ גדול - הפרויקט הזה היה מת 10 פעמים"
אבי בר-אלי
18.1.2009 / 9:02