"אם אכן מדובר בכמויות גז ענקיות, ההשפעה המקרו-כלכלית המרכזית הצפויה היא התחזקות השקל מול מטבעות אחרים. תופעות דומות - של התחזקות המטבע המקומי בעקבות תגליות נפט וגז - התרחשו בעבר ברוב המקרים שבהם נמצאו תגליות משמעותיות כמו בברזיל, נורווגיה ואנגליה". כך מעריך ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל, ד"ר מיכאל שראל.
חברת ישראמקו הודיעה הבוקר (א') כי עתודות הגז הטבעי בקידוח תמר 1, 90 ק"מ מערבית לחופי חיפה הן "משמעותיות ביותר". מדובר בכמות הגז הגדולה שנתגלתה בישראל אי פעם: פי 3 מ"ים תטיס", בערך כלכלי של 15.5 מיליארד דולר. בקידוח תמר 1 שותפות נובל אנרג'י (36%), ישראמקו (28.75%) דלק קידוחים ( 15.65%), אבנר חיפושי נפט ( 15.625%) ודור גז (4%).
ההשפעה על שער החליפין, להערכת שראל, צפויה להתרחש כבר כעת, זאת אף על פי שהפקת הגז ומכירתו צפויים לקרות רק בתוך 4 שנים לכל המוקדם.
"שיפור בחשבון השוטף"
ישראל מייבאת כמות גדולה של אנרגיה, וזו נאמדת בכ-6% מהתוצר - כלומר, סביב 10 מיליארד דולר. "אם נייבא רק חצי מהכמות הזו, נקבל עלייה ניכרת בחשבון השוטף; זו השפעה דרמטית על שער החליפין שמושפע ישירות מחשבון זה" אומר שראל. החשבון השוטף מסכם את חשבון הסחר - המסחר בסחורות ושירותים, חשבון ההכנסות בגין הון ועבודה וחשבון העברות שוטפות הכולל למשל מענקים.
ההשפעה על שער החליפין מתרחשת כתוצאה משיפור במאזן התשלומים בטווח הארוך - אם ישראל תוכל לספק אחוז ניכר מצרכי האנרגיה שלה ממקורות עצמיים, היא תצטרך לייבא פחות חומרי אנרגיה, ועודף הייבוא על פני הייצוא יקטן. מאזן התשלומים הוא סיכום כל הכסף שנכנס לישראל (כולל העברות מטבע וכסף שנכנס מייצוא), בניכוי כל הכסף שיוצא.
בטווח הקצר, לעומת זאת, תגלית כזו עשויה דווקא להרע את מאזן התשלומים, על רקע הצורך בהשקעות ניכרות על מנת לפתח את שדה הגז, השקעות המגדילות בטווח הקצר את הייבוא.
יש לציין שלפני התגלית העריך שראל כי הסיכוי לפיחות השקל גדול מהסיכוי לייסוף השקל (על רקע הצפי למדיניות המוניטרית של בנק ישראל), כך שגם עכשיו, לאחר התגלית, לא בהכרח ממליצים שם למכור מט"ח ולקנות שקלים.
ד"ר מיכאל שראל: אם מאגרי הגז אכן כה גדולים - השקל צפוי להתחזק מול מטבעות בעולם
טל לוי
18.1.2009 / 13:07