פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מסתמן: הסדר להצלת ויטה פרי הגליל

      הבנקים פנו לממונה על ההגבלים לאשר הפעלת המפעל בידי פרי ניר. הספקים: "ללא ערבויות לתשלום החוב - נתנגד לכל הסדר"

      מסתמן סיכוי להצלת חברת ויטה פרי הגליל, שבית המשפט המחוזי בחיפה מינה לה מפרק זמני לבקשת הבנקים לאומי ודיסקונט. בית המשפט מינה את המפרק, לאחר שהחברה צברה חובות בהיקף 260 מיליון שקל, בכלל זה 160 מיליון שקל לבנקים, שלא היה ביכולתה לשרת.

      מקור בפרי ניר, חברה לייצור שימורי ירקות, מסר כי החברה קיבלה בשבוע שעבר פנייה מהבנקים לשמש מפעיל לויטה פרי הגליל, ובתוך כך פנו הבנקים לממונה על ההגבלים העסקיים רונית קן, לאשר את הפעלת המפעל בידי פרי ניר. המתווה המסתמן הוא שפרי ניר תשתמש מפעיל לויטה פרי הגליל, שיהיה מלווה על ידי הבנקים בכפוף להחלטות בית המשפט. יצוין כי חברות נוספות הוזכרו מתעניינות ברכישת המפעל או בהפעלתו בהן חברת "נטו", שבשליטת דודי עזרא וקבוצת משקיעים זרים.

      עוד אמר הגורם כי אם כתוצאה ממסירת ניהול המפעל לידי החברה ישתפרו התוצאות העסקיות והמפעל יועמד למכירה, פרי ניר תגיש הצעה לרכישת המפעל.

      הצעה של התאגידים הכלכליים של הקיבוצים בצפון הארץ, בשיתוף בעלי המפעל הנוכחיים לרכוש את החברה בכ-70 מיליון שקל בוטלה על ידי המציעים. זאת, לאחר שהבנקים תבעו כי ספקי הירקות למפעל, שהם בעלי מניות בתאגידי הקיבוצים, יוותרו על חלק ניכר מהחוב לספקים.

      חברת פרי ניר היא היצרנית הגדולה ביותר בישראל של שימורי עגבניות ואחת הגדולות ביצור רכזי פרי למיניהם, לאחר שרכשה לפני מספר שנים את חברת מילוז מקבוצת מלואות. פרי ניר היא חברה פרטית בבעלות איש העסקים יעקב צסקלה (50%) והאחים נקש (50%).

      פיני הרמתי, נציג 80 מגדלי הירקות המספקים את חומר הגלם למפעל (תירס, אפונה, שעועית ותפוחי אדמה) התייחס לדיון שיתקיים מחר (שני) בבית המשפט המחוזי בחיפה. הרמתי אמר שהספקים, באמצעות עו"ד ליאור דגן, יתנגדו לכל הסדר להפעלת המפעל או למכירתו לבעלים אחרים, ללא קבלת ערבות מוצקה שישולם להם מלוא החוב על התוצרת שסופקה למפעל ב-2008 שמסתכם ב-28 מיליון שקל.

      הרמתי ציין, כי מזה שלושה חודשים שהמפעל לא משלם כל תמורה לספקים: "יש לנו עניין רב כספקים, שהמפעל ימשיך לייצר, אך כל מי שיבחר על ידי הבנקים להפעיל אותו, חייב לדעת כי עליו לשלם לנו את החוב כולו. בנוסף לכך כל הסדר צריך להיחתם תוך שבועיים כי מימד הזמן הוא קריטי. אם הדיון בעתיד המפעל ייגרר יותר משבועיים, משיקולים חקלאיים לא ניתן יהיה לזרוע ולגדל את התוצרת המיועדת למפעל".