השלט רחוק של מאור לא פועל

"אחד הבנקים השווייצים גילגל אלינו את הזבל הזה. אכלנו אותה וזהו, אני רק מקווה שזה אירוע חריג מבחינתנו, כי יש לנו נוהלים קפדניים מאוד לגבי פתיחת חשבונות", כך אמר אתמול בכיר בבנק לאומי בעקבות ההוראה של מועצת הבנקאות הפדרלית בשווייץ לפטר את מנכ"ל שלוחת בנק לאומי, מאיר גרוס.

אחת משאלות המפתח בפרשת החשבון של ולדימירו מונטסינוס בבנק לאומי שווייץ, נוגעת לנכונות הבנק לקלוט לקוח שבנק שווייצי מכובד בדמותו של UBS ויתר עליו. נכון שמדובר בפתיחת פיקדון, ולא במתן אשראי שמטבע הדברים מהווה גורם סיכון לבנק. ואולם השאלה הזו, שבבנק לאומי מתקשים לתת לה תשובה, מטרידה משום שהיא מדגישה את מגבלת הבקרה והפיקוח של בנקים ישראליים על הנעשה בשלוחות שלהם בחו"ל.

יו"ר דירקטוריון לאומי שוויץ, נזכיר, היא מנכ"ל בנק לאומי , גליה מאור, ששימשה בשנות ה-80 מפקחת על הבנקים. החיבור בין פרשת מונטסינוס לפרשת ההונאה של מנהל ההשקעות של השלוחה, מעלה חשש כבד לגבי שליטתה של מאור בנעשה בשלוחה השוויצית. לא לחינם הציעה מאור לפני כמה חודשים לזאב אבלס לשמש כמנכ"ל לאומי שוויץ. אם מפקחת אחת במשרה חלקית לא הצליחה לזהות את הכשלים בבנק - אולי יעשה זאת טוב יותר מפקח במשרה מלאה.

מנקודת המבט של בנק לאומי מדובר בסיפור קלאסי של "הממזרים שינו את הכללים". לפני הההתקדמות בפעילות הבינלאומית בטיפול בהלבנות הון ששיאה היה ב-2000, תשומת הלב הבנקאית היתה נתונה בעיקר להלבנות שמקורן בפשיעה וסמים. החל מ-2000 חדר מושג חדש לתחום: Politic Engaged Person) PEP), שחייב בדיקה גם של אנשי ממשל, משפט וצבא ממדינות מפוקפקות, שמתייצבים לפתע בסניף הבנק עם כמה מיליוני דולרים; הרי אין סיבה שפוליטיקאים יחזיקו בסכומי כסף כאלה.

ב-99', שבה פתח מונטסינוס את חשבון הבנק בלאומי שווייץ, לא היו הוראות מיוחדות בנוגע לאנשי ממשל. לאומי שווייץ שמח לשרת את מונטסינוס, לאחר שקיבל המלצות מלקוח של הבנק בישראל, שהיה עמו בקשרים עסקיים. המלצה נוספת שהתקבלה מאחד הבנקים הפרואנים, שיכנעה את הבנק לפתוח למונטסינוס חשבון. איש בלאומי שוויץ לא שאל כיצד זה ויתר בנק UBS על לקוח כה גדול. "אם הוא היה מגיע מהרחוב, היו מתעוררים המון סימני שאלה, אבל הביא אותו לקוח שמוכר לנו היטב, מה גם שהוא הוצג כראש שירותי המודיעין לשעבר של פרו", אומר בכיר בבנק לאומי.

בנקאי ישראלי בכיר טוען כי הטיפול של הרשויות השוויציות בלאומי שוויץ היה חריף במיוחד - "למען יראו וייראו". הערכה אחרת היא שלא סתם ספג בנק ישראלי את עיקר האש (למרות שמונטסינוס פתח חשבונות בחמישה בנקים שונים), וכי הסיבה לכך היא חוסר אהדה בולט של שלטונות הבנקאות השווייצים לישראל וליהודים, בעקבות פרשת פיקדונות השואה.

ייתכן שיש ממש בטענות הללו, אך זה לא סותר את העובדה הפשוטה שזוהי הסתבכות נוספת בשרשרת ההסתבכויות של בנקים ישראלים בכלל, ושל לאומי בפרט, בעסקיהם בחו"ל. מה שמעלה שוב את השאלה, מה יש להם לחפש שם?

ההתקשרות התבססה "על פרטים שנמסרו מצד שלישי"

בנק לאומי שווייץ שוב נמצא בכותרות, ושוב בהקשרים שליליים. נציבות הבנקאות השווייצית סיימה את חקירתה במקרה של ולדימירו מונטסינוס, ראש השירותים החשאיים של פרו לשעבר, ופירסמה דו"ח שלא החמיא לבנק לאומי. בראש ובראשונה היא הוציאה הוראה, אשר קיבלה תוקף חוקי, כי על המנכ"ל של לאומי שווייץ, מאיר גרוס, לסיים את תפקידו.

עוד קבעה כי גרוס אחראי על הליקויים שהתגלו. למרות המחסור בפרטים בעת פתיחת חשבון מונטסינוס, הוא אישית אישר את פתיחתו. הוא אישית אחראי לכך שמונטסינוס לא זוהה כאישיות לא רצויה. נציבות הבנקאות השווייצית פסלה אותו מלכהן כמנכ"ל בנק בשווייץ ללא הגבלת זמן, והורתה לו לפרוש מתפקידו.

גרוס, שהיה מנכ"ל לאומי שווייץ במשך שבע שנים, הועבר מתפקידו כבר באמצע ספטמבר 2001; הזרז היה החקירה שהתנהלה על ידי רשויות הפיקוח בשווייץ נגד הבנק. גרוס לא יחזור לכהן כמנהל בנק בשווייץ. הרשויות לא התייחסו לאחריות הכוללת של הנהלת הבנק, בראשות המנכ"ל גליה מאור.

באוגוסט התגלתה מעילה בלאומי שווייץ, שבגינה הפרישה השלוחה בשווייץ 346 מיליון שקל; סכום זה גרם להקטנת הרווח הנקי של הבנק ב-131 מיליון שקל. מנכ"ל הבנק, גליה מאור, אמרה אז כי האירועים בסניף ציריך צריכים להיות מכוסים על ידי פוליסות הביטוח של הבנק.

נציבות הבנקאות השווייצית החלה לחקור את בנק לאומי בעקבות חקירה שניהל התובע המחוזי בקנטון ציריך, בעניין הלבנת כספים של מונטסינוס בבנקים בשווייץ, בהיקף של 114 מיליון דולר. החלק של לאומי היה 15% מהסכום, כלומר כ-17 מיליון דולר.

הנציבות פתחה בחקירה נגד ארבעה בנקים נוספים : פיבי שווייץ, UBS ,CAI SA ובנק LEU. על פי דו"ח הנציבות, שני הבנקים האחרונים ניתקו את הקשרים העסקיים עם מונטסינוס עוד לפני תחילת החקירה.

החקירה נסובה בעיקר סביב השאלה האם הבנקים קיימו את הוראות הדיווח (due diligence duty of notification) על פי החוק להלבנת הון, ותקנות נציבות הבנקאות השוויצית בעניין.

על פי תוצאות החקירה, בלאומי שווייץ היו צריכים לדעת כי מדובר בפיקדון גדול, של סוחר נשק מדרום אמריקה. בנקאי בכיר שכיהן בתפקיד דומה בחו"ל אומר כי הבנק חייב לעשות בדיקה של "הכר את הלקוח שלך", כאשר הוא מקבל לקוח שמפקיד 17 מיליון דולר. צריך להתרשם מה מקור הכסף, לדעת מאיפה הוא מגיע. לדבריו יש דרישות מפורשות שצריך לפעול לפיהן, אם כי יש הרבה מקום לשיקול דעת. כדי לצמצם את שיקול הדעת, לכל בנק יש מדיניות של נוהלים, שאמורה להיות מחמירה יותר מהדרישות הכלליות.

הוא אומר כי לא ייתכן שלקוח שמפקיד סכומים גדולים לא נשאל את השאלות הבסיסיות, שהיו חושפות את עברו. "יש לחץ על הבנקים להציג גידול, וייתכן שבאותו מקרה הסתנוורו מהסכום, ולא שאלו שאלות מיותרות".

בחקירה עלה עוד כי אצל לאומי היו ליקויים חמורים באשר לקבלת כספים מאנשים לא רצויים, כמו מונטסינוס. הנציבות קבעה כבר באוגוסט 2001, כי לאומי לא קיים את חובת הדיווח במקרה מונטסינו