דו"ח של הרשות השנייה: טאלנטים מנועים מלבצע תחקירים נגד בעלי הון

הזכייניות יצטרכו להמשיך ולהפיק לפחות 65% מתכני הסוגה העלית שלהן על ידי מפיקים חיצוניים - כך עולה מהמלצות דו"ח שהזמינה הרשות השנייה בנושא זה, מאייל מלובן, לשעבר יו"ר ארגון העובדים בקולנוע ובטלוויזיה. מלובן בחן את נושא ההפקות החיצוניות עבור הרשות השנייה.



לפי חוק הרשות השנייה והמכרזים להפעלת הערוצים המסחריים, מחויבות הזכייניות להפיק באמצעות מפיקים חיצוניים 65% מתוכניות הסוגה העלית. מדובר במשמעות כספית של עשרות מיליוני שקלים בשנה. הזכייניות נוהגות להלין על סעיף זה ומעוניינות שכמות התוכן שיוכלו להפיק בעצמן תעלה, ואולם לפי המלצותיו של מלובן הנושא עוד עלול להשתנות לרעתן: מלובן ממליץ כי במידה ויהיה מיזוג כלשהו בזכייניות ערוץ 2 - כך שתהיה זכיינית אחת - יש להעלות עוד יותר את אחוז ההפקות המוצאות לגורמים חיצוניים, כך שיסתכמו בלפחות 80% מכלל תכני הסוגה העלית.



מהדו"ח עולה תמונה שבה הזכייניות שולטות בשוק ביד רמה והמפיקים נעים לפי תכתיביהן. כך, למשל, מציין מלובן כי לעתים הזכייניות סוגרות הסכמים שנתיים על אולפן כלשהו, ואז מאלצות את כל המפיקים העובדים איתן להשתמש בשירותיו של אותו אולפן - מה שמקטין משמעותית את יכולת המיקוח שלו. מלובן גורס כי "חובה להשאיר את השוק להתנהלות חופשית" וכי "לא נכון להגביל את המפיקים להשתמש בשירותים שמספק הזכיין". מלובן מציין גם כי הזכייניות לא תמיד מאפשרות למפיקים לקבל זכויות יוצרים בהפקה (מלובן מציין ספציפית את רשת ככזו שלא נותנת זכויות כאלה), וטוען כי לעתים רבות הזכייניות לא מדווחות באופן מסודר על מכירת התוכנית (למשל ל-VOD), כך שהמפיק לא יכול לדרוש את המגיע לו.



בנוסף, מזכיר מלובן מקרים שבהם חברות הפקה עובדות באופן כמעט בלעדי עם זכיינית אחת, ומציין את "קופרמן הפקות" שעובדת בצמוד לקשת ואת "גיל הפקות" שעובדת עם רשת. לפי המלצות מלובן יש לשנות את הסעיף שכיום קובע כי אסור לזכיינית להוציא יותר מ30% מהפקותיה למפיק בודד ולהקטין את השיעור ל20% מכלל ההפקות, מה שיביא לחלוקת ההפקות בקרב גורמים רבים יותר.



עניין נוסף שעלה בדו"ח הוא נושא הטאלנטים, אותם אנשי תקשורת המועסקים בזכייניות בחוזה המקנה לזכיינית בלעדיות על עבודתם ומרבים להשתתף בהפקותיה. בעניין זה גורס מלובן כי יש לקבוע אחוז מקסימלי שישולם לטאלנט מכלל הסכום שמושקע בהפקה, ובנוסף להפריד את שכר הטאלנטים מהסכום הכללי המחושב להשקעה בהפקה.



בנוסף מתייחס מלובן לנושא אנשי התקשורת המועסקים בחברת החדשות, וקובע כי "טאלנטים אלה אינם יכולים להיות "משוחררים" ממחוייבותם לבעלי העניין בחברת החדשות - אלה שדנים גם בהמשך העסקתו ותנאיו" ומתכוון למצב שבו טאלנטים אלה משתתפים בתוכניות של הזכיינית. לפי מלובן, "מצב זה מגביל את היכולת לקיים תחקירים הנוגעים בבעלי ההון, בעלי גופי השידור ושלוחותיהם, וכך נוצר אי מוגן של בעלי עסקים שהנושאים שלהם לא מגיעים לשולחן הדיונים הציבורי". לפי המלצת מלובן יש לתת את הדעת לסוגייה זו ולשקול האם עובדי חברת החדשות יוכלו להשתתף גם בתוכניות אחרות של הזכיינית שלא שייכות לחברת החדשות.



"התוכן השיווקי נעשה יותר ויותר מתוחכם ושואב אליו חלק משמעותי מתקציבי הפרסום. הוא נמצא כיום בכל ז'אנר ובכל תוכנית ללא יוצא מן הכלל", טוען מלובן. לפי המלצתו יש ליידע את הצופה בתחילת כל תוכנית כי הוא עתיד לצפות בתוכן שיווקי, וכן לצרף הסכום המתקבל כתוספת להשקעה בהפקה. לפי מלובן, משרדי הפרסום גוזרים עמלה של כ40% על הכסף המושקע בתוכן שיווקי. בנוסף מציע מלובן לפשט את הדו"חות שמגישות הזכייניות לרשות השנייה למינימום האפשרי כך שיכללו הצהרה בנוגע להוצאות מגובה בחתימת עו"ד, רו"ח והמפיק הראשי בזכיינית.



מאיגודי היוצרים נמסר כי "דו"ח הרשות השנייה בכל הקשור לעמידת הזכיינים במחויבויותיהם להפקות חיצוניות חושף תרמית נוספת מתרמיות זכייני הערוצים המסחריים. לצערנו, הדו"ח מאשש את טענת איגודי היוצרים והעובדים בקולנוע ובטלוויזיה מזה זמן רב, כי הזכיינים רומסים ברגל גסה את החוק גם במחיר פגיעה בפרנסתם ובזכויותיהם של אלפי עובדים ויוצרים בתעשייה. קריאה בדו"ח חושפת את המהלך האגרסיבי בו נוקטים לשמיטת מחויבויותיהם והרגולציה הזכיינים זמן רב בצורה מחושבת ללא כל קשר למצב כלכלי זה או אחר. אנו קוראים לרשות לאמץ את הדו"ח ככתבו וכלשונו ולנקוט ביד קשה כנגד מפרי החוק. לטובת הרשות השנייה עומדות ערבויות של עשרות מיליוני שקלים, הניתנות לחליטה ללא כל שימוע מוקדם - זאת על מנת לשמר את הנורמות הציבוריות הראויות למדינה מתוקנת".



מהזכייניות טרם נמסרה תגובה.