מרצדס לכל פועל

מחר אולי נפליגה בספינות
מחוף אילת עד חוף שנהב
ועל המשחתות הישנות
יטעינו תפוחי זהב

איכס, איזה שיר נורא. האמת היא שתמיד שנאתי אותו, אבל ביום ראשון פתאום הייתה לו הצדקה והוא צץ בדמיוני. לשורות הללו הייתה משמעות כפולה, מכיוון שלא רק שהמשחתות הישנות נצרו את האש בעזה, החבר יצחק תשובה מצא הרבה תפוחי זהב על הספינות שלו 90 ק"מ מחופי חיפה. מי היה מאמין שאי פעם נגלה בארצנו זבת החלב ודבש גז טבעי.

כמה יפה זה מתנגן על הלשון, "גז טבעי". מצלצל נפלא לכל חובבי הטבע על שום הירוקת שבעניין, נשמע מעניין לאילי ההון בשל הפוטנציאל הכלכלי האדיר וגם אגודת חובבי החמין העולמי זקפה שתי אצבעות מעלה לאור הקונוטציה המלבבת. וברצינות, האירוע הזה כל כך גדול, שאם הבנו נכון תהיה לו השפעה קוסמופוליטית על כל מה שיקרה במזרח התיכון ובכלל על עתיד כולנו. לא נצטרך לייבא מהמצרים, לא נתחנן, נהיה משק אוטרקי קטן ומוצלח לייצור ולמיצוי הגז שיש לנו ואולי אפילו נוכל לייצא. אנחנו? לייצא גז? המציאות עולה על כל דמיון. הא לכם חמאסניקים, לכו לכם לארצכם ההרוסה בשעה שאצלנו יזרום הכסף כמים.

אז ממה שמספרים לנו זה נראה אחלה. מעבר להכנסה הכלכלית האדירה שתהיה לכל אותן חברות, זו נראית כמו הזדמנות רב-גונית למינוף של כלכלת ישראל, אם על ידי שימוש נכון במחצבים, דרך ויתור על זיהום אוויר ופליטות רעילות שעלולים לכלות את כולנו ועד הבאתם של משקיעים זרים, שפתאום יראו בישראל מתת אל ויכניסו לכאן את מיטב דולריהם, שטרלינגיהם, יורואיהם (אויש, נורא קשה להפוך את זה לרבים) ואולי אפילו את דינריהם.

אבל יש גם את הסקפטים, אלה שבטוחים שהמרוויחים היחידים יהיו יצחק תשובה ושותפיו גוזרי הקופונים. להם ברור שאנחנו לא נראה כלום מהעסק הזה, שכסף יילך לכסף ושכשהאזרח הקטן יקום בבוקר, היונים ימשיכו לעשות את צרכיהן ממש מעל ראשו. לכל אותם ספקנים רעי לב יש לי רק דבר אחד לומר: סורו מפה, רשעים, שכן אפילו עם בשורות טובות שכאלה אינכם יודעים להתמודד. מה שאתם לא מבינים הוא שלא רק החיים של תשובה וחבר מרעיו עומדים להשתנות, אלא של כולנו ושעדיף לחשוב חיובי.

תבינו, בתוך עשר שנים יהיה פה מזרח תיכון חדש. יכולת הייצוא שלנו תעלה על גדותיה ומחירי הדלק יירדו פלאים. במקביל, ייכנס לכאן כל כך הרבה כסף, שלא תהיה ברירה אלא לחלק אותו לכולנו ולהרים לנו את רמת החיים. ואז, חבריי, אחיי ואחיותיי, זה יהיה הרגע שבו נהפוך לדובאי. לא עוד אוטוביאנקי ופיאט פונטו ברחבי תל אביב, כי אם מרצדסים בכפר שמריהו. לא דירה שכורה של שני חדרים בפאתי ירושלים, אלא וילה רחבת ידיים במבשרת ציון. לא סירת משוטים בהשכרה בירקון, כי אם יאכטת פאר העוגנת במרינה של הרצליה. הנה דוגמה קטנה לאיך ייראו חיינו:

"גולדשטיין, מה אתם מביאים לחתונה של אזולאי?"
- "חשבנו לתת לו מרצדס. בכל זאת, מסכן, נוסע עכשיו על יגואר"

"אברם, מה הגולדשטיינים מביאים לחתונה של אזולאי?"
- "הם חושבים לתת לו מרצדס"
"נו, תראה אותם. גם קמצנים וגם לא מקוריים. הרי כולם מביאים מרצדס"
- "עזבי, מרים, ככה זה אצלם, הם חיים בימי הביניים"

כן, כן, בעוד הציניקנים שביניכם רק חושבים על כמה רע היה ועוד יהיה פה, אתם לא באמת מבינים את גודל המהפכה. בעוד אתם שוקעים אט-אט במרה השחורה שלכם, אנשים אופטימיים כמוני ייהנו מהמהפך הכלכלי שמידפק על דלתם. ועכשיו תסלחו לי, אני הולך לבדוק את חשבון החשמל. על מה 500 שקל? קיבינימט, מאיפה אני אביא עכשיו סכום כזה?