בנק ישראל: היועץ לנגיד מרוויח 49,194 שקל - הרבה יותר מהנגיד עצמו; פישר רק במקום ה-81 ברשימה

במשרדים הכלכליים בירושלים מספרים כבר שנים: "בנק ישראל הוא מדינה בפני עצמה". זה ההסבר היחיד שמציעים הקברניטים הכלכליים לשערוריית השכר רבת השנים בבנק המרכזי. הבנק אמנם קורא שוב ושוב לגלות אחריות כלכלית ולהדק את החגורה, אבל קצת קשה לקבל את הדברים מגוף שהשכר הברוטו הממוצע בו עומד על יותר מ-22 אלף שקל בחודש.

118 איש נמצאים בדו"ח השכר של משרד האוצר: כל אלה הרוויחו יחד 4,937,703 שקל ברוטו בחודש שעולים למדינה 6,202,973 שקל לחודש - כלומר 74.4 מיליון שקל בשנה. עלות ההעסקה של כל עובדי הבנק הסתכמה בשנת 2007 ב-237 מיליון שקל. עלות ההעסקה של כל אחד מ-99 בכירי בנק ישראל מסתכמת ב-51,122 שקל לחודש.

אמנם, בשנת 2007 ירדה עלות ההעסקה של עובדי הבנק ב-5.9% (ב-1.2 מיליון שקל לחודש) והבנק הקצה 24 משרות פחות לעומת 2006. ירידה זו היא מעטה מדי ומאוחרת מדי: הבנק מנהיג לא מעט פרישות מוקדמות (כלומר מתחת לגיל 60) ותוספות השכר בבנק כבר זכו להתייחסות מבקר המדינה.

מבנה השכר האבסורדי הנהוג בבנק ישראל משתקף היטב בשכרו של נגיד הבנק: בראש טבלת השכר ניצבים חברי ההנהלה שמרוויחים יותר מ-55 אלף שקל לחודש. פרופ' סטנלי פישר הוא אמנם האיש הבכיר בבנק אולם הוא ממוקם רק במקום מספר 81 ברשימת המשתכרים עם שכר ברוטו של 37,382 שקל. למרבה האירוניה, אפילו יועצו של הנגיד מרוויח גבוה בהרבה שעומד על 49,194 שקל ברוטו. כלכלנים בכירים רבים מרוויחים גם הם אלפי שקלים יותר מנגיד הבנק. ספרן הבנק מרוויח 36,729 שקל בחודש – רק 653 שקל פחות מנגיד הבנק בעצמו.

איך ייתכן שדווקא נגיד הבנק נמצא בשליש התחתון של הטבלה? שכרו של נגיד הבנק, בדומה לשכר של מנכ"ל משרד ממשלתי מוגבל ומפוקח היטב. אולם שכרו של עובד זוטר אינו נהנה מתקרה קבועה והוא למעשה בלתי מוגבל. "מדוע היועץ של הנגיד מרוויח הרבה יותר מנגיד הבנק? הסיבה היא הסכמי השכר הארורים שנחתמו בשנים עברו", כך הגדיר זאת אדם המעורה היטב בעסקי הבנק. ההסכמים הללו הם שמאפשרים לוועד העובדים של הבנק להמשיך ולפעול למען העלאות שכר נוספות, והם אלה שכובלים את ידיה של הנהלת הבנק. ובכל זאת, את בונוס ההצטיינות בסכום של עד 25 אלף שקל למחצית מעובדי הבנק יזמה דווקא ההנהלה החדשה.