מחיר תאוות הבצע של מדינות אופ"ק

תאוות הבצע של ראשי מדינות אופ"ק (המדינות המייצאות נפט) בשנים האחרונות הייתה אחד מהגורמים המרכזיים להיווצרות המשבר הכלכלי הבינלאומי. כעת, כשמחירי חביות הנפט קורסים, יש פוטנציאל להיווצרות אי-שקט במדינות אופ"ק עצמן.

למרות מחירי הנפט הנמוכים יחסית ולמרות מצבורי הגז שנתגלו 90 ק"מ מחופי חיפה, חיוני שנתעקש להמשיך ולפתח אנרגיה חלופית, כדי להפוך את משק האנרגיה בישראל לירוק יותר. אסור לתת לשפל במחירי האנרגיה הישנה לדכא את היוזמות החיוניות להפיכתו של כדור הארץ לנקי מזיהום ואת כלכלת העולם לתלויה פחות בספקי הזהב השחור.

בחודשים האחרונים נמשכת מגמת הירידה התלולה במחירי הנפט. ב-11 ביולי 2008 נקבע מחירה של חבית על יותר מ-147 דולר; והיום הוא עומד על פחות מ-40 דולר. מדובר בקריסה של יותר מ-70%. בדיוני חירום קדחתניים ראשי מדינות אופ"ק מזיעים מתחת לגלימות המוזהבות, ואולם עד לרגע זה מתקבלות קריאות הזעם שלהם כאיום חלול. בימים של משבר כלכלי בינלאומי חסר תקדים בהיקפו, אין ביכולתן של מדינות אופ"ק לייצב את מחיר הנפט.

הכתובת הייתה על הקיר. בשנים האחרונות כלכלנים רבים טענו שמחירן המאמיר של חביות הנפט הוא בועה שצפויה להתפוצץ. אבל מדינות אופ"ק התמכרו לרמת המחירים הדמיונית של הנוזל השחור בבורסות העולם. הן סירבו להבין שמחירי אנרגיה מופרכים יביאו לקריסה כלכלית, לירידה בביקושים ובסופו של דבר גם לכריתת הענף שעליו הן יושבות. חוסר האחריות של מנהיגי אופ"ק עולה להם כעת ביוקר רב.

ידוע לכל שמחיר הנפט נקבע בהתאם להיצע והביקוש בשוק. כמו כל סחורה שמחירה נקבע במסחר בורסאי, גם מחיר הנפט נקבע על בסיס ידיעות בנוגע לאירועים, מלחמות או משברים שיכולים לעכב או להפריע לאספקתו. העלייה הקריטית במחיר הנפט בשנה האחרונה נבעה בתחילה מירידת ערך הדולר ובשלב מאוחר יותר מהמדיניות - או ליתר דיוק חוסר המעש - של מדינות אופ"ק בנוגע לעצירת העלייה.

בעוד במרבית מדינות אופ"ק גלגלו עיניים ונהנו מהעלייה הדרסטית בהכנסותיהן, הגדיל לעשות נשיא אירן, מחמוד אחמדיניג'ד. המנהיג שנודע באמירותיו המשתלחות וחסרות התבונה זעק, בשעה שמחיר הנפט היה עדיין בשיאו, כי הוא עדיין זול וכי יש לדרוש מחיר גבוה יותר עבור חבית נפט.

כצפוי, חוסר האחריות של מדינות אופ"ק גבה מחיר קטלני מהכלכלה העולמית. הצמיחה שאיפיינה את השווקים הבינלאומיים בשנים האחרונות נבלמה וקפאה. כעת ייאלצו מנהיגי אופ"ק לשלם מחיר בשל התעקשותם במשך שנים ליצור אווירה של מחסור בנפט. כשמחיר הנפט מידרדר לשפל כמעט בלתי נתפס, מגיע תורן של מדינות אופ"ק עצמן לשלם את המחיר – חוסר יציבות כלכלית, משברים חברתיים וייתכן שגם חוסר יציבות שלטוני בתחומן.

משבר בסדר גודל דומה התרחש לאחר אמברגו הנפט של שנות השבעים, כאשר מדינות המפרץ נדרשו לקיצוצים דרמטיים בתקציביהן ובשירותים שהן סיפקו לאזרחיהן. אז המצב גרם לכך שבשנות השמונים סעודיה סבלה מאי-שקט, בעיקר במזרח המדינה, בריכוז השיעי הממוקם בסמוך לבארות הנפט המרכזיות. מהומות פרצו בקרב האוכלוסייה השיעית לנוכח הקיצוצים בשירותים הניתנים לה, ובמיוחד בשל ירידת מספר המועסקים על ידי המדינה. מנהיגי המאבק דרשו את חלקם בהכנסות של הבארות הממוקמות באזורם. אי-שקט הורגש גם בשאר נסיכויות הנפט, אם כי בעוצמה פחותה.

החוקר לוציאני גיאקומו, שהגה את "תיאוריית מדינות ההכנסה הקבועה", גרס שבמדינות שבהן קיימת הכנסה קבועה ומשמעותית מנפט לא מתקיים מאבק לזכויות אדם. לתפיסתו, השקט הפוליטי והחברתי שמשיגות המדינות בעלות הכנסה קבועה נובע מיכולתן לספק את צורכי האזרחים, לרוב חינם אין כסף. כספי הנפט מאפשרים למנהיגי אופ"ק להמשיך לשלוט בנינוחות יחסית, וקריסה במחירים מביאה לאי-שקט חברתי ושלטוני.

כאשר יצוא הנפט מזרים מיליארדי דולרים לקופות מדינות הנפט, יש אפשרות לספק את כל צורכי היסוד של ההמון. אנשים שבעים מוטרדים פחות מראוותנות השליטים ומארמונותיהם הגרוטסקיים. אך כאשר נמנעת הכנסה מהאזרחים, פזרנותם הנפשעת של מנהיגי מדינות הנפט מזדקרת ובולטת לעין כול. שאלת איכות ההנהגה הופכת לקריטית עבור הורים ששומעים בכי של ילד רעב.

כשהעולם סבל מעליית מחיר הנפט נהנו מדינות המפרץ מפריחה עצומה ומבניית פרויקטים ראוותניים, כגון איים מלאכותיים, בתי מלונות בדירוגי כוכבים דמיוניים ופרויקטים נדל"ניים עצומים. כעת נראה שתרד המוטיבציה של הקונים הפוטנציאליים לרכוש נדל"ן באיים המלאכותיים של דובאי, להשתכן בחדר העולה יותר מ-10,000 דולר ללילה במלון בורג' אל-ערב או לרכוש משרדים בבניינים ההולכים ונבנים.

ובחזרה אלינו, לישראל. זהו הזמן להמשיך לפתח אנרגיה חלופית, כדי להפוך את משק האנרגיה בישראל לירוק יותר. אסור לתת למחירו היורד של הנפט לדכא את היוזמות המבורכות להפוך את כדור הארץ לנקי יותר מזיהום ואת כלכלתנו לפחות תלויה בנפט. חשוב יהיה לקדם תמיכה ממשלתית מצד המדען הראשי בפרויקטים המקדמים יזמות וטכנולוגיות חדשות בתחום האנרגיה החלופית.

אין כל ספק שחוסר האחריות ותאוות הבצע של ראשי מדינות אופ"ק בתקופה האחרונה היוו גורם מרכזי ומשמעותי בהאטה הכלכלית הבינלאומית, וכי הם גם בעלי פוטנציאל להיווצרותו של אי-שקט במדינות אופ"ק עצמן. בעוד שלא נשמח על אי-שקט וסבל הצפוי לאזרחים במדינות המפרץ, קשה שלא להרהר בסיפוק באפשרות שיצומצמו תקציבי זרועות הטרור שאירן מפעילה באזורים שונים בעולם, ובעיקר מעבר לגבולות הצפוני והדרומי של מדינת ישראל.


הכותב הוא יו"ר הפורום למזרח תיכון חכם ולשעבר היועץ המדיני של אריאל שרון