האשראי במשק עשוי לגדול ב-2009 בכ-5% - 30 מיליארד שקל - בעקבות העמדת הערבויות לבנקים, כך מעריכים באוצר. במשרד מקווים כי למרות ההכרזות הרשמיות של הבנקים, לפיהן אין להם צורך ב-6 מיליארד שקל ערבויות מדינה, בסופו של דבר כל הבנקים ייקחו את הערבויות.
שלשום הוציא משרד האוצר את כתבי הערבויות לבנקים. לבנקים יש 45 יום להחליט אם הם נענים ומשתמשים בערבויות שהעמידה להם המדינה. הערבויות אמורות להקל עליהם לגייס הון יותר בזול בשוק איגרות החוב.
6 מיליארד השקלים של הערבויות נחלקו בין הבנקים השונים לפי הגודל היחסי של תיק נכסי הסיכון (תיק האשראי ועוד כמה תוספות) של כל בנק. באוצר יודעים כבר על שלושה בנקים שעומדים לממש את חלקם.
עמדתם של שני בנקים מבין חמשת הגדולים אינה ברורה. הללו כבר הודיעו בעבר כי לא ישתמשו בערבויות, משום שאין להם צורך בגיוס הון ובשל חששם כי גיוס הון בעזרת המדינה יעמיד אותם בפני לחצים של המדינה (או של חברי כנסת). ואולם במשרד האוצר מקווים כי בסופו של דבר גם הם ייקחו את חלקם בערבויות. לשם כך מצביעים באוצר גם על המכרז על קרן הסיוע לעסקים קטנים - שתחילה הודיעו הבנקים כי אינם מתכוונים לגשת אליו, ובהמשך כולם ניגשו.
בכל מקרה, אם חלק מהבנקים יוותרו על חלקם בערבויות, לא ברור אם המדינה תוותר על העמדת הערבויות או תעביר את אותן ערבויות עודפות לבנקים אחרים, שירצו להשתמש בנתח גדול יותר של הערבויות.
בכל מקרה - היציבות תגבר
למרות אי-הוודאות בנוגע לשימוש שיעשו הבנקים בערבויות לשם הגדלת האשראי במשק, החליט האוצר להעמיד את הערבויות לבנקים וללא תנאים. המחשבה שהיתה באוצר לפני כמה שבועות, להעמיד לבנקים רק חלק מהערבויות ולהתנות את העמדת יתרת הערבויות בכך שיגדילו את האשראי - נדחתה בסופו של דבר.
האוצר החליט לסגת מכך אחרי ששוכנע בידי בנק ישראל כי הבנקים עומדים להגדיל את האשראי במשק ב-2009 בכל מקרה, וכי גם אם הבנקים ישתמשו בכספי הערבויות לשם חיזוק ההון העצמי שלהם, ולא לשם הגדלת האשראי, גם לכך תהיה תרומה חיובית. "מדינת ישראל הרי הכריזה כי היא ערבה לפקדונות הבנקים", אמר בכיר באוצר, "כך שגם אם רק חיזקנו את יציבות הבנקים, זה לא נורא".
סיבה נוספת לכך שהאוצר החליט שלא לעכב את העמדת הערבויות לבנקים היא ההכרה כי חלק מהבנקים זקוקים לגיוס הון כבר עתה, וכל עיכוב בגיוס ההון יגדיל את אי-הוודאות שבה הם פועלים, ובהכרח יפגע ביכולתם להעמיד אשראי.