המסלול היה כחול, השמים כחולים אף יותר, ואני שייטתי במורד הר ווייטהורן, שגובהו 2,670 מטר, בפארק הלאומי באנף בקנדה. אבקה לבנה דחוסה ניתזה מקצות מגלש הסנובורד שלי לאוויר הקפוא. חייכתי מתחת למסיכת הסקי. לפתע התנודדתי, איבדתי את שיווי המשקל ועצרתי בטלטלה. תסריט מוכר.
לא, לא הייתי עבריין סנובורד שאיבד שליטה, גם לא נתקלתי בטעות בגולשים מתחילים בזמן שיעור. פשוט עקפתי פינה ונתקלתי במה שאני מכנה "הנוף": מישור הרים קנדיים מושלגים כה מסולעים וגדולי ממדים, עד שבכל פעם שגיליתי אותם מחדש הייתי חייב להאט ולנעוץ מבט מזוגג ביופיים השליו. ואז נפלתי.
הדבר המעניין בבאנף הוא שדווקא יעד נופש המאופיין בהרים כה מאסיוויים - עם שלושה אתרי סקי וקומץ של ערים קטנות המרוכזות ב-6,640 קמ"ר של פארק - מוגדר לפי מה שאינו. הוא אינו פארק סיטי ביוטה המוצף סלבריטאים, או מג'ב הצרפתית עם מסעדותיה עתירות כוכבי המישלן. זה גם לא אספן, קולורדו חובבת היוקרה, סן מוריץ השווייצית המתנשאת, או ויסלר הקנדית הידועה במסיבותיה.
אין טרנדים בבאנף. המקום אינו מתוחכם. הוא מעולם לא אירח אולימפיאדת חורף. חובבי סקי יכולים להתרכז בבאנף במה שחשוב באמת: שלג עמוק (תשעה מטרים בשנה בכמה מקומות) והדרכים לגלוש בו. ועדיין, לפני ההסתערות על הפודרה הלבנה, יש עניינים מסוימים הדורשים טיפול - כמו, למשל, היכן לישון במהלך אותן שעות שבהן ההרים סגורים לגלישה.
באנף היא הפתרון הפשוט. היא העיר המפותחת ביותר בשטח הפארק ומציעה סופרמרקטים, מסעדות, חנויות וכמה עשרות בתי מלון בטווח מחירים משתנה.
אין לואי ויטון - יש גאפ
ברגע שהתמקמנו נותרה רק דילמה קלה אחת לפתור: באיזה משלושת אתרי הסקי - מאונט נורקיי, סאנשיין וילג' ולייק לואיז - להתחיל? בחרנו בסאנשיין וילג', כ-15 ק"מ מערבית לבאנף, אתר שמשתרע על פני שלושה הרים בשטח כולל של 13.6 אלף דונם, שחצי ממסלוליו מסומנים בדרגת קושי בינונית. ביומנו הראשון באתר, המלה סאנשיין היתה מטעה: מזג אוויר מעונן ועם פתיתי שלג קלים שנפלו בעקביות קידם את פנינו בזמן שנישאנו במעליות לראשו של הר לוקאאוט שמתנשא לגובה של 2,730 מטר.
מדי פעם קרני השמש הבליחו מבעד לעננים והאירו שדות מעל לקו העצים שנראו כלקוחים מעולם אחר. או אז עלינו על הסנובורד, העפנו מבט חטוף לעבר דליריאום דייב - מסלול המצוק של מוות כמעט ודאי בצדו השני של ההר - ופנינו בכיוון ההפוך.
לא היתה תנועה של אנשים או תורים ארוכים למעליות. רק אני, ג'ן וההרים. בסיומו של יום הגלישה, לא התרועענו עם המקומיים ושבנו העירה.
בשעות הדמדומים העיר באנף נפלאה. השמש שוקעת לאטה במערב וצבעם הכחול כהה של השמים מצייר את ההרים בבהירות מדהימה. האורות נדלקים בשדרת באנף שמתמלאת בקבוצות קטנות של תיירים, שהתעוררו מנמנום של אחרי סקי ויוצאים בכוחות מחודשים לחפש אחר מזון ובידור. הגולשים נראים כאנשים נורמליים נטולי גינונים - בלי פראדה, בלי פרוות - ולכן זה רק הגיוני שאף שהעיר אינה מתהדרת בחנות של לואי ויטון, יש כאן חנות בת שתי קומות של גאפ.
אין זה אומר שבאנף אינה אופנתית. בוטיק בשם קרם מציע את המותגים הכי עדכניים לצעירים, וסולטיק - מסעדת סטייקים עם סניפים בוונקובר וקלגרי - מושכת אליה את חוג הסילון. אבל לא הגעתי לבאנף בשביל האוכל או הבגדים. הייתי זקוק לרענון, וגיליתי אותו באלק אנד אורסמן, פאב עם תקרה הנתמכת בקורות עץ שנראה היה שבו כולם מתאספים. בחורים לגמו את בירת הלאגר הביתית ונערות מכורות סנובורד הריעו למשחקי הוקי ששודרו בטלוויזיה. זה היה סוג המקום שאליו הייתי הולך אם הייתי תושב העיר.
אלוהים הוא גולש סקי
למחרת בבוקר הלכנו ללייק לואיז, 45 דקות נסיעה מבאנף. עם מסלולי סקי המשתרעים על 17 אלף דונם, ארבע פסגות וירידה אנכית של 990 מטר - לייק לואיז הוא חוויית ההר הגדול הקלאסית. אבל הסטטיסטיקות האלה רחוקות מלעשות צדק עם האתר הזה. כיצד, לדוגמה, ניתן לכמת את הנוף?
ג'ן ואני צעדנו בין קערות השלג, צפינו בגולשים מזנקים מצוקים בתחרות, ואז רכבנו במעלית לגובה של כ-2,438 מטר מעל פני הים ובהינו באוקיינוס בלתי נגמר של הרים. "לייק לואיז הוא הוכחה חיה לכך שאלוהים הוא גולש סקי - והוא מתגורר כאן", אמרה סנדי בסט, בעלת חברת התיירות סקי קנדה, שבה נתקלנו באחת הפסגות.
בזמן שצפיתי בהרים הדמיון שלי החל להשתלט. לפתע פתאום החלו ההרים והרכסים להזכיר סוגים שונים של מאכלים. כן, היינו רעבים, אבל בסופו של יום, לפני שקפצנו על ארוחת הערב שהרווחנו ביושר, נסענו לאורך העיר לייק לואיז עד לאגם. זה היה עוד מראה יפהפה: עיגול שלג רחב וקפוא, שבחזיתו הפיירמונט שאטו, עטוף הרים ועמוס גולשים.
נוף שאין דומה לו ראוי לארוחה שאין דומה לה. וידעתי בדיוק היכן למצוא אחת: פוסט הוטל דיינינג רום, מסעדה כפרית יוקרתית בלבה של לייק לואיז, שזכתה באינסוף שבחים. החדר כשלעצמו היה עמום להפתיע - עירוב מעודן בין בקתה ביער ושיק אלפיני. אבל אלוהים, האוכל! טעמה של מותן הארנבת המבושלת היה כאילו הארנבת הוזנה רק בשמן זית. טרין הטלה והבופאלו היה גן עדן בשרי. יין אוסויוס בציר 2003 מקולומביה הבריטית סיפק את המינון המושלם של חום ואש למשתה הקרניבורי הזה.
על תאוות הזלילה כיפרנו למחרת בגלישה מחוץ לעיר. לצורך ההרפתקה שכרנו מדריך שיוביל אותנו. פייר דרבלאיי, יליד שווייץ בן 35, גבוה ובלונדיני. אספנו אותו בקאנמור ופתחנו בנסיעה לכיוון הפארק הלאומי ג'ספר. היה מדהים לראות כיצד במרחק של פחות מ-400 מטר מהכביש הציוויליזציה נעלמה. העצים נמוגו ואנחנו נכנסנו לקצב צעידה לאורך האגם. הפוגה. הכל סביב חרישי למעט נשימותינו. הטבע מפעים: טביעות זעירות של כפות בעלי חיים בשלג.
בבסיסו של הרכס בחנו את הפסגה. היא היתה רחוקה מאתנו. זה היה הגודל העצום שעליו חלמתי. המדרון אולי לא היה כה תלול, אבל ג'ן ואני לא היינו בכושר גופני אולימפי, ובכל צעד הרגשתי את ארוחת הערב הקודם. דרבלאיי הצביע על סלע מרוחק. "הטיפוס קשה יותר ככל שמגביהים", הוא אמר, "אבל הירידה הרבה יותר מהנה".
כעבור שעה נוספת הגענו אל הסלע המיועד, שם פרקנו את הציוד ופרשנו את הפיקניק: לחם, סלאמי, נתחי סלמון וברי. פתחתי חצי בקבוק סירה. דרבלאיי פתח תרמוס תה. עירבבנו אותם יחדיו וגילינו המצאה שווייצית ערבה לחיך.
בזמן שאכלנו, צפינו על המקום שממנו באנו. בעוד דקות ספורות נטוס מטה בעליזות דרך פודרה לבנה בגלישה, שלא יהיו לנו כוחות לחזור עליה. אבל עכשיו פשוט ישבנו שם, גבוה בהרים, עם כלום למעט שלג, חטיפים וחברה טובה.
אוכל ולינה
בלו מאונטיין לודג', רחוב קריבו 327 בבאנף; (403) 5134-762; www.bluemtnlodge.com; חדר זוגי החל ב-79 דולר קנדי. פיירמונט באנף ספרינגס, שדרות ספריי 405; (403) 2211-762; www.fairmont.com/banffsprings; חדר זוגי החל ב-299 דולר קנדי. פיירמונט שאטו לייק לואיז, לייק לואיז דרייב 111; (403) 522-3511; www.fairmont.com/lakelouise; חדר זוגי החל ב-299 דולר קנדי. טרקלין אירוח ומסעדה ביסון (Bison), רחוב בר 211-213 באנף; (403) 5550-762; www.thebison.ca; ארוחת ערב: כ-55 דולר קנדי לאדם, לא כולל יין. אלק אנד אורסמן (Elk & Oarsman), שדרות באנף 119, קומה שנייה, באנף; (403) 4616-762; www.elkandoarsman.com; ארוחת ערב: כ-25 דולר קנדי לאדם, כולל משקאות. מייפל ליף גריל אנד לאונג' (Lounge & Maple Leaf Grille), שדרות באנף 137 באנף; (403) 7680-760; www.banffmapleleaf.com; ארוחת ערב: כ-55 דולר קנדי לאדם, לא כולל יין. פוסט הוטל דיינינג רום (Post Hotel Dining Room); רח' פייפסטון רוד 200 לייק לואיז; (403) 3989-522; www.posthotel.com; ארוחת ערב: כ-100 דולר קנדי לאדם, לא כולל יין.
ההרים
אתר הסקי לייק לואיז (7669-258-800; www.skilouise.com) ואתר סאנשיין וילג' (2633-542-877; www.sunshinevillage.com) מציעים כרטיסי כניסה ליום שמתחילים ב-75.95 דולר קנדי. מחיר הכניסה לאתר מאונט נורקיי (4421-762-403; www.banffnorquay.com) מתחיל ב-55 דולר קנדי. כרטיס כניסה לשלושת האתרים, הניתן לרכישה ב-SkiBig3.com, מציע לעתים קרובות עסקה טובה יותר, וכולל כניסה חופשית לגלישות שישי בערב בנורקיי. לטיולים בטבע, צרו קשר עם Yamnuska Mountain. המחירים משתנים בהתאם למספר האנשים בקבוצה: שני גולשים משלמים 255 דולר קנדי לאדם, לא כולל ציוד בטיחות למקרה של מפולות שלגים, תחבורה או מזון. לחלופין, ניתן לשכור מדריכים פרטיים מוסמכים ישירות דרך איגוד מדריכי ההרים הקנדי (www.acmgguides.com).
ביזנס & פלז'ר
טל ירושלמי
סמנכ"ל שיווק בחברת ארליקטקס דארלן
טבע פראי
"דווקא בתקופה שבה אנו מודעים להשלכות ההתחממות הגלובלית, כדאי לבקר באזור הרי הרוקי שבקנדה שמציע את הטבע בעוצמתו האדירה. בשטחו של הפארק, שמוגדר אתר שימור מטעם אונסק"ו, מיתמרים הרים ופרושים עמקים, קרחונים, נהרות שוצפים ומדרונות מכוסים עצי אשוח. לצד הנופים עוצרי הנשימה הללו, ניתן לחזות ב-69 זני יונקים, שביניהם כבשים, איילים, ראמים ודובי גריזלי שחיים במערכת טבעית ייחודית. המקום עצום בגודלו ולכן כדאי להתמקד בכמה אתרים כמו שדה הקרח Columbia, שממנו זורמים מים לשלושה אוקיינוסים שונים, הקרחון הגדול ביותר בקנדה הקרוי Athabasca שנעלם והולך, ודיונת החול הטבעית ששוכנת שבאזור אגם Jasper".
-
האדריכלית נורית גפן
בעלת הסטודיו לעיצוב "בתים"
ויקטוריאני בטורונטו
"טורונטו היא אי של אירופיות בלב אמריקה הצפונית. יש בה חופים מרהיבים לאורך אגם אונטריו, במיוחד ברובע הביצ'ס שמלא בחנויות וינטג' ומסעדות רבות. שכונת קבג'טאון, שנמצאת בבלב העיר, היא ק"מ רבוע של בניינים ויקטוריאניים מרהיבים מסוף המאה ה-19 שביניהם משובצים גנים ומסעדות יפהפיות. אי אפשר לוותר על ביקור בשכונת יורקוויל, מרכז בוהמי אירופי משובץ בבתי מגורים ויקטוריאניים וסימטאות צרות שבהן שוכנות חנויות ייחודיות לעיצוב ומסעדות אופנתיות. בעיר יש שווקים רבים, שהאהוב עלי מביניהם הוא "לורנס מרקט", שוק מזון מקורה בסגנון צרפתי ששוכן בצדו המזרחי של רחוב יאנג. מומלץ לבקר בו בסופי שבוע, אז נוספים לאווירת הקרנבל הצבעונית תזמורות ואמני רחוב".
-
אודי מארצי
מנכ"ל "פישמן סלולר"
בית בחו"ל
"אני ממליץ על מסעדת Maison Falafel, השוכנת ברחוב Robson בוונקובר. זהו מקום אינטימי ומיוחד, שמצוין לארוחה מהירה וטעימה. המסעדה כה מבוקשת, עד שלפעמים נוצר תור עד תחילת הרחוב. אם אתם רוצים לאכול פלאפל או שווארמה במקום שמזכיר את דוכני הפלאפלים הקטנים בתל אביב ונותן טעם של בית בחו"ל, זה המקום המתאים".
-
דלית לאומי
בעלת חנות הבגדים "דליתי"
וינטג' מקומי
"אני ממליצה לבקר בשוק קנסיגטון בטורונטו. זהו שוק מהממם ביופיו ששוקק חיים כבר ב-5:00 לפנות בוקר, כאשר מגיעה הסחורה: משלוחי בשר, ירקות ופירות טריים. במאה הקודמת שכנו שם השוק היהודי של טורונטו ומרכז הטקסטיל של העיר, שהיה כולו בבעלות יהודית. באזור יש אווירה מיוחדת - בתים צבעוניים וחנויות יד שנייה, בבתי קפה קטנים ונעימים, מסעדות אורגניות, הופעות רחוב וחנויות בגדי וינטג' עם פריטים ייחודיים ונדירים".
67 Kensington Ave ,kensigton market, טורונטו M5T 2K2.
הכוכב השקט של קנדה
מאת מאט גרוס | ניו יורק טיימס
22.1.2009 / 20:33