>> למי שמטייל בסביבת הגן הלאומי אפולוניה הנמצא בצפונה של הרצליה, קשה להאמין שהוא נמצא בגוש דן. מכל עבר מקיפים אותו גבעות ושדות פתוחים, גדושים בצומח וחיות בר. המטייל הסבלני אף יוכל להבחין לעתים בצבאים הנמצאים במקום.
אזור זה הוא אחד המוקדים המעטים של שטחים הפתוחים שעדיין נותרו בין הרצליה לחולון. חלק ניכר משטחים אלה יועד במסגרת תוכניות מתאר שונות, הנמצאות בהליכי אישור בשנים האחרונות, לבניית אלפי יחידות דיור. הגופים הסביבתיים מנסים לשנות תרחיש זה באמצעות קידום תוכניות חלופיות לפיתוח ותיכנון שטחים שונים.
לוועדה לתיכנון ובנייה של מחוז תל אביב הוגשה לאחרונה התנגדות מטעם דרור עזרא, פעיל מפלגת הירוקים, לשינוי מספר 4 לתוכנית המתאר הארצית לחופים. מדובר בשינוי שנועד לתכנן מחדש את החופים המשתרעים בין הרצליה בצפון ובת ים בדרום.
התנגדותו של עזרא נוגעת לכמה שטחים באזור הרצליה, אך דגש מיוחד ניתן לשטח הנמצא מצפון וממזרח לגן הלאומי אפולוניה. מדובר בשטח שעל חלקו המערבי שכן בעבר מפעל של התעשייה הצבאית, עד לפינויו בעשור הקודם. עם זאת, עדיין יש בשטח בעיות קשות של זיהום קרקע שעוד לא טופלו. בחלקו המזרחי היה מתחם אנטנות ומשרדים של חברת בזק, והוא הוחזר למינהל מקרקעי ישראל לפני כשבע שנים.
פינוי שטחים אלה הביא לחזרתו של הטבע. צמחים ובעלי חיים החלו להתפשט ולשגשג. אלא שחלק ניכר מהקרקע מיועד לבנייה. על פי מה שמוצע בשינוי החדש לתוכנית המתאר, מדובר על בנייה של 3,000 יחידות דיור שלא יותירו הרבה מהשטח הפתוח שכיום מגיע עד לרכס החוף של הרצליה.
בהתנגדות שהגיש לוועדה מציין עזרא שמדובר באזור שנותר סגור במשך שנים רבות בגלל פעילות תע"ש ובזק. "מתחם זה מייצג נוף שלא שרד כמעט במקומות אחרים בשרון", הוא כתב. "זהו שטח עשבוני פתוח ורחב ידיים על חולות מיוצבים. בנוסף יש בו שטחי בוסתנים המשתרעים על עשרות דונמים. כל המאפיינים האלה יוצרים פתח לנוף העבר של ישראל שבו האדם שילב יחד חקלאות ושמירה על הנוף והטבע".
ההצעה:פארק פתוח במתחמי בזק ותע"ש
מה שמיוחד בהתנגדות מטעם הירוקים הוא הצגת תוכנית חלופית לתכנון השטח שאותה הכינו עבורם האדריכליות יעל גלעד וגלית שיף. העיקרון המרכזי, שבו מציעות השתיים לעשות שימוש, הוא העתקת שטחי הבנייה למגורים אל מחוץ לגבולות מתחמי בזק ותע"ש. מתחמים אלה ייהפכו לפארק ציבורי פתוח, כשמתחם תע"ש יעבור תהליכי טיהור של הקרקע המזוהמת שנותרה בו.
במקום בלב המתחמים של השטח הפתוח, הבנייה תתמקד בצמוד לשטחים של שכונה קיימת או תתבסס על פעולות של פינוי-בינוי בשכונות קיימות. בסך הכל מדובר על פוטנציאל של יותר מ-2,000 יחידות דיור, קרוב למחציתן במסגרת תוכנית פינוי-בינוי.
"הגדלת הצפיפות של השכונה הקיימת תאפשר ניצול מיטבי של המיקום האטרקטיווי שלה ושדרוג תשתיותיה", כתבו שתי האדריכליות בנייר עמדה שהכינו. "השכונה המתחדשת תיהנה מקרבתה לפארק פתוח, גדול ונגיש שיעלה את ערך הדירות". בשטח שבו פעלה חברת בזק יוקם מרכז מבקרים קטן ואילו השטח שבו שכן מפעל תע"ש ישמש לפעילויות ספורט ופנאי. הפיתוח שלו יעשה בשלבים, על פי ההתקדמות בטיהור השטח.
למינהל מקרקעי ישראל צפוי רווח אדיר מהפשרת המתחמים לבנייה וקשה לראות אותו נכנס לפרויקט מורכב וקשה לביצוע של פינוי-בינוי במקום ליהנות מהרווחים הגדולים והקלים יחסית להשגה. אך האדריכלות טוענות שבנייה במקום תהווה החמצה של הזדמנות היסטורית לפתח את השטח הצפוני של הרצליה כשטח פיתוח לנופש ותיירות. מדובר בגישה שכבר נהפכה למקובלת במקומות רבים בעולם שבהם הבינו ערים גדולות את הפוטנציאל התיירותי וגם הכלכלי של פיתוח שטחים שבמשך שנים רבות נוצלו למטרות תעשייתיות והפעלת מתקני תשתית.
טבע עירוני
בחוף הדרומי של הרצליה עומד בפני הגופים הירוקים אתגר פשוט יותר מאחר שבתוכנית המתאר הארצית לחופים כבר יועד חלק משמעותי ממנו להיות פארק חופי. עם זאת, החברה להגנת הטבע החליטה שאין די בייעוד זה ויש להבטיח שהשטח יישאר לא רק ללא בנייה אלא גם ישמר את ערכי הטבע והנוף.
בשיתוף עם בית הספר ללימודי סביבה על שם פורטר באוניברסיטת תל אביב, יזם הארגון הסביבתי תוכנית רעיונית לחופי דרום הרצליה שאותה כתב המתכנן הסביבתי, אביעד שר-שלום. לדברי ענת ברקאי-נבו, מנהלת קהילת תל אביב-יפו והסביבה בחברה להגנת הטבע, התוכנית תוגש לוועדת היגוי שאמורה לתכנן את פיתוח חופי הרצליה מטעם הוועדה לתכנון ובנייה של מחוז תל אביב.
"השטח הזה יועד אמנם להיות פארק אך בעלי קרקע במקום הציעו תוכנית עם היקפים בנייה גדולים בצמוד לפארק ועם פיתוח די נרחב בחוף הכולל טיילת בנויה, מסעדות ובתי קפה", מסבירה ברקאי-נבו. "זה הדליק אצלנו נורה אדומה והחלטנו להציע תוכנית שהחדשנות שלה בכך שהיא מציעה ליצור פארק המשמר את השטח כמוקד של טבע עירוני".
"חזונה של החברה להגנת הטבע הוא לשקם בפארק החופי של דרום הרצליה את המערכת האקולוגית של רכס הכורכר החופי לטובת התושבים והסביבה", נכתב בתוכנית הרעיונית. "המערכת האקולוגית תהיה גלעין רבייה בריא שממנו יופצו צמחים ובעלי חיים לאיים קטנים של רכס הכורכר החופי בתוך הערים ובשוליהן".
על פי התוכנית, בשכונת המגורים שאמורה לקום בצמוד לפארק ירוכז הבינוי הגבוה והצפוף יותר הרחק מהפארק, והוא יהיה מתון ונמוך יותר בקירבה לקו החוף. בין שטח הפארק לסביבותיו יוכשרו כמה צירי מעבר להולכי רגל ורוכבי אופניים כדי לחדש את הקשר בין שטחים בנויים לבין אזור החוף. כמו כן יהיה שיקום של האתר הארכיאולוגי "תל מיכל" שמהווה גם נקודת תצפית מרשימה על אזור החוף.
בתוך הפארק החופי לא תהיה טיילת אורכית בנוסח זו של תל אביב אלא כהגדרת התוכנית, "מערכת שבילים אינטימיים מותאמים לטופוגרפיה המקומית, מתקרבים ומתרחקים למצוק על פי העניין והאפשרויות הבטיחותיות".
את רכס החוף מציעה התוכנית לשקם באמצעות סילוק פסולת בניין ופיזור אדמת חמרה. הצמחייה תשוקם באמצעות זריעה ושתילה של צמחייה מקומית ויהיה שטח מיוחד של 5 דונמים שיוקדש כולו לריבוי צמחים נדירים. המים שיזרמו בחוף על פני המצוק ייאספו וישמשו ליצירת שלולית חורף.
בפארק יוקמו שני מוקדי פיתוח לכל היותר, ויהיו בהם שירותים שונים למבקרים. בנוסף יהיו בפארק מקומות המתאימים לפעילויות ספורט מסוגים שונים. כמו כן, יהיה רק חוף רחצה מוכרז אחד עם שירותים למתרחצים. לאתר הארכיאולוגי שישוקם תהיה גישה באמצעות מגרשי החנייה של הקניון הנמצא במתחם המרינה.
כמו במקרה של אזור תע"ש ומתחם בזק, גם בדרום הרצליה רואה המתכנן בהקמת פארק יתרון גדול גם עבור התושבים של שכונת המגורים החדשה. "אזור דרום הרצליה מיועד להיבנות כשכונת מגורים בבנייה רוויה איכותית", כותב שר-שלום. "המעמד החברתי שצפוי לאכלס את השכונה יודע להעריך מגורים בסמוך לטבע. אחד מבתי הגידול האטרקטיוויים ביותר כחצר קדמית של בית הוא הנוף הטבעי של רכס הכורכר".
פותחים את התוכניות
מאת צפריר רינת
23.1.2009 / 7:28