הממונה על חיפושי הנפט והגז: "לישראל יש זכות ראשונים לרכישת הגז ממאגר תמר 1"

פסגת שאיפתו של כל יזם או משקיע בתחום חיפושי הגז היא לגלות מאגר גדול. ואולם תגלית כזו היא לא פחות מכך מושא כמיהותיו של הרגולטור בתחום, המכונה בישראל הממונה על חיפושי הנפט והגז במשרד התשתיות.



הממונה בשנים האחרונות, ד"ר יעקב מימרן, הוא האחראי על מתן הרישיונות. מימרן ליווה מקרוב את פיתוח השדה ואת הליכי הקידוח מול חופי חיפה, שהשבוע פורסם כי התגלתה בהם כמות גדולה של גז.



בשבוע האחרון הוא היה אחת הדמויות המחוזרות ביותר, מתוקף קרבתו לקידוח "תמר 1". בראיון ל-TheMarker הוא מתאמץ להסתיר את סערת הרגשות שבה היה נתון בתחילת השבוע, ומתאר את המתרחש במשרד לאחר היוודע הבשורה: "רבים מתקשרים כדי לברך, אך כל אחד מאתנו משנס כיום מותניים. יש לנו עוד כמה אזורים במים הכלכליים (ראו מסגרת) של ישראל שעדיין פנויים מזכויות חיפוש".



האם התקבלו פניות נוספות לרישיונות בעקבות התגלית?



"אנו לא מצפים לתגובה במהירות שכזו. לאחר פרסום התגלית לא הוגשו מיד בקשות רבות להיתרים מוקדמים או לרישיונות קידוח. אני מעריך שמי שכבר מחזיק כיום בהיתר מוקדם יבקש להמשיך להחזיק בו, ובזכות התגלית יוכל לגייס הון או שותפים בקלות יחסית".



מלחמה בשטח



היקף שטח המים הכלכליים של ישראל הוא כ-22 אלף קמ"ר. בהערכה גסה, 60%-70% משטח זה נתונים כיום תחת זכויות ברמות שונות בידי מחפשי נפט וגז פרטיים. הליך בקשת ההיתרים או הרישיונות (ראו מסגרת) היה עד כה נחלתם של גופים מעטים ונישתיים, אך כעת הוא עשוי ליהפך לדבר מבוקש המושך אליו ארגונים מקומיים וזרים נוספים - או להרחיב את פעילותם של השחקנים הקיימים. מנגד, התגלית עשויה גם ליצור קונפליקטים רבים בשנים הקרובות סביב הזכויות בשטחי הים שלחופי ישראל.



לדברי מימרן, הליכי המיון לקבלת ההיתרים מסווגים את המבקשים לפי רמת הניסיון או מקצועיות הצוותים שברשותם. תנאי הסף לקבלת רישיון קידוח - בהם תוכנית עבודה מוסדרת, היקף השקעה ויכולת פיננסית - מספיקים כדי לתעדף מקצועית בקשה אחת על פני אחרת.



"יש לנו ועדה מקצועית ורואי חשבון שבוחנים את תוכניות העבודה ואת היכולת הכלכלית של המגיש", אומר מימרן. "במקרה של עימות בין מציעים, מועצת הנפט בוחרת את הזוכה לאחר שלבי בחינה מוקפדים. בעבר נתקלנו בתחרות בין כמה מבקשים - והכרענו. לרוב אנו משתדלים לחלק את השטח לשניים".



השכנים עושים רעש



בימים האחרונים התברר כי הקונפליקט על הקידוח מול חופי חיפה הוא לא בין יזמי החיפושים, אלא דווקא בין המדינות השכנות ישראל ולבנון. לפי פרסומים שונים, גורם פרלמנטרי בלבנון טען כי שטח הקידוח "תמר 1" הוא בבעלות המדינה.



"קשקוש מקושקש", מגיב מימרן בביטול. "מישהו הפריח בלון ניסוי. הרישיון נמצא בוודאות מוחלטת בשטח ישראל. קו הגבול לא ניצב לקו החוף, אלא ממשיך צפונה. הטענות האלה נשמעות רק כשמריחים גז. עד אז כולם יושבים בשקט ונותנים לצד השני להשקיע כסף".



האם אכן המאגר כולל גז בהיקפים כלכליים, או שמא הכמות נמוכה מהמשוער?



"היפותטית הכל יכול לקרות, אך התוצאות שפורסמו עד כה לא מעידות על כך".



יצחק תשובה, מבעלי הזכויות בקידוח, מיהר להכריז על בדיקת אופציות יצוא. זה אפשרי?



"יצוא נפט הוא פשוט, משום שקיים מחיר עולמי. מנגד, יצוא גז הוא בעייתי, משום שבתמחורו קיים פרמטר דומיננטי של מיקום. לכן צריך למצוא לקוח קרוב. המדינה לא כופה על בעלי הזיכיון למי למכור את הגז, והם רשאים לחפש את השוק הטוב ביותר בעבורם. עם זאת, חוק הנפט מקנה למדינה זכות ראשונים לרכישת הגז, ואת האפשרות להמיר את התמלוגים (12.5% מההכנסות, א.ב.) בגז".



ואולי בעלי הזכויות יבקשו להשהות את ההפקה עד לעליית מחירי הגז או עד סיום המשבר?



"הענקת חזקה בשטח דורשת את פיתוח השדה ?בשקידה ראויה'. כלומר, עבודה ברציפות ובאינטנסיוויות לקראת הפיתוח בלא שהיות מיותרות. הממונה הוא כלב השמירה על פעילות היזם, ותפקידו הוא למנוע פרשנויות נלוזות של המונח ?שקידה ראויה'".