נדחתה בקשת קרנות השקעה לתביעה ייצוגית נגד אלסינט, אלביט הדמיה ואלרון

בית המשפט המחוזי בחיפה דחה באחרונה בקשה לאישור תביעה ייצוגית שהגישו קבוצת משקיעים, בהם קופות הגמל גדיש ותגמולים ומנהלי קרנות הנאמנות איביאי ואיפקס נגד חברת אלביט הדמיה, בעל השליטה בה מוטי זיסר ונגד חברות אלסינט ואלרון תעשיות אלקטרוניות ונושאי משרה בחברות. הבקשה לתביעה הוגשה ב-2007, לאחר שבשנת 2000 דחה השופט מיכה לינדנשטראוס (כיום מבקר המדינה) תביעה בעניין מ-99'. לינדנשטראוס דחה את התביעה מכיוון שאלסינט רשומה למסחר בבורסה של ניו יורק, ולפי פסיקתו, בית המשפט בחיפה לא היה מוסמך לדון בתביעה ייצוגית נגדה. ב-2006, בעקבות ערעור, קבע נשיא בית המשפט בדימוס, אהרן ברק, כי בשל עילת התביעה ניתן היה לאשר את הבקשה לתובענה ייצוגית.

התובעות, 12 קרנות השקעה ונאמנות החזיקו יחדיו ב-7.8% ממניות הציבור באלסינט. הקרנות טענו כי במסגרת אירועים שהתרחשו ב-99' גרמו בעלי השליטה בחברה - אלביט הדמיה, אלרון ונושאי המשרה - למימוש עיקר עסקי החברה תמורת 370 מיליון דולר שהביאו לקיפוחן.

לטענת התובעות, בחרו בעלי השליטה להותיר את תמורת המימוש בקופת החברה בלא הצדקה מעשית, במקום לחלק את ההון העודף כדיווידנד לציבור בעלי המניות. עוד טענו החברות, כי בעלי השליטה המשיכו את הקיפוח במכירת השליטה למוטי זיסר. לטענתן, זיסר הסכים לשלם לבעלי השליטה מחיר גבוה מהסביר, בשל כוונתו להשתמש בקופת החברה לרווחיו הפרטיים. הקרנות טענו כי עודפי המזומנים בקופת החברה שימשו את זיסר בעסקיו במזרח אירופה.

לטענת הנתבעים לא נגרם כל נזק לבעלי המניות באלסינט. בחינת ההתפתחות בשער מניית אלסינט מראשית 99' ועד לסוף חודש יוני 2007, מלמדת כי משקיע אשר רכש מניית אלסינט בחודש פברואר 99' והתמיד בהחזקתו עד לסוף חודש יוני 2007, זכה לקבל תשואה על מנית אלסינט בשיעור ממוצע של 28.4% לשנה (תשואה מצטברת בשיעור של 236.5%). עוד נטען, כי הקבוצה בשמה הוגשה הבקשה כוללת בעלי מניות, שרכשו את מניותיהם לאחר שאירוע אחד או יותר מבין האירועים בגינם הוגשה התביעה הסתיים, ולכן הם לא קופחו בעטיו

השופט גדעון גינת מבית המשפט המחוזי בחיפה דחה את הבקשה לאישור התביעה כייצוגית בין היתר מאחר שהתביעה אינה ניתנת לברור באופן קבוצתי. השופט ציין כי חלק מהדיווחים והפרסומים עליהם מבססות הקרנות התובעות את טענותיהן נעשו בארץ ובעברית, בזמן שאלסינט נסחרה בבורסה לניירות ערך בארצות הברית, כך שלא בהכרח שכלל בעלי מניותיה נחשפו להם.

השופט הוסיף כי גם אם אלביט הדמיה והנתבעים עוולו כלפי הקרנות התובעות או הפרו התחייבויות שונות כלפיהן, הרי לא בהכרח נגרם להן נזק, והדבר תלוי בשאלה מה עלה בגורל מניות אלסינט שהוחזקו על ידיהן. לדברי השופט "בהיעדר התייחסות לשאלה זו מצד המבקשות, הרי שלא הראו, אף לא לכאורה, כי נגרם להן נזק".

הראיות שהוצגו על ידי הקרנות, כותב השופט, אינן מלמדות, כי במסגרת העסקה, נכון למועד ביצועה, שילמה אלסינט מחירים מופקעים בעבור הנכסים שרכשה, או כי ההתקשרות בה מצידה היתה חסרת היגיון כלכלי. השופט חייב את הקרנות התובעות לשלם לכל אחת מהקבוצות הנתבעות הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 50 אלף שקל.

קבוצת אלסינט יוצגה על ידי עוה"ד זאב שרף, שרון בן-חיים ורועי שפירא. קבוצת אלביט יוצגה באמצעות עוה"ד צבי אגמון ואורי שורק. את קבוצת אירופה ישראל ייצגו עוה"ד ניר כהן, אמיר בן-ארצי ויוסי שחמון. קבוצת אלרון יוצגה על ידי עוה"ד ניר מילשטיין ונועם מחלב. גדיש קרנות גמולים יוצגה על ידי עוה"ד נירה להב ואורלי גיא.