פרדי רובינסון ממשיך להסתבך: ישלם עם שותפו 2.5 מיליון דולר לחברת תקשורת רומנית

אנשי העסקים פרדי רובינסון, יגאל זילכה וחברת קולאל תקשורת ההולנדית שבבעלותם ישלמו לחברת התקשורת הרומנית רומנינווסט 2.5 מיליון דולר בערכם הריאלי. כך פסקה היום שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, נורית אחיטוב.

מפסק הדין עולה כי ב-2000 חתמה חברת רומנינווסט, המחזיקה במניות בחברות טלוויזיה ורדיו ברומניה, על הסכם ראשון לפיו רובינסון ירכוש מהחברה 82.5% ממניות חברת בת של חברת רומנינווסט, קרדינל קום לוקסמבורג. בתמורה היה על רובינסון לשלם לרומנינווסט כסף מזומן ולשאת בחלק מחובותיה של קרדינל. לאחר שההסכם הראשון לא בוצע החלו הצדדים בהידברות ביניהם. ב-2001 נחתם הסכם שני, לפיו רומנינווסט מוכרת את המניות לחברת קולאל, כאשר רובינסון וזילכה חתומים כערבים להסכם. לאחר שגם ההסכם השני לא בוצע, ניסיונות הידברות בין הצדדים עלו בתוהו וב-2003 הוגשה התביעה העיקרית בתיק.

רומיננווסט טענה כי רובינסון לא עמד בהתחייבויותיו והפר את חובתו לשלם את התמורה בעבור מניות קרדינל, ולא שילם תשלום משלים בסך 2.5 מיליון דולר שאמור היה לשלם בחמישה שטרי חוב על סך חצי מיליון דולר כל אחד. רובינסון, זילכה וקולאל טענו כי לאחר חתימת ההסכם הראשון ביצע רובינסון את התחייבויותיו אך התברר לו כי לחברות התקשורת חובות העולים בהרבה על אלו שצוינו בהסכם, וכי רומנינווסט הבריחה נכסים מחברות הבנות שלה.

רובינסון טען כי חתם על ההסכם השני, ששיפר את תנאי העסקה לטובתו מחוסר ברירה, נוכח ההשקעות הגדולות שכבר עשה. בתביעה שכנגד טענו השלושה כי כאשר חתמו על ההסכמים הם לא ידעו כי החוק ברומניה אסר על העברה לבעלי מניות חדשים של יותר מ-49% מהון המניות של חברה המחזיקה ברישיון טלוויזיה ברומניה. לכן, לטענתם, החליטה רומנינווסט להכין מסמכים מזויפים לפיהם מועברים לרובינסון רק 48.5% ממניות קרדינל. לפיכך טענו רוביסנון וזילכה כי ההסכמים בלתי חוקיים ובטלים מעיקרם. רובינסון וזילכה טענו ששילמו במסגרת ההסכמים 14.5 מיליון דולר והעמידו את תביעתם לצרכי אגרה על 8.7 מיליון שקל.

השופטת אחיטוב מציינת כי זילכה ורובינסון נמנעו מלזמן שני עדים מרכזיים: מנכ"ל חברות התקשורת הרומניות ועו"ד יוסי בייטנר, שייצג את השניים בהידברות לפני חתימת ההסכמים. לכן, לדבריה, יש להסיק שהעדת השניים היתה תומכת בגרסת הצד שכנגד.

השופטת מצטטת חוות דעת שהוגשה מטעם רובינסון וזילכהף של משרד עורכי דין רומני, לפיה הדין הרומני אינו אוסר העברת מניות מעל 49%. אחיטוב מציינת כי העלאת טענה זו מטילה כתם מוסרי ופלילי, ולכן היה על רובינסון וזילכה להוכיחה במידה גבוהה מהרגיל, ולצרף חוות דעת מומחה לעניין טענות הזיוף - דברים שלא ביצעו.

השופטת דחתה את טענותיהם של רובינסון וזילכה לפיה הוטעו לגבי ההון העצמי של החברות הנרכשות וחתמו על ההסכם השני מחוסר ברירה. לדברי השופטת "מצופה מאנשים עסקים סבירים, וכזאת עולה מהמסמכים שהחליפו ביניהם, כי הקונים/הנתבעים יבצעו בדיקת נאותות ... אין חולק כי לנתבעים היתה ידיעה של ממש ביחס למצבם הכלכלי של התובעים".

השופטת קיבלה את תביעת רומנינווסט בסך 2.5 מיליון דולר ודחתה את התביעה שכנגד שהגישו רובינסון, זילכה וחברת קולאל. בנוסף קבעה כי השלושה ישלמו לרומנינווסט ולבעליה, מרסל אברהם שכ"ט בסך 40 אלף שקל.