בנק מזרחי: חשש מצמיחה שלילית וירידת מחירים הכריעו לטובת ההורדה התלולה בריבית

הריבית במשק הופחתה ב-0.75% ל-1%, השיעור הנמוך בתולדות המשק. בכך קוצצה הריבית ב-3.25% בתוך ארבעה חודשים. בנק ישראל, באמצעות תחזית הצמיחה השלילית המפתיעה שפרסם אמש, הכשיר למעשה את הקרקע להורדה התלולה.



להערכת מנהל יחידת המחקר של בנק המזרחי טפחות, רונן מנחם, עיון בהודעה מצביע על כך שבנק ישראל מתחשב בפגיעה בייצוא ובהאטה הניכרת בפעילות במשק כגורם מרכזי בהחלטתו, לאחר שבהודעה הקודמת לא צוינו גורמים אלה מפורשות. לדברי מנחם "בנק ישראל מתייחס עתה ל"ירידה החדה" בביקוש ובפעילות המשקית, שעה שבהודעתו הקודמת נקט בלשון "התמתנות ניכרת" בלבד".



נקודה נוספת הקשורה לסביבת המחירים אותה מציין מנחם ואותה הזכיר הנגיד הוא הצורך בהחלשת הכוחות לירידת מחירים, שלהערכת בנק ישראל יוליכו את קצב האינפלציה מתחת לתחום זה. לדברי מנחם "אם בפעם הקודמת עדיין דובר על החזרת קצב האינפלציה לתוך תחום היעד (1%-3%), הפעם מדובר על צורך בהחלשת הכוחות לירידת מחירים. כך, הפחתת ריבית מוצגת כצעד שמחליש כוחות לירידת מחירים".



בנק ישראל גם הסיר את ההתייחסות, שהופיעה בהודעותיו האחרונות, לגבי עיתוי חזרת קצב האינפלציה לתחום היעד (הפעם מלמטה). לדברי מנחם "חרף ההשפעה הניכרת של שער החליפין, דרך סעיף הדיור, על שני המדדים האחרונים, בנק ישראל ממשיך לטעון שהפיחות בשקל אינו מסכן את יציבות המחירים והיציבות הפיננסית".



בנק ישראל הקפיד לציין גם הפעם כי הפחתת הריבית תכליתה להוזיל את עלות האשראי במשק. בתוספת להודעותיו הקודמות, הוזכרו הפעם תוכניות נוספות שהבנק הפעיל בתחום המוניטארי, בצד הפחתת הריבית. להערכת מנחם ,בנק ישראל ער לכך שהכלי המוניטארי קרוב למיצויו ובדומה לבנק הפדראלי, לדוגמא, הוא מכשיר את הקרקע לצעדים נוספים, ישירים באופיים, במידת הצורך.



הפחתת הריבית התבצעה למרות שבחודש דצמבר ירד מדד המחירים בשיעור נמוך משמעותית מהציפיות וכשברקע פיחות עקבי בשער השקל מול הדולר.



לדברי מנחם "שני המדדים האחרונים הצביעו על זיקה חזקה בין השניים". כמו כן מעריך מנחם כי מול אלה ניצבו ההידרדרות המהירה בשוק העבודה, נפילה בתפוקה, במכירות ובייצוא בענפי המשק השונים והירידה התלולה בשיעור 1% במדד המשולב, שהטו את הכף לטובת שיעור ההפחתה התלול.



לדברי מנחם "נקודה נוספת שתמכה בקבלת ההחלטה היא המדיניות הפיסיקאלית. בנסיבות הנוכחיות, גירעון בשיעור 4.1% תוצר בתקציב המדינה, כפי שמניח בנק ישראל, אינו מהווה חריגה מתקרת ההוצאות, אלא תוצאה של הכנסות מדולדלות. לכן יכול בנק ישראל לחוש נוח יותר עם הפחתת הריבית, שכן זו לא התבצעה תוך פריצה תקציבית".



ביחידת המחקר של בנק המזרחי מעריכים כי, בנק ישראל הסיר את הצורך בכפיפות להשגת יעד יציבות המחירים בהחלטותיו הבאות. בסיכום דבריו מדגיש בנק ישראל שנית שישתמש בכלים הנוספים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו, כשבפעם הקודמת הסתפק באמירה שיעשה "כל שיידרש".



לדבאי מנחם "בנק ישראל מכוון להמשך מדיניות מוניטארית נמרצת יותר – ומגוונת יותר, שתחליף במידת הצורך את ארסנל הורדות הריבית, שהולך ומסתיים".