ביה"ד הארצי לעבודה חייב את ביטוח לאומי לשלם לאלמנים בקיבוצים קצבת שאירים לאחר שלילת הזכות

תקנה שהתקין המוסד לביטוח לאומי ב-1993 שבגינה נשללה במהלך עשור שלם קצבת שאירים מאלמנים בקיבוצים ובמושבים שיתופיים, בוטלה על ידי הביטוח הלאומי בעקבות עתירה לבג"צ של אלמנים חברי קיבוצים.



בניגוד לאלמנות הזכאיות לקבל מהביטוח הלאומי קצבת שאירים ללא כל קשר להכנסתן, חוק הביטוח הלאומי קובע כי אלמן זכאי לקצבת שאירים אם הכנסתו אינה עולה על תקרה הקבועה בחוק.



ב-1993 הגדיר הביטוח הלאומי באמצעות תקנה, באופן שרירותי וגורף, את כל חברי הקיבוצים והמושבים השיתופיים כמי שהכנסתם עולה על הרף המזכה בקצבה והקצבה נשללה מהם. ב-2003 עתרו שני אלמנים לבג"צ בטענה כי תקנה השוללת באופן גורף ממגזר שלם זכאות לקצבה היא בלתי חוקית. לאחר מספר דחיות החליט הביטוח הלאומי לבטל את התקנה ו-850 אלמנים חברי קיבוצים ומושבים, שהקצבה נשללה מהם שנים רבות בשל התקנה הבלתי חוקית, החלו לקבל את הקצבה בהיקף כולל של 850 אלף שקל בחודש.



בדיון שהתקיים לאחרונה בבית הדין הארצי לעבודה, קיבל בית הדין החלטה תקדימית, לפיה על הביטוח הלאומי לשלם קצבת שאירים לקיבוציהם ומושביהם של כ-80 אלמנים, שהגישו בקשה לקבלת הקצבה אך נפטרו במהלך ההתדיינות המשפטית בבג"צ.



הביטוח הלאומי סירב לשלם את הקצבה ליורשיהם (הקיבוצים והמושבים השיתופיים) של האלמנים, בטענה שהחוק אינו מתיר לו לשלם קצבה למי שנפטר. בית הדין הארצי לעבודה דחה בהחלטה תקדימית את ההתנגדות ופסק שעל הביטוח הלאומי לשלם את הקצבה ליורשיהם של האלמנים, על כל התקופה שחלפה מהגשת התביעות ועד פטירתם של הזכאים, רובם מראשוני וותיקי ההתיישבות בארץ. את האלמנים ואת קיבוציהם ייצג בבג"צ ובבית הדין לעבודה עו"ד רון רוגיון.