נכשל המאבק להצלת בית ההבראה בזכרון יעקב שתיכנן האדריכל יעקב רכטר

המאבק להצלת בניין בית ההבראה מבטחים לשעבר בזכרון יעקב נחל מפלה עם דחייתן של ההתנגדויות למיזם הבנייה במתחם על ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה שומרון. החלטת הוועדה, שפורסמה בשבוע שעבר, סוללת את הדרך להרס של רוב חלקי המבנה המקורי לצורך הבנייה החדשה.. שינויים מפליגים יחולו גם בחלקי המבנה שיישארו על תילם, כולל האגף דמוי הגל המניפתי מעל רכס ההר מעל כביש 2 שהוא סימן ההיכר הבולט של הבניין. שאריות היצירה המקורית ייבלעו בבנייה מסיבית שהקפה עולה פי כמה וכמה על נפח הבניה המקורית.



בניין מבטחים נחנך ב-1968 והוא אחד האיקונות האדריכליות החשובות בישראל. יופיו וערכו זכו להסכמה כללית בקהילת האדריכלית ובציבור הרחב והוא זיכה את מתכננו, האדריכל יעקב רכטר, בפרס ישראל לאדריכלות. המיזם שיפגע אנושות בהישג התרבותי הזה, הוא לא אחר מאשר מרכז תרבות שיזמה המיליונרית הנדבנית ופטרונית האמנויות לילי אלשטיין. למרבה האירוניה, לתכנון החדש שותף בנו של המתכנן המקורי, אמנון רכטר.



אלשטיין רכשה את המבנה במכרז לפני כשנתיים. מצבו הפיסי כבר היה רחוק מלהיות מזהיר, אך איכויותיו נותרו כשהיו. אלשטיין עצמה הכריזה אז על אהבתה למבנה ולמקום "הנפלאים והנהדרים האלה", כדבריה, והבטיחה להגן עליו מציפורניהם של כרישי הנדל"ן שלטשו עיניים לזכויות הבנייה שהוקנו למקום על פי תוכנית קיימת. הרכישה - במחיר כפול מזה של מתחריה למכרז - והבטחותיה של אלשטיין זכו להד תקשורתי עצום. אבל עד מהרה התברר שלאלשטיין יש גם כן שאיפות נדל"ניות.



לצד מרכז התרבות המובטח מקדמת אלשטיין במתחם בנייה מסחרית לכל דבר המיועדת למלונאות, מסעדות ובתי קפה בהיקף כולל של 63,000 מ"ר (יותר מכל אחד ממגדלי עזריאלי). כבר כשהתגלו כוונותיה האמיתיות כמה חודשים אחרי החגיגה התקשורתית סביב רכישה, חזרה בה אלשטיין למעשה מהבטחותיה הראשונות ואמרה כי המקום הוא רכושה הפרטי וכי "אי אפשר לסגוד לקירות שלא משרתים את עם ישראל".



גם אחרי החלטת הוועדה המקומית לדחות את ההתנגדויות, הדרך פתוחה עדיין להגשת ערר למשרד הפנים; אם מטעם המועצה לשימור אתרים, שהגישה התנגדות מטעמים אדריכלים והיסטורים ואם מצד תושבים המתגוררים בשכנות למתחם, שהגישו התנגדות לוועדה בשל הפגיעה באיכות חייהם בגלל נפחי התנועה הצפויים באזור - ושהתנגדויותיהם נדחו.