תחיית המתים: עברייני בנייה יחויבו להרוס מבנים לא חוקיים - 60 יום לאחר מותם

בוני מבנים לא חוקיים במושבים יחויבו להרוס את המבנים - אך רק 60 יום לאחר מותם. כך קבע בראשית החודש שופט בית משפט השלום ברחובות הרן פינשטיין. השופט אף נתן פרשנות שונה לחוזי החכירה שחתמו הנתבעים עם מינהל מקרקעי ישראל, וקבע כי השתנות נסיבות הזמן והמקום מחייבת פרשנות חדשה של החוזים הללו - ויציקת תוכן שונה במעמדם של חברי מושב חגור ומושבים אחרים, מול המינהל.

מדובר בתביעה נגד 6 חקלאים ממושב חגור, שהקימו מבנים לשימוש לא חקלאי על קרקע המינהל ("שימוש חורג") וללא הסכמתו ואישורו, שהושכרו לגורמים עסקיים למטרות לא חקלאיות. המינהל ביקש מבית המשפט להורות לנתבעים להרוס את המבנים בתוך 60 יום, ובית המשפט קבע בפסק דין תקדימי שהתביעה מוצדקת אך בלתי צודקת. זאת, מפני שהנתבעים הם חקלאים קשישים המתגוררים במושב מאז הקמתו, מתיישבים שהקימו ישוב ספר ותרמו רבות לביטחון המדינה. השופט פסק שאין מדובר בעבריינות לשמה, אלא שמצוקת החקלאות והיעדר היכולת להתפרנס ממנה הובילו את הנתבעים לבצע את העבירות - הקמה והשכרה בלתי חוקית של מבנים לצורך פרנסה מינימאלית.

בהחלטה תקדימית, שבאה לפתור את הקונפליקט בין מוצדק לצודק, פסק השופט כי על כל אחד מהנתבעים להרוס את המבנים שהוקמו על ידו ללא היתר. אלא שנוכח הנסיבות המיוחדות של המקרה, ייכנס פסק הדין לתוקף רק לאחר 60 יום ממועד פטירתו של כל אחד מהנתבעים. לראשונה קבע פסק דין כי אף שהנתבעים עשו שימוש אסור בקרקע חקלאית, יש להכיר בנסיבות המיוחדות שהביאו אותם לבצע את העבירה.

יו"ר אגף קרקעות ואגודות שיתופיות בתנועת המושבים, עו"ד עמית יפרח, אמר בתגובה להחלטת בית המשפט כי אי הסדרת השימושים הלא חקלאיים בקרקעות המושבים הינה תוצאת רשלנותם של מועצת מקרקעי ישראל ורשויות התכנון לתת מענה לשינויים שחלו בהתיישבות ב-20 השנים האחרונות: "מדובר במשבר כלכלי קשה שעברה ההתיישבות בשנות ה-80, שתוצאתו היא שחקלאים רבים במושבים נותרו ללא פרנסה ועם חובות כבדים, שהביאו אלפים מהם לקחת יוזמה ולפתח עסקים לא חקלאיים בלא היתר".

מושב העובדים חגור הוקם ב-1949 בסמוך לקו התפר, בין ראש העין לכפר ג'לג'וליה ועיקר פרסומו בגין חווה לגידול קופים המיועדים לניסויים שהוקמה בו ושני הרמטכ"לים שיצאו ממנו, דן חלוץ וגבי אשכנזי.