מסימני מצב החירום הכלכלי: שכר הח"כים יוגדל בכ-3%

מאת צבי זרחיה

החל מינואר 2002, מעריכים במשרד האוצר, ייהנו נשיא המדינה, ראש הממשלה, השרים, סגניהם, חברי הכנסת, השופטים, המנכ"לים בשירות המדינה וכל הצמודים אליהם, מתוספת שכר של כ-3%.

שכר הבכירים הרי מתעדכן בחודש הראשון בשנה בהתאם לשינוי בשכר הממוצע במשק בשנה הקודמת, ומניתוח נתוני השכר הממוצע לחודשים ינואר עד אוקטובר, שנערך באחרונה באוצר, התברר שהוא צמח בכ-3.4%; לכן, ואם מגמה זו לא תשתנה באופן משמעותי בנובמבר ובדצמבר - ובאוצר לא מוציאים מכלל אפשרות שהשכר הממוצע יצטמצם מעט בחודשים אלה - מעריכים באוצר ששכר הבכירים יוגדל ב-3% בקירוב.

באופן פרדוקסלי, השכר הממוצע ובעקבותיו גם שכר הבכירים, מושפעים לטובה מגל הפיטורים ששוטף את המשק: פיטורי עובדים ששכרם נמוך הרי מובילים לעליית השכר הממוצע, ובעקבותיה תופח גם שכר הבכירים.

עם זאת, בשנה האחרונה פוטרו גם עובדי היי-טק רבים, ששכרם היה גבוה מהשכר הממוצע, כך שלא עדיין לאמוד בוודאות את השפעת הפיטורים במשק בשנה האחרונה על השכר הממוצע. בשנתיים האחרונות, אגב, נרשם גידול משמעותי בשכר הממוצע: ב-2000 הוא עלה ב-10.2%, לאחר עלייה של 6% ב-99', ושכר הבכירים עמו.

כדי למתן תנודות חדות אלה הציע משרד האוצר לפני תשעה חודשים להצמיד את שכר השרים, חברי הכנסת והשופטים למדד במקום לשכר הממוצע במשק; אלא שוועדת הכספים, המוסמכת לדון בשכר השופטים, סירבה לקבל החלטה לפני שוועדת הכנסת תקבל החלטה בעניין שכר חברי הכנסת, ולפני שמליאת הכנסת או ועדה ציבורית יקבלו החלטה בעניין שכר השרים.

בוועדת הכנסת הובעה התנגדות חריפה להצמדת שכר חברי הכנסת למדד. יו"ר הוועדה, ח"כ יוסי כץ (עבודה), אמר שעל פי הערכות המומחים שהופיעו בפניה, השכר הממוצע במשק דווקא יירד ב-2001. "כך יפחת שכר חברי הכנסת בשיעור זהה, ולכן יש להמשיך בהצמדה לשכר הממוצע", הסביר. "אם נצמיד את שכרנו למדד, שיעלה השנה בכמה אחוזים, יאשים הציבור את הנבחרים כי פעלו מתוך אינטרס עצמי".

כץ גם הבהיר כי אם השכר הממוצע במשק יעלה השנה בסופו של דבר, יציע לוועדת הכנסת להקפיא בחקיקה את שכר חברי הכנסת; "יש למנוע גידול בשכר הנבחרים במצב החירום הכלכלי והאבטלה הגואה במשק", הוסיף. השאלה היא, כמובן, אם יצליח כץ לגייס את תמיכת חברי הכנסת למהלך שיקפיא את שכרם.

שומרים על השמנת

ההצהרות שהשמיעו השבוע כמה משרי הממשלה, בדבר נכונותם להפחית בשכרם, רחוקות ממימוש; שר, כך עולה מעיון בחוק יסוד הממשלה, אינו יכול להחליט על כך בעצמו, והמוסמכות לדון בהפחתה שכזו הן הכנסת או ועדה ציבורית שמינתה.

אלא שבינתיים לא הגישה הממשלה הצעת חוק להפחתת שכר השרים, ומליאת הכנסת לא התבקשה לקבל החלטה כזו; גם הוועדה הציבורית הקובעת את שכר השרים וממליצה על שכר חברי הכנסת אינה פועלת מזה ארבעה חודשים, עקב התפטרות היו"ר, השופט בדימוס שאול אלוני, ביולי האחרון.

מקורות ממשלתיים אמרו השבוע כי הפחתת שכר השרים תפר את האיזון בין שכר השרים לבין שכר חברי הכנסת והמנכ"לים בשירות המדינה; כיום מסתכם שכרו החודשי של שר ב-32,946 שקל, ושכרם של חבר כנסת ומנכ"ל בשירות המדינה הוא 30,163 שקל.

אם, למשל, יופחת שכר השרים ב-10%, לכ-29 אלף שקל בחודש, שכר הח"כים והמנכ"לים בשירות המדינה יהיה גבוה משכר השרים; כדי למנוע מצב כזה נדרשת בד בבד הפחתה בשכרם של חברי הכנסת והמנכ"לים.

הבעיה היא שרבים מחברי הכנסת אינם נלהבים להפחית בשכרם, ואילו שכר המנכ"לים נקבע בחוזה העסקתם עם נציבות שירות המדינה, ולא ניתן לקצץ בו בלי הסכמתם. בכנסת מעריכים לכן, שהדיון בהצעה יתקיים רק בכלי התקשורת.

הח"כים מחכים לוועדה

יו"ר אל על לשעבר, יוסף צ'חנובר, יתמנה בקרוב ליו"ר הוועדה לבחינת שכרם ותנאיהם של השרים וחברי הכנסת; הוא יחליף בתפקיד את השופט אלוני, שהתפטר במחאה על כך שוועדת הכנסת לא קיבלה את עמדתו בעניין קביעת שיעורי פנסיה לחברי כנסת שפרשו מהכנסת הקודמת לפני תום קדנציה מלאה. "הוועדה היתה בתקופה האחרונה חסרת אונים ומיותרת", אמר.

בימים האחרונים דנו יו"ר הכנסת, אברהם בורג, ויו"ר ועדת הכנסת, יוסי כץ, בחידוש פעולת הוועדה; השניים הציעו לצ'חנובר לעמוד בראשה, ונענו בחיוב. כיום משמש צ'חנובר חבר בוועדה יחד עם פרופ' יעקב נאמן, פרופ' אמירה גלין וד"ר אמל ג'אמל. כץ ובורג גם מבקשים לצרף לוועדה שני חברים - רואה חשבון ומומחה לענייני שכר ופנסיה.

על שולחן הוועדה כבר הצטברו דרישות לא מעטות לשיפור שכרם ותנאיהם של חברי הכנסת והשרים, ובמשרד האוצר נערכים למאבק.