האוצר מתעקש על יעד הצמיחה כדי לא לתקן התקציב

מאת מוטי בסוק

"בנק ישראל טוען כי דרושה מדיניות תקציבית מרסנת יותר ממה שנעשה בתקציב 2001 ו-2002. האוצר טוען כי בנק ישראל צריך לנהל מדיניות מרחיבה. אני מסכים עם שניהם" - כך אומר ד"ר מומי דהן, עד אתמול יועץ בכיר למנכ"ל האוצר.

"כבר בעת הכנת תקציב 2002 בקיץ השנה, חשבתי שהצמיחה תהיה נמוכה מ-4%", אומר דהן. "כיום אני מניח שהצמיחה בשנה הבאה תהיה בין 1% ל-2%. התעקשות האוצר על יעד צמיחה של 4% מונעת בעיקר מסיבה אחת - החשש והקושי לעבור מההתחלה את כל מסלול הייסורים של אישור התקציב. אני מבין את הסיבה אבל לא מקבל אותה, משום שההתעקשות הזו גורמת לנזקים קשים. הנזק הראשון הוא פגיעה באמינות. הממשלה צריכה להימנע ממצב שבו הציבור בישראל ובעולם מתייחס בחשדנות למסמכים ולהצהרות רשמיות שלה. אמינות חשובה תמיד, אבל במיוחד כשהמשק במצב קשה", אומר דהן. "רכישת אמינות מחדש תעלה למשק במחיר גבוה", הוא ממשיך.

"הנזק השני הוא המסר שהממשלה מעבירה כשהיא מפרסמת הערכת צמיחה גבוהה שאינה משקפת את המציאות הכלכלית. קשה מאוד לעמוד מול דרישות שכר או הצעות חוק כספיות, כאשר לציבור נדמה כי לממשלה יש מקורות כספיים ניכרים. לכן, למרות הקשיים, למרות הבעייתיות הכרוכה בתיקון התקציב, יש בהחלט מקום לעשות זאת כבר בזמן הקרוב. להערכתי, באוצר מפריזים במחיר הנזק שייגרם בהעברת תקציב מתוקן".

דהן (40) הגיע לאוצר לפני כשנתיים ממחלקת המחקר בבנק ישראל, בעקבות מנכ"ל האוצר, פרופ' אבי בן-בסט. עם התפטרותו של בן-בסט ביולי, היה ברור כי דהן יילך בעקבותיו. דהן סירב להתייחס בראיון לשר האוצר או לבכירים אחרים במשרד. הוא אומר כי בכוונתו להקדיש את השנה הקרובה למחקר, שיתמקד באי-שיוויון ובמדיניות מקרו-כלכלית, וכן לעסוק בהוראה באוניברסיטה העברית בירושלים ובמרכז הבינתחומי בהרצליה.

לדעת דהן, אם מסתכלים על המדיניות הפיסקלית בנפרד מהמדיניות המוניטרית - מחמיצים את העיקר. "צריך להיות שילוב בין השניים. המשק הישראלי כיום הוא מהמפותחים בעולם. משטר החליפין הוא פורמלית משטר של רצועת ניוד, ובאופן מעשי - נייד לחלוטין. במשק פתוח עם שער חליפין נייד האפשרויות למדיניות פיסקלית מרחיבה - מצומצמות. הרחבה פיסקלית משמעותית במשק סגור, כשמניחים כי הגירעון יתחלף בעודף בזמן קצר. קשה להניח כי דווקא בשנת בחירות (2003) יחתרו בממשלה לעודף תקציבי. גם לפי המרשם הקיינסיאני, הרחבה פיסקלית לא תעזור כי היא תגדיל את הגירעון, תדחוף מעלה את שערי הריבית, ותלחץ לייסוף שער החליפין. כתוצאה מכך כדאיות היצוא תיפגע. התוצאה תהיה שהממשלה תגדל על חשבון היצוא, בלי שינוי משמעותי בפעילות הכלכלית. לעומת זאת, פעילות מוניטרית מרחיבה, באופן משמעותי, תתרום מאוד לכל המדדים החשובים במשק - להגדלת הפעילות, התוצר, היצוא ולהקטנת האבטלה. צריך לחתור לריבית נומינלית של 3.0% (כיום 6.10%). עם זאת, הורדות הריבית צריכות להיעשות בצורה מדודה וזהירה, כדי שלא ליצור זעזועים בשווקים הפיננסים", הוא אומר.

דהן רכש את השכלתו האקדמית באוניברסיטה העברית. ב-1987 סיים תואר ראשון בכלכלה ובמינהל עסקים בהצטיינות. ב-1989 סיים בהצטיינות תואר שני באותם מקצועות. את הדוקטורט בכלכלה קיבל ב-1996.

לדעתו, ניהול מדיניות כלכלית דומה לניהול סיכונים. לדבריו, בבנק ישראל מפריזים בהערכת סיכוני האינפלציה וממעיטים בהערכת סיכוני האבטלה. "לדעתי, הסיכון החברתי הטמון בעלייה באבטלה בעין מאהל ובדימונה עצום ביחס לסיכוי שהאינפלציה בישראל תתעורר מחדש".

כשדהן נשאל כיצד יוצאים מהמיתון, הוא מדגיש כי הנסיגה שחלה השנה בהכנסה לנפש רעה מהבחינה הכלכלית, אך מוסיף כי המשבר הוא כלל עולמי. "לטווח קצר יש לעבור למדיניות מוניטרית מרחיבה, ולצמצם את הגירעון המתוכנן בתקציב מ-2.4% תוצר ל-2.0%. הממשלה צריכה ליצור תנאים שיבטיחו פריצה של המשק קדימה ברגע שהסערה העולמית והביטחונית תשכך. הדבר החשוב ביותר הוא נקיטת צעדים שיקטינו את אי השיוויון הכלכלי, ויביאו לצמיחה בת קיימא בטווח הארוך.

כדי להשיג זאת יש לנקוט ב-4 צעדים. הראשון, צריכה להיות רפורמה בתחום החינוך, שתביא לצמצום משמעותי בפערים. צריך לדאוג שילדים מוכשרים בעיירות הפיתוח ובמגזר הערבי יממשו את הפוטנציאל שלהם. יש מספיק מקורות לעשות את זה בתקציב הקיים. הדבר השני הוא צמצום משמעותי של מספר העובדים הזרים. הממשלה לא עושה את זה, חרף כל התחייבויותיה והחלטותיה. היבוא של עובדים אלה גורם לנזקים עצומים לשכבות החלשות ולחסרי ההשכלה. הצעד השלישי הוא אימוץ מסקנות ועדת תמיר למעבר ממדיניות הבטחת הכנסה למדיניות הבטחת עבודה, כדי שתהיה תקווה למקבלי הבטחת הכנסה להשתלב בשוק העבודה. הצעד הרביעי צריך להביא לפתיחת חלונות למגזר החרדי להשתלבות בשוק העבודה, כדי שיותר חרדים יישענו על הכנסות מעבודה ופחות על תמיכות שונות".

דהן אינו תומך בקיצוץ בקצבאות הביטוח הלאומי. לדבריו, בתקופות של האטה כלכלית צריך להיזהר מכך. "עם זאת, יש לקצץ בצורה נחרצת בקצבאות הילדים, החל בילד הרביעי, מכיוון שהן ממלאות תפקיד שלילי בהעברת העוני מדור לדור", הוא אומר.

ביחס לתוכנית החבילה שדובר בה השבוע, סבור דהן כי המשק לא יכול לעמוד לאורך זמן בעלויות השכר הגבוהות במגזר הציבורי. לדעתו, צריך למתן משמעותית עלויות אלה. "אני מקווה שעסקת החבילה תצליח, אף שאני חושב שעסקה כזו מתאימה לעידן אחר ולא למשק המודרני שהתפתח בישראל".