עד כמה אפקטיווית התוכנית של אובמה?

ניו יורק טיימס

>> בשלב הראשון, תוכנית התמריצים תטפטף למשכורות בסכומים קטנים וכמעט לא מורגשים: 12 או 13 דולר לשבוע עבור הרבה עובדים אמריקנים, בצורה של הקלות מס.



עבור שורות המובטלים ההולכות וגדלות, התוכנית תהיה משמעותית יותר: אנשים שאמורים להפסיק לקבל דמי אבטלה ימשיכו לקבל אותם, בתוספת 25 דולר בשבוע. במכולת, משפחה בת ארבעה נפשות המתקיימת מתלושי מזון, עשויה לגלות שהממשלה העניקה לה עוד 79 דולר בחודש.



סכומים גדולים בהרבה צפויים להופיע בהמשך, באדיבות ואשינגטון, בספרי התקציב של בירות המדינות בארה"ב: מיליארדי דולרים בעבור שירותי בריאות, בתי ספר ותשתיות.



אין כל ספק כי השפעות חבילת התמריצים בסך 819 מיליארד דולר שקודמה על ידי הנשיא אובמה ואושרה על ידי בית הנבחרים ביום רביעי, תורגש בתוך כמה שבועות מהרגע בו תאושר באופן סופי. אך עד כמה אפקטיווית תהיה התוכנית העצומה בהתנעת מנועיה הכלכליים של ארה"ב מחדש? הערכת הדבר מצריכה חישוב מורכב בהרבה של הצעת החוק, הנפרשת על פני 647 עמודים, אומרים מחוקקים, כלכלנים ומנתחי מדיניות.



בעוד שקשה לחזות עד כמה תצליח התוכנית הכוללת, קל יותר לשלוף מסקנות אודות מרכיביה הנפרדים, ולאמוד אותם מול המטרה הבסיסית של כל חבילת תמריצים: לקדם פעילות כלכלית ולייצר משרות בצורה מהירה ויעילה ככל שניתן.



האמצעי בעל ההשפעה המהירה ביותר בתוכנית התמריצים הוא החזרי מסים. ממשל אובמה מקצה לו 275 מיליארד דולר - כשליש מהתוכנית. הרפובליקאים טוענים כי החזרי המסים קטנים מדי. דמוקרטים אחדים טוענים כי הם עוצבו לא נכון בניסיון עקר לרצות את הרפובליקאים. וכלכלנים אחדים אומרים ששני הצדדים צודקים: שהתוכנית צריכה לכלול קיצוצי מסים אפקטיוויים וגדולים יותר. הקיצוץ העיקרי עתיד לספק אשראי נוסף של עד 500 דולר ליחידים ו-1,000 דולר לזוגות.



לפי אנליסטים, חבילת התמריצים תהיה אפקטיווית יחסית בהושטת סיוע ל-50 המדינות, שרבות מהן, כדי לעמוד בדרישות לאיזון תקציבי, ניצבות בפני קיצוצים חדים. סיוע לא יגביר את הפעילות הכלכלית, אבל יעזור במניעת פיטורי עובדי ציבור שיחריפו את המשבר.



תחום שבו סכנת עיכוב בקבלת התקציב היא הגדולה ביותר הוא התשתיות. לפי התוכנית יופנו 30 מיליארד דולר לבניית כבישים מהירים ועשרות מיליארדי דולרים נוספים לפרויקטים אחרים בתחומי התחבורה, המים, הדיור, חידוש פארקים ובניית מתקנים צבאיים. לפי הערכה, רק 64% מהכסף המיועד לתשתיות יופנה ליעדיו בתוך 19 חודשים. הסכנה היא שלפרויקטים עצמם יש ערך כלכלי קטן או שום ערך כלכלי לטווח הארוך, והם עשויים להגדיל את הגירעון התקציבי.



140 מיליארד דולר מיועדים לחינוך, בהם מיליארדים לילדים עניים וילדי חינוך מיוחד. 20 מיליארד דולר המיועדים לשיפוצי בתי הספר לא יסייעו רבות באישוש הכלכלה בטווח הקצר. כמו ההקצבה לחינוך, נתח גדול מההוצאה לשירותי בריאות ותוכניות לאנרגיה אלטרנטיווית לא יחולקו עד 2012 לפחות - שלב בו, לדעת מרבית המומחים, המיתון כבר ייגמר.