>> "שמעתי שאני אימת עורכי הדין בתל אביב. דווקא הילדים שלי ואשתי אומרים שאני נחמד. אני רואה את עצמי כלא מזיק. אני לא מחפש חיכוכים, ודחיית בקשות לא אומרת שאני אימת עורכי הדין. ייתכן שמי שאמר את זה היה בדעת יחיד", כך פתח סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, יהודה זפט את הרצאתו "כיצד להופיע באולמי", שנשא בחמישי שעבר במכון להשתלמות של לשכת עורכי הדין בתל אביב.
סדרת ההרצאות הזו זוכה להדים, במיוחד לאחר שפתחה אותה "מלכת הפירוקים" של המחוזי בתל אביב, ורדה אלשיך. נראה שעורכי הדין צמאים לדעת מה חושבים עליהם השופטים. כך גם בהרצאה השנייה, שבהנחיית עו"ד אורנה לין, היה האולם מלא.
זפט השתמש באנלוגיות מאולם הקונצרטים: "לא משנה כמה הקליינט חשוב, מעל ומעבר לכך ניצבת חובה אחרת: אתם נמצאים בהליך משפטי שצריך לעשות בו צדק. את ההליך ניתן לדמות לקונצרט. צריך שיתוף פעולה בין כולם. אחד הדברים המכוערים ביותר הוא כשעורך דין מנסה להשתיק את עמיתו. צריך להבין שיש שני נגנים ומנצח. צריך לתת את הבמה ולהיות קשוב למנצח".
זפט, האחראי על התיקים האזרחיים במחוזי, ייחד חלק נכבד מדבריו לבקשות במעמד צד אחד. הוא התרעם על הזילות ועל השכיחות של השימוש שעושה הצד השני במלים "המבקש בא בידיים לא נקיות". לדבריו, "כמעט בכל תיק נשמעת טענה זו. לי אין בעיה, אבל אתה מטיל רפש בעורך הדין ויש לשמור זאת למקרה שהאדם באמת עשה תרגילים".
עם זאת, זפט הבהיר למבקשים סעדים במעמד צד אחד, שהתהילה חולפת מהר: "זכרו, ההישג בבקשות במעמד צד אחד הוא לזמן קצר. מחר בבוקר יגיע עורך הדין של הצד השני, הכל ייחשף והצו יתבטל. הנוק-אאוט מתחלף בתמונה הבאה של ההצגה".
להמחשה, שלף זפט דוגמאות מתיקים שהגיעו לאולמו באחרונה. הוא סיפר על עתירה מינהלית של מתמודדת שהפסידה במכרז גדול של משרד הביטחון. בעתירה טענה החברה כי הסכום שהציעה החברה הזוכה היה נמוך מדי. מה ששכחה העותרת לציין הוא את סכום ההצעה שלה, שגם היה נמוך למדי. בסופו של דבר, הסביר זפט, דיווח על כך משרד הביטחון - והחברה לא השיגה דבר.
דוגמה אחרת נוגעת לאיש עסקים צעיר שביקש לעצור מכירת מניות תוך שהציג הסכם מייסדים שקובע כי יש לו זכות סירוב. "לכאורה, בקשה מצוינת. הכל כתוב במפורש וצריך לתת לו צו", אמר זפט. "ואז קובעים דיון למחרת. הצד שכנגד שולף מכתב שבו איש העסקים מוותר על זכותו. אותו אדם שילם הוצאות בסך 100 אלף שקל. אם זו האימה, אני מתכוון להמשיך". הקהל הגיב בצחוק.
זפט סיפר שעורכי דין הסתירו בשלבים שלפני משפט התכתבויות מהותיות שהתגלו לאחר מכן. "בדרך כלל אני לא מתחשבן עם עורכי דין, אך יש מקרים קיצוניים. במקרה כזה, שבו עורך דין מכיר את כל הפרטים, אתה צריך לומר לו מלה. ואז אני כותב עליו דברים ונגרם נזק למוניטין שלו. זה מצער. תראו עד כמה אנשים מוכנים להתלכלך, ובשביל דברים טיפשיים. העצה שלי היא להימנע מכך. עורך דין הוא קצין בית המשפט. הלקוח מתחלף, אבל בית המשפט נשאר".
טיפ נוסף: "זה לא חכם לא להתייחס למה שאני אומר על התיק בתחילת הדיון. אם אני מציע לרדת מהבקשה, אני עושה טובה למבקש, ויש לשקול זאת ברצינות". לשאלת TheMarker חידד זפט ואמר כי מובן שזו רק המלצה, והוסיף שהוא מקפיד לסייג ולומר שכך הדברים נראים לו בשלב התחלתי זה.
"שמעתי שאני אימת עורכי הדין בתל אביב"
מאת עמית בן-ארויה
1.2.2009 / 6:50