>> בשנות ה-90 מספר שחקני הכדורגל הישראלים ששיחקו בקבוצות אירופיות היה זעום. כל מעבר של שחקן למועדון אירופי זכה להד תקשורתי גדול וסיפק תחושת גאווה פטריוטית.
הרצון העז של השחקנים לשחק באירופה ותחושת השליחות הלאומית גרמו למועדוני הכדורגל בישראל להמעיט בתמורה המבוקשת. כמה סוכנים ממולחים הבינו את הפוטנציאל ושיכנעו מועדונים אירופיים לרכוש ישראלים. השחקנים נשמו לזמן מה אוויר פסגות של כדורגל מקצועני, גם אם בקושי ראו דקות משחק, המתווכים גזרו קופון יפה, והמועדונים האירופיים השביחו את השחקנים בעצם רכישתם.
מרבית השחקנים חזרו לאחר תקופה קצרה לישראל, והמועדונים שאליהם חזרו שילמו עליהם מחיר גבוה יותר. למה? משום שהשחקנים חזרו כגיבורים שהגשימו את החלום האירופי.
נזכרנו בכך בעקבות הנפקת האג"ח של חברת החשמל בחו"ל. החברה, שנמצאת בבעלות ממשלתית, גייסה 500 מיליון דולר בריבית גבוהה במיוחד של 9.38%. המרוויחים העיקריים היו בנקים זרים ששימשו מתווכים. מוסדיים ישראליים לא הורשו להשתתף בהנפקה בשל מגבלות שמוטלות עליהם.
כעת, כשהסחורה בשוק, המוסדיים הישראליים קונים אותה בשמחה במחיר גבוה בכ-7%. מי שמוכר אותה לציבור הישראלי הם שוב המתווכים - הבנקים הזרים.
בשבוע שעבר דיברנו כאן על מצוקת הבנקים בעולם והתערערות האיתנות הפיננסית שלהם. הנפקת החוב של חברת החשמל נראית כדרך יצירתית מצד הממשלה לתמוך בבנקים הזרים. לנו הסיפור הזה נראה מוזר. לא ברור לנו מדוע בחרה המדינה לסבסד דווקא את המגזר הפיננסי העולמי, במקום להעדיף את המערכת המקומית. אם כבר מחליטים להנפיק אג"ח חצי-ממשלתיות בזול, מדוע לא לצ'פר לפחות את המשקיעים הישראלים?
בעבר הרחבנו כאן גם בעניין החוב של חברת החשמל, בעקבות החלטת מעלות להכניס את האג"ח שלה לרשימת מעקב. הזכרנו את ההתחייבות הלא רשמית של המדינה לתמוך בה, שבלעדיה ספק אם היא היתה מסוגלת לגייס הון. אי עמידה של המדינה בהתחייבות זו היא כמעט בלתי נתפשת. התנהגות כזו תשליך לרעה גם על האג"ח שמנפיקה הממשלה עצמה. לכן קראנו לממשלת ישראל להפוך את ההתחייבות הבלתי רשמית לרשמית, ולהוזיל בכך את הגיוסים של חברת החשמל.
בינתיים המדינה לא עשתה דבר בעניין, מלבד סבסוד בנקים זרים על חשבון אזרחיה. הרי אנחנו נישא בנטל החוב הכבד של חברת החשמל - דרך ייקור החשמל.
מניית מגדל, שיצאה בתחילת השנה מהתיק הישראלי שלנו (משיקולי עדכון מניות במדדים), חוזרת אליו לאחר ירידה של 20% מתחילת השנה - הירידה החדה ביותר שרשמה מניה כלשהי במדד ת"א 100, שעלה ב-2009 בכ-8%. מגדל תיכנס על חשבון קרדן NV, כדי לשמור על המגבלה של עשר מניות בכל אחד מהתיקים.
-
רן שחם הוא מנכ"ל משותף באלטשולר שחם. עידו שגיא הוא אנליסט. הכתבה אינה מהווה המלצה לרכישת ני"ע
-
מניות שנמכרו: בתיק הישראלי נמכרה האחזקה בקרדן NV מניות שנרכשו: בתיק הישראלי נרכשו 4,000 מניות מגדל
-
עדכון מדדים
תהליך שבו מתחלפות מניות הנכללות במדדי הבורסה בהתאם לקריטריונים שונים. עדכונים כאלה עשויים לגרום לתנודות חדות בחלק מהמניות
כך מסבסדת ממשלת ישראל בנקים זרים
רן שחם ועידו שגיא
1.2.2009 / 6:50