מדיניות שמרנית ודמי ניהול נמוכים סייעו לקופות המפעליות לנצח את השוק בזמן משבר

השנים האחרונות לא היו טובות לקופות המפעליות והמגזריות, אליהן יכולים להצטרף רק עובדים השייכים למגזר מסוים. דרישות הרגולציה ייקרו את התפעול השוטף; התחכום הגובר בניהול ההשקעות הציב בפניהן דרישות חדשות; והקופות, שבחלקן הדירקטור הוא נציג ועד העובדים ומזכירת ראש הוועד היא ועדת הביקורת נראו כשריד ארכאי.

הקופות המפעליות פיגרו בתשואותיהן בשנות הגאות, וסוכני ביטוח זריזים ניצלו את המצב והעבירו את העמיתים מקופות אלה לקופות הכוכבות של אותן השנים. אלא שבסוף 2008 החלו קופות הגמל המפעליות לזקוף את ראשן.



דווקא בגלל יכולת ההשקעות הפחות מפותחת שלהן, חלקן הגדול שמר על תמהיל השקעות סולידי יחסית. בזכות הסולידיות סיימו הקופות המפעליות את 2008 עם הפסד ממוצע נמוך משל קופות הגמל הכלליות, שרשמו תשואה שלילית ממוצעת של כ-20%.

התשואות חוברות לדמי הניהול הנמוכים הנגבים בקופות אלה. בקופות הכלליות זינקו דמי הניהול ב-2007-2008. כיום קשה למצוא קופות הגובות פחות מ-1% דמי ניהול, כאשר כשהממוצע הוא 1.4%. הקופות המפעליות גובות דמי ניהול של פחות מ-1%, מה שמשאיר בידי החוסכים תשואה נטו גבוהה יותר.

הרוב המכריע של קופות הגמל המפעליות מנוהל במסלול השקעות כללי, אבל גם בקופות הגמל המפעליות הגדולות, כמו בענף כולו, מציעים לחוסכים בעקבות המשבר מסלולי השקעה סולידיים מתמחים ­ מסלולים שקליים ומסלולי טווח קצר.

מבין קופות הגמל המסלוליות המנהלות יותר מ-400 מיליון שקל, קופת הגמל הוותיקה של עובדי הסוכנות סיימה את 2008 עם תשואה שלילית של 0.17%. קופת הגמל של עובדי בנק דיסקונט סיימה את השנה עם תשואה שלילית של 5.66%. קופת הגמל של העובדים הסוציאלים נמצאת במקום השלישי עם תשואה שלילית של 6.59%.

בתחתית הטבלה ניתן למצוא את קופת הגמל של עובדי אל על, שסיימה את 2008 עם תשואה שלילית של 17.53%. קרן ההשתלמות של עובדי הרשויות המקומיות סיימה את 2008 עם תשואה שלילית של 17.53%. קופת הגמל של עובדי התעשייה האווירית סיימה את 2008 עם תשואה שלילית של 26.94%.

הלאמה ודו"חות בדיקה

התשואות ב-2008 של הקופות המפעליות אולי הפתיעו לטובה, אך ככל שמדובר בהתנהלות, השנה שהסתיימה לא היתה קלה עבורן. הקופות המפעליות מנוהלות בידי גופים שניהול השקעות לטווח ארוך אינו המקצוע שלהם, אלא מושפעים מאוד מוועדי עובדים. מבנה זה גם מזמן חוסר שקיפות ובעיות ביקורת ובקרה. כך, שלושה מקרים כאלה התגלו בשנה החולפת.

המקרה הראשון החל עוד ב-2007. קופת הגמל של עובדי אל על הסתבכה בהשקעות במכשירים מורכבים, ורשמה עקב כך הפסד של עשרות מיליוני שקלים. ב-2008 מונה הכלכלן יוסי בהיר לבדוק את העניין, ובנובמבר הודיעה קופת הגמל כי היא מוציאה מחצית מהכספים שהיא מנהלת לניהול השקעות חיצוני בכלל פיננסים ובפסגות.

המקרה השני היה כרוך בהלאמה של קופה שהתגלו בה אי סדרים. הרחק מאור הזרקורים טיפל אגף שוק ההון במשרד האוצר ב-2008 בהלאמה ומכירה של קופת הגמל של עובדי תכנון המים לישראל (תה"ל). קופת עובדי תה"ל התנהלה כאגודה שיתופית. בביקורת שביצע משרד האוצר ברבעון הראשון של 2008 התגלו אי סדרים בניהולה, שנגעו לרישום לא מדויק של העמיתים וזכויותיהם, הלוואות, הפקדות, וכן פעולות שבוצעו בניהול הקופה.

האוצר מינה לקופה הקטנה, המנהלת כ-200 מיליון שקל, מפקח מיוחד, והיא הועמדה למכרז בין הגופים בשוק ההון. בתחילת נובמבר נמכרה הקופה לאפסילון, הפסיקה להתנהל כאגודה שיתופית ונהפכה לקופת גמל רגילה שמנוהלת בנאמנות.

המקרה השלישי, ואולי המפורסם שבהם, היה של קופת הגמל של עובדי התעשייה האווירית. בינואר 2008 הציגה הקופה תשואות שליליות חריגות, לאחר שהסתבכה בהימור על אופציות מעו"ף. בעקבות הפרשה מונה רו"ח ערן יאראק כבודק חיצוני לקופה. בדיקתו חשפה שורה של כשלים בתחום הבקרה והביקורת בניהול הקופה.

מנהל ההשקעות ומנכ"ל הקופה עזבו את תפקידם בעקבות הפרשה. הממונה על שוק ההון באוצר, ידין ענתבי, שלא היה מרוצה מהיקף הבדיקה, מינה בודק חיצוני נוסף. הקופה סיימה את 2008 בתשואה שלילית של כ-27%. העמיתים לא פוצו בגין המחדלים והוגשה תביעה ייצוגית נגד הקופה.

חלק ניכר מהקופות המפעליות הוציאו את ניהול ההשקעות שלהן לגופים המוסדיים הגדולים ­ מגדל, הראל, פסגות ועוד. חלק מהקופות המפעליות הקטנות העבירו את ניהול הקופה כולה, ולא רק את ניהול ההשקעות, לידי הגופים המוסדיים.

כחלק מהמהלך גם נמשך הליך המכירה של קרנות ההשתלמות המגזריות, שמוחזקות בידי המדינה (משרד האוצר) וההסתדרות. ב-2008 נמכרה למנורה מבטחים קרן ההשתלמות של המהנדסים, שמנהלת כ-2.5 מיליארד שקל. לאחר מכירתה פתחה מנורה מבטחים את הקרן להצטרפות של כלל הציבור. בקרנות ההשתלמות, שימשיכו ויעמדו למכרז, מנוהלים כ-17 מיליארד שקל.