משרד הביטחון סגר חקירה חשאית בחשד להטיית עסקות לרכישת ציוד לצה"ל

משרד הביטחון והמשטרה חקרו בחשאי שבע שנים חשדות לשחיתות של בכירים במשרד. נבדקו טענות שהבכירים היטו מכרזים שפירסם המשרד בארה"ב לקניית ציוד ביטחוני בשווי יותר ממאה מיליון דולר והדליפו מידע לחברות שהם חפצו ביקרם, כדי שאלה יזכו בחוזים. משרד הביטחון עיכב את קידום החקירה, מחשש לפגיעה ביחסים עם ארה"ב. פרקליטות המדינה סגרה את התיק בסוף 2007 בנימוק של חוסר ראיות.



החקירה נפתחה ב-2001 ועסקה בחשדות שעובדים במשלחת הרכש בניו יורק ובמטה משרד הביטחון בתל אביב הדליפו לחברות מסוימות מידע על הצעות מחיר שהגישו חברות מתחרות - וכך איפשרו לראשונות לזכות במכרזים. בין היתר בדקו החוקרים אם העובדים קיבלו טובות הנאה מהחברות, בתמורה למידע שסיפקו להן.



יחיאל חורב, לשעבר הממונה על הביטחון במשרד הביטחון (מלמ"ב), חשש כנראה שהחקירה תפגע בקשרים הביטחוניים עם ארה"ב, ואולי לכן היא נמשכה זמן כה רב. חורב פרש מתפקידו לפני כשנה וחצי ומחליפו, אמיר קין, הורה על סגירת החקירה בטענה שאין ראיות. הוא המליץ גם למשטרה ולפרקליטות לנהוג כך, דבר שאכן עשו שני הגופים.



המכרזים שבמוקד החקירה היו לרכישת ציוד וטכנולוגיות מחשבים בעבור מערכת הביטחון. למכרזים יכלו לגשת רק חברות אמריקאיות, משום שמשרד הביטחון משלם על הציוד בכספי הסיוע הצבאי של ארה"ב לישראל. אחד מתנאי הסיוע הוא שהמכרזים יפורסמו בעבור חברות אמריקאיות. בין החברות שניגשו למכרזים - ,HP EMC, Cisco ו-Juniper, שלהן שלוחות בישראל. הציוד נרכש בעבור יחידות האזנה ופענוח בחילות המודיעין והאוויר, אגף התקשוב וגופים נוספים במערכת הביטחון.



תקלות וליקויים



הפרשה הראשונה שנחקרה היתה מכרז שפירסם בתחילת העשור מינהל הרכש (מנה"ר) במשרד הביטחון, לאספקת מאגרי אחסון ממוחשבים לצה"ל. למכרז ניגשו שלוש חברות אמריקאיות שלהן שלוחות בישראל: HP, Hitachi Data Systems ו-EMC - שזכתה בו.



חיים אדר היה בעת פרסום המכרז ראש משלחת הרכש בניו יורק ולפני כן ראש מנה"ר. בשנים האחרונות, לאחר פרישתו מהמשרד, עובד אדר כיועץ חיצוני ל-EMC ולחברות נוספות, שלהן עסקים עם משרד הביטחון.



יהודה כהן, אז אחראי הרכש ב-HP, טוען שחש שהמכרז התנהל תוך ליקויים חמורים לכללי המינהל התקין. "כבר למחרת פרסום תוצאות המכרז גיליתי ששתי החברות המתחרות שלנו ידעו הכל על הצעת המחיר שהגשנו", סיפר כהן ל"הארץ". לדבריו, החליט שלא להתלונן בפני המשרד, מחשש ל"נקמה" בחברה בה הועסק.



זמן קצר לאחר ש-EMC סיפקה את הציוד לצה"ל, התגלו בו תקלות וליקויים שהקשו על איסוף מודיעין ועל פעילות מבצעית במבצע "חומת מגן" נגד ארגוני טרור בגדה המערבית, ב-2002. התקלות תוקנו רק כעבור 24 שעות. משרד הביטחון המשיך את ההתקשרות עם EMC והחברה אף זכתה במכרזי המשך בשווי עשרות מיליוני דולרים, על סמך ניסיון העבר.



בניגוד ל-HP, חברות אחרות היו נחושות יותר ובמרוצת השנים התלוננו בפני חורב וקין. כך, שתי חברות התלוננו שפרטים מהצעותיהן הודלפו ממכרז שפורסם ב-2005, לאחסון מידע בעבור חיל המודיעין בשווי 50 מיליון. במכרז זכתה EMC.



"שבוע לפני פתיחת מעטפות המכרז", אמר מקור ישראלי הבקיא בנושא, "נסע סגן ראש משלחת הרכש, אדריאן שוורץ, מלווה בחיים אדר, שאז כבר היה יועץ חיצוני של EMC, לביקור במטה החברה בבוסטון". נסיעות כאלה מקובלות, אך לדברי המקור נציגי משלחת הרכש לא ביקרו גם במפעלי החברות האחרות שניגשו למכרז.



לפני פחות משנה פירסם מנה"ר מכרז נוסף, בשווי עשרות מיליוני דולרים, להקמת רשתות תקשורת ומערכות הגנה וניהול מידע בעבור צה"ל. במכרז זכתה חברת Juniper, שגם לה מייעץ חיים אדר. גם במקרה זה הביעו החברות שהפסידו במכרז חשש שבכירים במשרד הביטחון הדליפו פרטים מהצעות המחיר שהגישו.



חשש מפגיעה ביחסים



בכיר במשרד הביטחון אישר באוזני "הארץ" שיחידת החקירות של המלמ"ב התמקדה בחשאי בפעילות כמה מבכירי המשרד, שביניהם קשרים מקצועיים ואישיים הדוקים. עמם נמנים:



* אדריאן שוורץ, עד לפני כמה חודשים סגן ראש משלחת הרכש בניו יורק וכיום האחראי לרכש ציוד לצבא היבשה במנה"ר.



* יו"ר ועד עובדי המשרד, אליעזר חסון, שעבד תחת אדר בניו יורק כאחראי על רכש ציוד לחילות המודיעין והאוויר ושמשמש כיום באותו תפקיד במנה"ר.



לפי חקירת משרד הביטחון - שזכתה לשם "אמריקאי חסון" - שוורץ, חסון ואחרים שמרו על קשרים עם אדר, גם לאחר שזה פרש מהמשרד.



לדברי המקור הבכיר, שהיה מעורה בחקירה, משרד הביטחון חשש שהיא "תפתח תיבת פנדורה. שאם נעמיק את הבדיקה, האמריקאים עלולים לרחרח בנושא והתוצאה תהיה לא פחות חמורה מפרשת רמי דותן". תת-אלוף דותן הורשע ב-1993 בגניבת מיליוני דולרים מעסקות של חיל האוויר בהן היה מעורב בארה"ב - פרשה שבעקבותיה שינו ישראל וארה"ב את נוהלי הרכש הביטחוני ביניהן.



במלים אחרות, המשרד העדיף להתעלם מחשדות למעשים לא-כשרים ואולי אף לשחיתות, לכאורה כדי שהדבר לא ייוודע לפנטגון ולרשויות החוק בארה"ב ויפגע בקשרים הביטחוניים הענפים בין המדינות.



עם זאת, בכיר אחר במשרד טוען שלחשש זה אין בסיס. "הפנטגון היה רק מעריך את ישראל אם היה מתברר לו שהיא פועלת לביעור נגע השחיתות", אמר, נדמה שהטענה הזו היא רק תירוץ לחוסר הרצון של משרד הביטחון לחקור את עובדיו ובהם בכירים".



חקירה סמויה



החקירה החלה ב-2001, בעקבות מכתבים בעילום שם ששלחו למלמ"ב עובדים במשלחת משרד הביטחון בניו יורק, שבהם התלוננו על תהליכים מוזרים בהתקשרויות עם חברות. בין היתר כתבו העובדים שקניין במשלחת סירב לאשר חוזה לרכישת שירותים מחברת "נס", משום שההליך נראה לו לא תקין. אבל, סיפרו המתלוננים, סגן ראש המשלחת אדריאן שוורץ הנחה את הקניין לחתום על מסמכי הרכישה. אדר, לשעבר ראש משלחת הרכש, עבד אז כיועץ חיצוני ל"נס".



לדברי קניין לשעבר במשלחת, "עובדים במשלחת חשו שהדברים מתנהלים באופן מוזר, משום שבכירים יצאו לארוחות צהריים מפוארות עם נציגים של חברות שרצו לזכות בחוזים של משרד הביטחון. במקרה אחד הוזמן אחד מראשי המשלחת לתא פרטי באופרה. בכירים נסעו לנסיעות ?צ'ופר' במסווה של ביקורים מקצועיים".



לדברי הקניין לשעבר, רוב העובדים לא רצו להתלונן על מה שראו, מחשש שיפוטרו. אבל במקביל לתלונות שהגישו העובדים שהתגברו על חששם, התלוננו בפני משרד הביטחון גם ישראלים שהועסקו בחברות אמריקאיות.



ראש המלמ"ב אז, חורב, הורה ליחידת החקירות של משרדו לבדוק את החשדות והמשימה הוטלה על דורון טמיר. טמיר החל בחקירה סמויה, שכללה גביית עדויות מעובדי משרד הביטחון בישראל ובניו יורק, וכן מעובדים ישראלים של חברות אמריקאיות.



אבל לפי תביעה שהגיש טמיר, הוא חש שהממונה הישיר עליו, גדי ווטרמן וכן חורב אינם מגלים התלהבות מהחקירה. בקשותיו לנסוע לארה"ב לגבות עדויות נדחו בלך ושוב; אחר כך כפו עליו לצרף לחקירה חוקר נוסף, נח נדלר - שלימים התברר שבנו מועסק במשלחת בניו יורק.



ב-2007 טסו לבסוף טמיר ונדלר לניו יורק. טמיר גבה שם עדויות שלדעתו חיזקו את החשדות נגד הבכירים, אך חש שנדלר אינו שש להיכנס לעובי הקורה. לאחר זמן מה, כשביקש לשוב ולטוס לארה"ב, סירבו ווטרמן וחורב לבקשתו.



בשלב מסוים בחקירה יידע חורב את משטרת ישראל על החקירה, כפי שמחייבו החוק. אבל עד מהרה הסתבר לחוקרי היחידה הארצית לחקירות בינלאומיות, שטיפלה בתיק, שחורב אינו נלהב ממעורבותם. הם ביקשו לצאת לארה"ב כחלק מהחקירה, אך חורב מנע את נסיעתם. המשטרה הבינה את הרמז.



תאונת עבודה



טפח מפרשה סבוכה זו נחשף בתביעה נגד הביטוח הלאומי, שהגיש אשתקד לבית הדין לענייני עבודה בתל אביב חוקר המלמ"ב טמיר. בתביעה, שהגיש באמצעות עו"ד אילן אלמקייס, דורש טמיר להכיר בו כנכה לאחר שלקה בלבו בעקבות תאונת עבודה, שאירעה באוגוסט 2007 ושכללה "ריב חריג והתרגזות חריגה" עם הממונה הישיר שלו ווטרמן.



לטענת טמיר, המריבה פרצה כשהתברר לו שווטרמן וחורב "עושים פעולות חקירה בתיק ללא ידיעתי ומאחורי גבי", ושווטרמן אף המליץ לחורב "להעיף אותי מהיחידה". לפי התביעה, "התפתח ויכוח מתלהם המלווה בצעקות שלי... הטחת תיקים על שולחנו וכן צעקות והעלבות קשות". לדברי טמיר, בעקבות הוויכוח חש ברע וכעבור כמה ימים התמוטט.



לאחר שטמיר אושפז הוטלה מלאכת החקירה על נדלר לבדו. כחודשיים אחר כך, הודיע ווטרמן למשטרה - באישור אמיר קין, שהחליף את חורב - שלמשרד אין ראיות ולכן סגר את החקירה. המשטרה והפרקליטות, כאמור, קיבלו את עמדת המשרד וסגרו את החקירה.



ווטרמן, שהעיד בפני הביטוח הלאומי בינואר 2008, סיפק גרסה משלו להתנהלות החקירה. "טמיר טען שיש בתיק הזה ראיות מספקות", אמר ווטרמן, "טענתי ואני טוען כי (אין) ראיות למעשים פליליים".



לשאלת חוקר הביטוח הלאומי אם "האינטרס שלך לסגור את התיק נובע מהעובדה שמעורבים בו אנשים כמו יו"ר ועד העובדים, שאתה זקוק לו לקבלת קביעות במשרד", השיב ווטרמן שלמיטב זיכרונו הקביעות שלו אושרה עוד קודם לכן, ושטענות כאלה מוכיחות ש"טמיר לא יכול להיות חוקר. התיק נסגר כי אין בו ממש".



הזוכות במכרזים



מטות החברות Juniper בקליפורניה ו-EMC במסצ'וסטס, שהועלו טענות על כשרות המכרזים בהן זכו. שתי החברות סירבו להגיב



משרד הביטחון: כל חשד נבדק



משרד הביטחון מסר בתגובה שחקירתו התנהלה בתיאום עם המשטרה ושהעביר דיווחים עליה למבקר המדינה. לפי המשרד, הפרקליטות סגרה את התיק באוקטובר 2007, לפי המלצת המשטרה, בנימוק ש"מכלול נסיבות העניין אינן מצדיקות המשך חקירה".



המשרד הדגיש שהוא "בוחן כל חשד שעולה... בתיאום עם המשטרה והפרקליטות. המשרד פועל לפי אמות מידה מחמירות בכל הקשור לטוהר מידות. כל חשד נבדק, ולו הקל ביותר".



לגבי העברת החקירה לנדלר לאחר מחלתו של טמיר, מסר המשרד שההחלטה "נעשתה על ידי הגורמים המוסמכים, לאחר שדנו במכלול השיקולים".



עוד נמסר, שבנו של נדלר החל לעבוד במשלחת משרד הביטחון בניו יורק כעשרה חודשים לאחר ביצוע החקירה, כך שלא היה חשש לניגוד עניינים או להפרעה לחקירה.



"הארץ" פנה באמצעות דובר המשרד, לאליעזר חסון ולאדריאן שוורץ. באשר לשניים ציין המשרד בתגובתו שהם לא נחקרו בפרשה וש"כל ניסיון להכפיש את שמם ולפגוע בהם כמוהו כלשון הרע".



פרקליטות המדינה אישרה שהחקירה נסגרה באוקטובר 2007, מחוסר ראיות.



חיים אדר אמר בתגובה שאינו יודע על החקירה ושמעולם לא זומן למסור עדות בנושא. לדבריו, מאז שפרש ממשרד הביטחון הוא משמש יועץ חיצוני לחברות העובדות עם משרד הביטחון, אך שהתנהלותו מול המשרד היא ללא דופי ותוך הקפדה על כל הנהלים.



יחיאל חורב סירב להתייחס לנושא.



החוקר דורון טמיר סירב להגיב, אך עורך דינו אילן אלמקייס כתב ל"הארץ" ש"על מרשי חלים כללי הסודיות של משרד הביטחון ולפיכך אין הוא יכול לחשוף פרטים על חקירות שנוהלו".



החברות הקשורות לחוזים שנחקרו - EMC ,Cisco ,Hitachi ו-Juniper - סירבו להגיב.