"המשבר הכלכלי החריף גילה שהסקטור הפיננסי באירופה ובארה"ב הוא הונאה. הקפיטליזם החדש צריך לחזור ולהיות מבוסס על ייצור ועל כלכלת ידע, אבל צריך לחרוך בחרב אלכסנדר את הבירוקרטיה", כך אמר יו"ר הכספים אבישי ברוומן בדיון בנושא "הנגב בחזית: יעד לפיתוח אסטרטגי, בכנס הרצליה שנערך במרכז הבינתחומי בהרצליה.
בדיון, התרכזו הנואמים בקיפאון הפיתוח בנגב, ובייחוד בתוכנית דרומה שאושרה בממשלה באוקטובר 2005, בעלות של 17 מיליארד שקל על פני 10 שנים אך לא יושמה עד כה. ברוורמן, דיבר בכעס על חוסר הפעולות בנגב והדיונים הרבים בנושא ואמר כי "הבירוקרטיה הממשלתית שעוצרת את פיתוח מדינת ישראל".
"כיהנתי 16 שנה כנשיא אוניברסיטת בן גוריון, ראיתי 2 כנסים בשנה שמסתכמים בכ-40-60 כנסים עד עכשיו. ראיתי את התוכניות האלה כבר לפני 6-7 שנים ולא צריך להיות גאון גדול בשביל להבין אותם. צריך לבנות רכבת, מוסדות חינוך, פארקים ותעשייה ולהתחיל לבצע".
"מה קרה בפועל?" שאל ברוורמן והשיב: "חוסר ביצוע מוחלט. יש כאן רכבת, אוניברסיטה, מכוני מחקר הטובים ביותר. הכל כאן. מה שקורה זה שפקיד א' מפריע לפקיד ב' ויועץ משפטי א' מפריע ליועץ משפטי ג' ושר ג' מפריע לשר י'"ז. וכל הדיונים לא משנים כי שוב ושוב מביאים אנשים לדבר על תוכניות לנגב".
"המשבר הכלכלי החריף גילה שהסקטור הפיננסי באירופה ובארה"ב הוא הונאה", אמר ברוורמן. הקפיטליזם החדש צריך לחזור לייצר ולהיות מבוסס על כלכלת ידע ולהילחם לצמצום הביקורקטיה. צריך לחתור לצמיחה בת קיימא צריך להשקיע בהון אנושי ומערכת תמריצים ברורה".
"הבעיה היא גם רגולציה פיננסית אבל צריך לחתוך ולפשט תהליכים כדי שההון האנושי יצליח לבצע. יש פרויקטים קיימים שתקועים בתחבורה ותשתיות וצריך רק שהתקציב יעבור ולמצוא אנשי ביצוע. כמה פעמים יכולים תושבי הנגב לשמוע על 17 מיליארד שקל? זו כבר בדיחה עצומה. אנחנו מתכנסים כל שבוע ובוחנים את אותם דברים. בלי שינוי בדמוקרטיה ובשיטת הממשל לא מצליח. אנחנו לא צריכים פרופסורים בשביל זה צריך מישהו שעושה", אמר ברוורמן וזכה למחירות כפיים מהקהל.
"התוכניות ברורות אבל אין אנשי ביצוע והפוליטיקה מתעסקת במערכת הבחירות כך שמרוב תשדירים שחקו את התוכן והביצוע", סיכם.
פרופ' אלכס מינסק, דיקאן בית ספר לאודר לממשל במרכז הבינתחומי, שעמד בראשות צוות שבחן את התוכנית לפיתוח הנגב שאושרה בממשלת שרון באוקטובר 2005 אך לא יושמה, הציג את כישלון הממשלה ליישם את התוכנית, שהיתה אמורה לפתח בינוי, תשתיות ותעסוקה בנגב ועלותה 17 מיליארד שקל בין 2006-2015.
מינסק המליץ ליצור מנגנון יישום שיתעדף את הפרויקטים לנגב על פי קריטריונים וישתף פעולה עם המינהלה האחראית על מעבר בסיסי צה"ל לנגב.
לקראת סוף הכנס אמר פרופ' מינסק לברוורמן "שכחת שאתה יו"ר ועדת הכספים של הכנסת אז אם אתה לא תזיז את הדברים אז מי יזיז אותם"?
יו"ר הסוכנות, זאב בילסקי, המתמודד במקום ה-10 מטעם רשימת קדימה וצפוי לפרוש בקרוב מתפקידו בסוכנות הנחה את הפאנל ואמר כי חוסר הפיתוח בנגב ובפריפיה בצפון ובדרום נובעת משיקולים צרים של השרים והעמודים בראשות הממשלה.
"כל ממשלה הבינה שלמרות שהיא נבחרת ל-4 שנים היא מכהנת שנתיים בפועל, ולכן אנשים שעומדים בראשותה עושים את החשבון לטווח הקצר. בגלל שלסלול רכבות לוקח יותר משנתיים כל אחד מתרכז בפעולות לטווח הקצר ועושה קצת מינויים, וזורק קצת כסף על ערים כושלות כסף שיורד לביוב. ראשי ערים כושלים לא מפונים מתפקידם ואז גירעון קטן של רשות מקומית הופך לגירעון ענק.
הפתרון לטענת בילסקי הוא בניית תשתיות המחברות בין הצפון לדרום אל המרכז: "מספיק שייסלל קו רכבת אחד ממרכז הארץ לצפון ולדרום ואז זוג צעיר שרוצה לקנות בית ברעננה ולא מסוגל לעמוד במחיר, ילך לגור בקרית שמונה, יעלה על הרכבת בבוקר למרכז ויחזור אחר הצהריים. משפחה כזאת תדרוש חינוך טוב יותר ותרבות טובה יותר, ושאר התהליכים ייקרו מעצמם ערך הקרקע יעלה יחד עם הכנסות העירייה". בילסקי הוסיף בהומור "אין לי ספק שראש הממשלה הבאה תדאג לנגב והגליל שיתפתחו בצורה משמעותית".
איתן ורטהיימר, שהקים את דרומה בשיתוף הסוכנות ומשמש כיו"ר שלה אמר "ארץ ישראל תצליח אם אנחנו נצליח להכפיל את ההכנסה לנפש ב-10 השנים הקרובות, ולבזר את ההצלחה בצורה מסודרת כדי לבנות מעמד ביניים בריא. הכלי הקריטי לשם כך הוא ליצור תעשיית יצוא של מוצרים כי ברגע שמישהו מיצא לחו"ל הוא מיצא גם את האבטלה שלו וכך מביאים לארץ מנהגים וסטנדרטים של איכות ש מדינות אחרות.
כשהגשנו את העבודה של דרומה לממשלה היינו נאיבים ולמדנו מזה. לכן התחלנו לפעול גם בעצמנו, הקמנו קרן הלוואות לעסקים בצפון בשיתוף הסוכנות היהודית, הפדרציות היהודיות ובנק מזרחי וכעת אנחנו מקימים קרן דומה בדרום. יחד עם פרויקט עתידים שמעניק השכלה אקדמאית לילדים ממשפחות מעוטות יכולת בעיירות פיתוח".
אברהם ביגר, יו"ר מכתשים אגן נכח באולם וביקש להגיב על הדברים אמר כי מקור התעשייה העיקרי בנגב הוא הכימיה והפארמצבטיקה, המעניק הכנסות גבוהות לתושבי הנגב המועסקים בו ומפתח את האזור.
"אין בנגב שום פעילות עסקית אמיתית אחרת", אמר ביגר. "וצריך להגן עליה לפני שקוראים דברים בעייתיים כי התעשייה הזאת נמצאת בסכנה קיומית גדולה". ביגר טען כי קריטריונים נוקשים לשמירה על איכות הסביבה בנגב עלולה להזיק לעסקי הכימיה באזור ולהוביל את החברות להעביר את הפעילות לאזור אחר או לחו"ל.
אבישי ברוומן: הבירוקרטיה עוצרת את פיתוח מדינת ישראל
ליאור דטל
2.2.2009 / 17:16