השלב הבא: קריסה בשכר בכירים במשק כולו

רויטרס



>> לא רק משכורות הבנקאים עומדות בפני ביקורת ציבורית. מערך בלתי שגרתי של כוחות שנוצר באחרונה מגביר את הסבירות לקריסה מבנית במשכורות הבכירים במשק בעולמי - שתהיה משמעותית יותר מירידה מחזורית כחלק מההאטה.

ברור מאליו שהשכר במגזר הפיננסים ייפול. יביאו לכך הגדלת המעורבות והבעלות הממשלתית, וכן הירידה בהכנסות בשילוב ירידה בלקיחת סיכונים. גם אם אין ודאות כי הלך הרוח המפוכח ישפיע על המשכורות בדרגים הגבוהים, ההתערבות הממשלתית והאקטיוויזם מצד בעלי המניות עשויים להפחית את נתח הרווחים שמופרש למנהלים הבכירים, גם בחברות שאינן זקוקות לסיוע ממשלתי.



בשימוע שנערך בסנאט האמריקאי בשבוע שעבר בנוגע למועמדותו של טימותי גייתנר לתפקיד שר האוצר אמר גייתנר כי ישקול להטיל מגבלה של 500 אלף דולר על אפשרות ניכוי המס של משכורות הבכירים, גם בחברות שאינן מקבלות סיוע ממשלתי. "אשקול להרחיב את המגבלה של 500 אלף דולר שהוטלה על חברות שנכללות בתוכנית החילוץ (TARP) לחברות באופן כללי, כמו גם אפשרות להטיל חוקים אחרים מעבר לאלה שנקבעו עד כה", כתב גייתנר בתגובה לשאלה של הסנאטור קארל לוין, דמוקרט ממישיגן. צעדים להגבלת השכר יזכו בתמיכה כל עוד הכלכלה שוקעת והדירקטוריונים יתחשבו בהם, גם אם לא יהיו יעילים ואפילו אם לא יופעלו.



גם בעלי המניות נהפכים למיליטנטיים יותר, ולא רק במוסדות שרשמו ביצועים גרועים או לקחו סיכונים עצומים. יותר מ-100 הצעות של בעלי מניות שנועדו להעניק להם זכות הצבעה על משכורות הבכירים הוצעו בחברות בארה"ב בעונת אסיפות בעלי המניות הנוכחית. יצרנית המחשבים HP קיבלה הצעה כזאת החודש, אך היא לא תיכנס לתוקף עד 2011. שלוש חברות שווייציות - UBS, קרדי סוויס ונסטלה - הסכימו להעלות את העניין להצבעה בעקבות לחץ מקבוצת פיקוח על התעשייה בתמיכה של קרנות הפנסיה בשווייץ.



תנו לילדים הגדולים להרוויח



אך מדוע הדבר מתרחש כעת, והאם התנועות להגבלת המשכורות יהיו רק עוד מטרה אצילית שתישכח כשהזמנים הטובים יחזרו?



אפשר למצוא מתאם מסוים התאמה בין צמיחת החוב החיצוני של ארה"ב לצמיחה בשכר המנהלים הבכירים. שניהם התחילו לנסוק בשנות ה-80, אך ההאצה המשמעותית ביותר נרשמה ב-15 השנים האחרונות.



אי אפשר לומר עד כמה הדוק היה הקשר בין השניים, אך אפשר לטעון כי הצמיחה בחוב ניפחה באופן מלאכותי את הצמיחה הכלכלית, את רווחי החברות ואת התשואות בשוקי המניות. אותן תשואות נהדרות פיתו את בעלי המניות ועודדו אותם להישאר דוממים: תנו לילדים הגדולים להמשיך להרוויח כסף וקחו את הדיווידנדים שלכם. במלים אחרות, כולנו הלכנו והתעשרנו, אז מדוע לטלטל את הסירה בגלל שהאנשים שישבו למעלה קיבלו נתח גדול יותר?



כל זה חלף, והרווחים והתשואות על ההון יהיו תחת לחץ מכל הכיוונים לתקופה ארוכה. ייתכן מאוד שבעלי המניות ייכשלו בניסיון לחלץ את הרווחים מידיהם של המנהלים בחברות - אך יש להם תמריץ ניכר לנסות, ויש להם סיכוי להשיג באדיבות הרגולציה כלים להלקאת הדירקטוריונים והמנהלים בנוגע למשכורות המנהלים הבכירים.



במונחים כוללים, משכורות המנהלים הבכירים נפלו ב-2007 ב-15.8%, לפי סקר שערכה חברת הייעוץ מרסר - אף כי הנפילה נרשמה בעיקר בעקבות הירידה במשכורות שמבוססות על מניות. צפו כי ירידה זאת תימשך גם כשיפורסמו הנתונים ל-2008.



בחברות אמריקאיות בעלות שווי שוק של יותר מ-50 מיליון דולר, חמשת המנהלים הבכירים לבדם גרפו בממוצע משכורת ממוצעת של כמעט 10% מסך הרווחים ב-2001-2003, פי שניים מרמת המשכורות עשור קודם לכן - כך עולה ממחקר של לוסיין בבצ'וק מבית הספר למינהל עסקים של הרווארד ויניב גרינשטיין מאוניברסיטת קורנל בניו יורק. ומשום שלחברות אלה אין עשרות אלפי עובדים, אלא מאות אלפי עובדים, העובדה שחמשת המנהלים הבכירים קיבלו 10% מהרווחים מפליאה. החוקרים גילו גם כי אם משקללים את הביצועים ואת הצמיחה בחברות, משכורות המנכ"לים כמעט הוכפלו מ-93' עד 2003.



בבצ'וק טוען כי אחת הסיבות לכך היא שמערכות היחסים בין המנהלים לדירקטוריונים שאישרו את המשכורות שלהם הדוקות מדי. יש גורמים חברתיים המעורבים בכך, אך החשש מפני יצירת מחאה ציבורית הוא אחד הגורמים שעשויים להגביל את השכר. אין ספק שהגענו לנקודה שבה המחאה נהפכה לציבורית.