>> השבוע הוכיח אלי ישי שהוא השר הכי אמיץ בממשלה. שלשום הוא אמר בערוץ 2 שהוא לא מבין על מה "השלישייה הזו מדברת" (אהוד ברק, ציפי לבני ואהוד אולמרט), וכי יש להגיב מיד על הירי מרצועת עזה: "צריך לפגוע במאות בתים בעזה", הודיע ישי בקול גדול.
אתמול, בכנס הרצליה, דייק ישי יותר במספרים. הוא אמר שצריך לפגוע בתשתיות ו"להרוס 100 בתים על כל ירי, אפילו כזה לשטח פתוח". גם לכל אורך מבצע "עופרת יצוקה" הוכיח ישי עוז רוח. הוא תבע להמשיך ולהכות בעזה "כדי למוטט את שלטון החמאס", והביע אכזבה גדולה מהפסקת הלחימה.
אתמול גם נפגשו ישי והרב עובדיה יוסף עם נעם שליט, אביו של החייל החטוף גלעד שליט. הרב אמר ש"גלעד הוא קדוש", וישי אמר שיש להחזיר את גלעד הביתה כי "זה ממש עניין של חיי אדם". אז אולי יש סתירה בין "הרס 100 בתים על כל ירי" לקידום הסכם עם חמאס להחלפת שבויים?
אין די מלים כדי לתאר את הרגשת הקבס שאוחזת בי למשמע דברי ישי ורבו. הם הרי מחנכים את האליטה של ש"ס להשתמט מהצבא - השתמטות פחדנית שמנוגדת ליהדות. ב"יד החזקה", בהלכות מלכים, כותב הרמב"ם שבמלחמת מצווה חייבים להשתתף כולם, כולל "חתן מחדרו וכלה מחופתה".
ואולם ישי ויוסף לא רוצים שההלוויות ייצאו גם מבני ברק או משכונות חרדיות בירושלים. הם לא רוצים שאם חרדית לא תישן בלילה מרוב דאגה לבנה. הם מוכנים, מתוך אומץ לב ניכר, להילחם עד טיפת דמנו האחרונה, כאשר הבנים שלהם ושל חבריהם ימשיכו לבלות בערי המקלט הקרויות ישיבות.
ישי הוא גם שר התעשייה, אך אין הוא מבין אפילו עד כמה המבצע בעזה פוגע בכלכלה. מראות הזוועה בטלוויזיה ודברי הפוליטיקאים באירופה ובטורקיה גורמים לשינוי התנהגות הצרכנים, אנשי העסקים והמשקיעים הפוטנציאליים. צרכנים אירופאים רבים פשוט מטילים חרם בפועל על מוצרים ישראליים. אנשי רוח קוראים למלחמה כלכלית נגדנו ולהטלת חרם צרכנים רשמי ומלא.
בדירקטוריונים של תאגידים כלכליים נשמעים קולות להחרמת קשרי הסחר עם ישראל. עד כה בוטלו עסקות עם טורקיה, בריטניה, מצרים ומדינות המפרץ, ובוטלו גם ביקורי משלחות כלכליות. הרבה יותר קל עכשיו להחליף ספקים - תוך כדי נטישת הספק הישראלי. דירקטוריונים רבים מצווים לשקול שיקולים רחבים הנוגעים לטובת החברה והסביבה, והם מכניסים למשבצת זו גם שיקולים פוליטיים.
כמובן שגם לניתוק היחסים הדיפלומטיים יש מחיר כלכלי. קטאר ניתקה את יחסיה המסחריים עם ישראל, ונצואלה ובוליוויה ניתקו את היחסים הדיפלומטיים. מאוריטניה החזירה את שגרירה והיחסים עם טורקיה הורעו מאוד - והאווירה הרעה הזו מחלחלת להחלטות במגזר העסקי. הנה, רק אתמול סיפר דודי אובשיץ, מגדל פלפלים ליצוא, שיש "חרם סמוי על תוצרת ישראלית באירופה".
אבל לישי זה לא מזיז. אמנם הוא, כשר התעשייה, צריך להתחשב בבעיות היצוא, אך זה לא תופס כותרת. הרבה יותר פופולרי זה לחרחר מלחמה - מה גם שזה לא על חשבונו.
רצח בעיניים בבני ברק
אגב ישי, ראוי לציין את תוכניתו של אמנון לוי "שומר מסך", ששודרה שלשום בערוץ 10. לוי סיפק בתוכנית צילומים מזעזעים על התחמקות טוטאלית מתשלום מסים ברחוב החרדי, תוך כדי ביצוע מעשי אלימות קשים כלפי מי שמנסה לבדוק או לחקור.
מהכתבה עולה מציאות מטורפת שבה שלטונות מס ההכנסה פשוט מפחדים להיכנס לבני ברק. הם ניסו פעם, ב-2006, אך הוברחו במטר אבנים ובמקלות. כך פורחת לה הכלכלה השחורה. עסקים מתבצעים במזומן, ומי שמעז לדבר עם השלטונות נהפך ל"מויסר" שדמו מותר, עובר התעללות קשה, מכות נמרצות וגם רכבו וביתו נשרפים. הוא נאלץ לחפש דירת מסתור בתל אביב ונמצא בסכנה ממשית לחייו. והמשטרה בינתיים "חוקרת". יום אחד היא תחקור את רציחתו.
בבני ברק, בשכונת ויז'ניץ, החסידים פשוט צוחקים על החוק. הם קוראים למע"מ מעשה מגונה, אך אף אחד בשכונה לא נחקר עדיין בגין אי תשלום מע"מ או מס הכנסה. והכי מצחיק: שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מסתמכת אחר כך על נתוני מס הכנסה כדי לקבוע את רמת ההכנסה וקו העוני בבני ברק.
בנק ישראל מכה על חזה רעהו
המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, מתכוון להורות לבנקים להימנע השנה מחלוקת בונוסים ולדאוג לרמת שכר סבירה, בעיקר בצמרת.
קשה להתווכח עם המפקח. הוא צודק. בשנה שבה יש סכנה ממשית להפסדים וכאשר צריך להגדיל את הלימות ההון, הבנקאים חייבים לצמצם בשכר ולבעלים אסור לקחת דיווידנד, כי צריך לעבות את כרית הביטחון של הבנק.
ואמנם ראשי בנק הפועלים כבר הודיעו על קיצוץ של 10% בשכר חברי ההנהלה והם מבקשים משאר המנהלים לקצץ 5% בשכרם. בבנק לאומי הצמרת עדיין לא הכריזה על ויתורים. שם אין בעלים שילחצו.
אבל האם המפקח לא מרגיש אי נוחות קלה כאשר הוא בא בדרישות לבנקאים? האם חזקיהו לא מרגיש נבוך מול "בונוס ההצטיינות" שבנק ישראל חילק באחרונה לכמחצית מעובדיו בגין 2007? ומה דעתו על הבונוס שעומדים לחלק בבנק במשכורת מארס בגין 2008? ומה הוא אומר על הקידום בדרגה של 27% מעובדי הבנק, מהלך שנדחה מינואר אך יבוצע במהלך 2009? ומה על תוכנית השיפוצים הגרנדיוזית שמקדם הבנק? ומה על התקציב השנתי של הבנק שעלה ב-7.1%, כאשר תקציב המדינה עולה ב-1.7% בלבד?
זה רק קולה
המזנון בשדה התעופה באילת הוא מונופול מקומי. באחרונה החליטו בעלי המזנון שלאור המיתון המסתמן, הגיע הזמן להעלות מחירים. הם החלו לגבות תשעה שקלים עבור בקבוק חצי ליטר של קוקה קולה.
שני דברים מרגיזים כאן. האחד: שהמחיר המקובל של בקבוק כזה הוא שבעה שקלים, ומשום שבאילת אין מע"מ המחיר היה צריך להיות שישה שקלים בלבד. והשני: שרשות שדות התעופה, שמפקחת על המחירים בשדה, לא אישרה לבעל המזנון להעלות מחירים. היא מתנגדת לכך. אבל הוא העלה. על לוח המחירים מצוין עדיין שהמחיר הוא שמונה שקלים, אבל בעל המזנון גובה תשעה שקלים. רשות שדות התעופה, לטיפולך.
אין אמיץ וגיבור כאלי ישי
נחמיה שטרסלר
3.2.2009 / 7:15