הדיפלציה, שהיתה הדאגה העיקרית של המשקיעים במהלך שנת 2008, הביאה את התשואות באיגרות החוב הממשלתיות בארה"ב לרמות הנמוכות בהיסטוריה. אולם, לראשונה מאז 2007 משקיעים מהמרים על האצה בשיעור האינפלציה בארה"ב, באמצעות ה-TIPS (איגרות חוב צמודי אינפלציה בארה"ב המקבילים לגלילים).
בסקירה המפורסמת היום מטעם ישיר בית ההשקעות וסוקרת את שוק האג"ח בארה"ב מעריכים כלכלני בית ההשקעות כי, תכנית החילוץ של ברק אובמה בסך 820 מיליארד דולר ושאר היוזמות של הפדרל ריזרב והאוצר בסך 8.5 טריליון דולר לאושש את הכלכלה הציתו מחדש את החששות לאינפלציה.
לדברי הכלכלנים "החששות הם שכאשר הפדרל ריזרב יסיים עם משבר האשראי, הוא יקבל סיוט אינפלציוני דו סיפרתי". מלבד קניית TIPS, הסוחרים מוכרים את איגרות החוב הארוכות במח"מ של 10 ו-30 שנה אשר רגישות מאד לשינויים באינפלציה לעומת האג"ח בעלות המח"מים הקצרים.
האג"ח ל-30 שנה בארה"ב איבדו 15% בחודש אחד בלבד והתשואות עולות במהירות כה רבה עד שעברו כבר את תחזיות האנליסטים לסוף 2009. מנובמבר 2007 עד אוקטובר 2008, התשואה הריאלית (תשואה של ה 10 שנים פחות מדד האינפלציה) היתה שלילית.
הפעם האחרונה שהתשואה הריאלית היתה שלילית היתה ב-1980, אז האינפלציה הגיעה ל-14% וכדי להילחם בה, הפדרל ריזרב נאלץ להעלות את הריבית ל-20%.
אינדיקטור נוסף עליו מצביעים בישיר הוא שיפוע העקום. לדברי הכלכלנים "הפרש התשואות בין האג"ח לשנתיים לאג"ח לעשר שנים בארה"ב, עלה בחודש האחרון ב-50%, מ-1.25% ל-1.91%". במהלך שני העשורים האחרונים, שיפוע העקום הממוצע עמד על 0.9%. בסייקלים של ירידות בשוק המניות, השיפוע עולה, ולהיפך.
הפרש התשואות בין האג"ח לשנתיים לבין האג"ח לעשר שנים הוא אינדיקטור מייצג, מאחר והוא נגזרת של שני האג"חים הסחירים ביותר בארה"ב. כאשר השיפוע עולה - סוחרי אג"חים מוכרים את האג"ח לעשר שנים וקונים את האג"ח לשנתיים, ולהיפך.
בחלוקה של הסימנים לשתי צורות מובילות מעריכים בישיר כי, קניית האג"ח הממשלתי לשנתיים- משמעותו למעשה קיצור מח"מ, ציפיות לריבית נמוכה, שינאת סיכון, חוסר וודאות ומינוף נמוך.
לעומת זאת, מכירת האג"ח הממשלתי לעשר שנים משקפת צפי לאינפלציה, הגדלת הגירעון הממשלתי, מעבר ממינוף גבוה לנמוך והורדת סיכון לטווח הקצר.
ישיר: המגמה בשוק האג"ח בארה"ב משקפת עליה בציפיות לאינפלציה
TheMarker
3.2.2009 / 12:40