"האג"ח הקונצרניות פצצה מתקתקת"

"פצצת הזמן המתקתקת האמיתית, לדעתי, היא הנושא של פירעונות האג"ח הקונצרני...אין ספק שיש כאן בעיה ברמת כלל המשק, שכן המערכת הבנקאית לא מסוגלת, ובודאי שלא מעונינת, לקחת על עצמה את מיחזור כל החובות האלה, שלא היה לה חלק ביצירתם" - כך אמר היום צביקה זיו בכנס הרצליה של המרכז הבינתחומי.

זיו הוסיף בעניין זה כי "הממשלה – שעודדה את הרחבת השימוש באמצעי זה לגיוס כספים - חייבת להתערב כאן ולמצוא פתרון. אסור להתעלם מהבעיה הזאת. היא לא תיפתר מעצמה, ואי-פתרונה עלול ליצור כדור שלג שיהיה קשה לעצור אותו, עם השלכות חריפות על כלל המשק".

הוא המשיך למתוח ביקורת על האוצר, באומרו, כי "ההתנהלות של האוצר סביב הצעדים האלה בעייתית. האוצר ממש מקפיד – פעם אחר פעם – שלא להיוועץ בנו טרם קבלת החלטות אשר אנו, הבנקים, מהווים חלק מרכזי ביישומן. כתוצאה מכך עלולות להירקם תכניות לא טובות, לא יעילות או לא מועילות, ועלולים להיווצר עיכובים ביישומן. אמנם היום בבוקר נפגשנו עם שר האוצר, אך אני חושש שזה היה מעט מידי ומאוחר מידי."

בהקשר לשוק הנדל"ן, זיו אומר כי אין בעיה של מתן אשראי לפרוייקטים: "בעיית המימון איננה הבעיה המרכזית בענף הנדל"ן. למעשה, אין כמעט עסקאות נדל"ן שאנחנו דוחים בגלל הון לא מספיק של קבלנים. הבעיה המרכזית בנדל"ן היא הביקושים: הציבור מצפה לירידות מחירים, ולכן הוא מקטין ביקושים וממתין. אפשר לחשוב למשל על צעדים שיוזילו קרקעות ו/או מיסים, וכך יעודדו את הביקוש, אבל אין הרבה משמעות למתן ערבויות לקבלנים במתווה שמציע האוצר, משום שהן לא יגדילו את הביקוש ולכן לא יפתרו את בעיית השורש."

זיו מחלק את לקוחות החברה לשלושה סוגים: "טובים" – כאלה שייקלעו לקשיים זמניים עקב המשבר. 2. "גבוליים" – כאלה שהבנק ישתדל לעזור להם, אך יתכן שיתקשה לעשות זאת לבדו, וכאן לדעתו של זיו מקומה של הממשלה להתערב ולתת כתף. 3. הסוג השלישי הוא חברות חסרות בסיס כלכלי מוצק, שייקלעו למשבר עד כדי פשיטת רגל:

"בין אלה נמצאות חברות שגייסו כסף רב – הרבה מעבר ליכולת הפירעון שלהן - בשוק ההון, רק מפני שהכסף הזה היה זמין. אני לא רואה סיכוי לחברות כאלה ואין טעם לנסות להצילן, בין השאר מפני שזה 'זריקת כסף טוב אחרי כסף רע', וגרוע מכך - זה ייצור מצבים אנומליים בשוק, ובכך ייזרעו זרעי המשבר הבא."

זיו לא מפספס את ההזדמנות לסנוט במנכ"ל האוצר לשעבר יוסי בכר, שנטל מידי הבנקים את ניהול החסכון ארוך הטווח: 'רשת הביטחון' לחיסכון הפנסיוני, היא פועל יוצא של הכשלון הגדול של ועדת בכר. הועדה בהתלהבותה להוציא את החסכון לטווח ארוך מהבנקים לא בחנה את מוכנות הבעלים החדשים של הקרנות והקופות לתת שרות ויעוץ בהיקף ובאיכות הנדרשת."

"בנוסף, אגף שוק ההון באוצר מנע את כניסתם המהירה של הבנקים הגדולים לייעוץ לשכירים. התוצאה היתה שעם פרוץ המשבר בשוק ההון החוסכים עמדו מול שוקת שבורה מבחינת יכולתם לקבל יעוץ לגבי הכספים המושקעים והתפתח במהירות מצב של אי אמון שהוביל רבים מהם למשיכת כספים מסיבית שגרמה להם הפסדים כבדים כשהיה ברור שאינם מיצגים את הערך לטווח ארוך של הנכסים."

זיו הוסיף כי החלטתו של ידין ענתבי, הממונה על שוק ההון באוצר, לאסור על פועלים לתת ייעוץ פנסיוני לשכירים היתה שגויה. לבסוף, התייחס מנכ"ל הבנק לשני הכובעים הרגולטוריים של המדינה מול הבנק הגדול בישראל: מצד אחד, בנק ישראל לוחץ על פועלים לשמור על יחס מסויים של הלימות הון (12% עד סוף השנה הנוכחית).

מצד שני עומד האוצר, שמעוניין – גם הוא בצדק מבחינתו - לעודד את הצמיחה במשק, שמושפעת בין היתר מזמינות גבוהה של אשראי, ובהתאם לכך הוא לוחץ על הבנקים לתת עוד ועוד אשראי, מה שיביא לגידול בנכסי הסיכון של הבנקים ולירידה בהלימות ההון.

זיו אומר כי יש היגיון באינטרס של שני הצדדים, (האוצר ובנק ישראל), ולכן מוטב לאחד בין גופי הפיקוח השונים, כדי למנוע מה שהוא קורא "ארביטראז' רגולטורי".